שדרוג משמעותי ביחסי ישראל והודו: יכוננו אזור סחר חופשי

שדרוג משמעותי צפוי ביחסים הכלכליים בין ישראל להודו בחודשים הקרובים. בפגישה שקיים שר האוצר, יובל שטייניץ, עם עמיתו ההודי, פאנראב מוקיהאג'י, ביום ו' בוושינגטון, הוחלט ששתי המדינות יכוננו איזור סחר חופשי ביניהן.

כן הוסכם שבנובמבר יחל מו"מ בין שתי המדינות על חתימת פרוטוקול פיננסי לקידום הסחר הבילטראלי. הוחלט גם על ביקור של משלחת כלכלית ישראלית גדולה בהודו, שתכלול קרוב לוודאי ראשי חברות ישראליות, בראשותו של שר האוצר, בתחילת 2011.

שטייניץ נמצא עתה בביקור עבודה בוושינגטון, שבה הוא שוהה לרגל הוועידה החצי-שנתית של קרן המטבע והבנק העולמי. הוא נפגש גם עם הצמרת הכלכלית של ממשל אובמה ועם שרי אוצר זרים.

"לישראל אסור להישען רק השווקים בארה"ב ובאירופה", אמר שטייניץ. "אנו זקוקים לשווקים חדשים. צריך להסתכל מזרחה, במיוחד לעבר הודו וסין. אני מעוניין שיהיה קשר כלכלי הדוק יותר בין הודו לישראל, בדומה ליחסים הכלכליים של ישראל עם ארה"ב ואירופה".

"כימיה מיוחדת"

"אני רוצה לראות השקעות הודיות בישראל כפי שיש השקעות של חברות ישראליות בהודו", אמר שר האוצר. "יש קרבה, כימיה מיוחדת, בין הודים לישראלים", אמר עוד שטייניץ. הוא אמר, כי קרבה זו תוכל לסייע בניצול היכולות המיוחדות של הקהיליה היהודית בארה"ב לטובת אינטרסים הודיים.

שטייניץ לא אמר זאת, אך ניצול היכולות המיוחדות של יהודי ארה"ב היה אחד ממהבסיסים החשובים של הקשרים האסטרטגיים בין ישראל לטורקיה.

שטייניץ הגיב בביטול על האפשרות שהסכם סחר חופשי עם הודו יוביל לבריחת מקומות עבודה מישראל להודו. "ישראל בדרך כלל אינה מייצאת מוצרים סופיים אלא ערך מוסף", אמר השר. "אנו שואפים להגיע עם הודו למצב של שת"פ כלכלי, שמאפיין את יחסינו עם ארה"ב. חברות ישראליות פועלות בארה"ב; חברות אמריקניות פועלות בישראל. יחסים כאלה מפרים את הקרקע ליצוא של ערך מוסף, נאמר צ'יפים, שמשולבים מאוחר יותר במוצרים סופיים. אנו רוצים להיות שותפים עם יצרנים מקומיים (במדינת יעד יצוא) ע"י מכירות ערך מוסף ואני מאמין שהמודל הזה ייושם גם בהודו".

שטייניץ הביא לכלל הבשלה מאמץ ישראלי ממושך להעמיק את הקשרים הכלכליים עם הודו, אחד מהיעדים החשובים ביותר של התעשיות הביטחוניות בישראל ואחת משותפות הסחר המרכזיות של ישראל באסיה. בפברואר השנה הודיע שר המדינה של הודו לנושאי סחר, סינדיה מאדהרווה, לשר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, כי ראש ממשלת הודו הסכים לקבל את הצעת ישראל לכונן אזור סחר חופשי בין שתי המדינות.

מזה כמה שנים מתייחס משרד התמ"ת להודו כמדינת יעד לחיזוק יחסי הסחר ושיתוף פעולה טכנולוגי עם ישראל. בין הצעדים הבולטים להידוק היחסים הכלכליים בין שתי המדינות היא תכנית "שביט", שהושקה בהודו ב-2009 ושמטרתה לסייע ליצואנים ישראליים לפתוח דלתת בשוק ההודי. במסגרת תכנית זו הושקו בהודו פרוייקטים ישראליים בתחומי החקלאות, מים, תקשורת, תכנה וביטחון פנים. היצוא הביטחוני מתנהל בערוצים נפרדים.

היקף הסחר בין שתי המדינות, לרבות יהלומים, אך ללא מוצרים צבאיים, הסתכם בכשלושה מיליארד דולר ב-2009, ירידה בשיעור כ-25% בהשוואה ל-2008. היקף הסחר ללא יהלומים היה 1.77 מיליארד דולר, ירידה בשיעור 14%. היצוא הישראלי להודו אשתקד הסתכם ב-1.21 מיליארד דולר, והיבוא - ב-558 מיליון דולר.