תוכנית חדשנית לקביעת מהירויות הנסיעה בישראל: שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ, החליט היום (א') לאמץ הנחיות חדשות לקביעת מהירויות הנסיעה המרבית המותרת ברשת הדרכים בישראל. ההנחיות החדשות גובשו במהלך השנתיים האחרונות על ידי צוות מקצועי של מהנדסי תנועה, בטיחות בדרכים וכלכלה, בראשות אינג' רן זילברשטיין מחברת "אמי מתום".
הדו"ח, שאומץ על ידי שר התחבורה לאחר דיונים שנערכו עם אנשי המקצוע של משרדו מאפשר נסיעה במהירות גבוהה יותר בכבישים בעלי רמת בטיחות גבוהה וזרימה מהירה של תנועה ומאידך מייעדת מהירויות נמוכות יותר בכבישים מקומיים ואזוריים בעלי מאפיינים נמוכים יותר.
על פי ההמלצות שאושרו על ידי השר כץ תעלה מהירות הנסיעה בכבישים מהירים מ-100 ל-110 קמ"ש, כמו למשל בכביש מס' 1 בין ירושלים לתל אביב, כביש מס' 431 בין מודיעין לראשון לציון וכביש מס' 4 בין ראשון לציון לאשדוד. עם זאת, ההנחיות החדשות מאפשרות חריגה של עד 10% ממהירות הנסיעה, כך שבפועל ניתן יהיה לנסוע במהירות של עד 120 קמ"ש בכבישים אלה.
בכביש מס' 2 (כביש החוף) תעלה מהירות הנסיעה מ-90 ל-100 קמ"ש; בכביש מס' 5 (חוצה שומרון) מ-90 ל-100 קמ"ש ובכביש 20 (נתיבי איילון) מ-90 ל-100 קמ"ש. כביש 40 (עוקף באר שבע) מ-90 ל-100. תיבחן אפשרות להעלות את מהירות הנסיעה הכביש ל-110.
כץ יחתום על ההנחיות החדשות לגבי המהירויות בכבישים היום בשעה 16:30.
רשת הכבישים השתכללה, יש גם הורדות מהירות
בחלק מהכבישים תחול ירידה במהירות הנסיעה המותרת, כמו למשל, בקטע כביש בדרך נמיר בתל אביב תרד מהירות הנסיעה מ-80 ל-70 קמ"ש, בשדרות בן גוריון בבאר שבע תרד מהירות הנסיעה מ-60 ל-50 קמ"ש ורחוב בזל בתל אביב תרד מהירות הנסיעה מ-50 ל-30 קמ"ש.
כל השינויים אינם מחייבים חקיקה מיוחדת, למעט דרך בינעירונית חד-מסלולית שתוגבל ל-70 במקום 80 קמ"ש.
במהלך שנים רבות הסתפקו קובעי מדיניות התחבורה בישראל בכלים פשוטים ובסיסיים לצורך קביעת מהירויות הנסיעה. קביעת המהירויות בישראל התבססה עד כה על מבנה פשוט של הדרכים: כבישים עירוניים וכבישים בינעירוניים. ככל שרשת הדרכים בישראל התרחבה והשתכללה נוצר צורך לתת התייחסות לסוגי הדרכים החדשות שנבנו בשנים האחרונות.
נציין כי במהלך השנים בוצעו עדכונים שונים בתקנה (תקנה 54) הקובעת את מהירות הנסיעה המותרת בישראל, כמו למשל קביעת המהירות המותרת בדרך מהירה.
בשנת 1993 נקבעה מהירות ייעודית לדרך מהירה מ-90 ל-110 קמ"ש אולם בפועל המהירות הוגבלה באמצעות תמרורים ל-100 קמ"ש בלבד. בכביש מס' 1 בקטע שבין תל-אביב לשער הגיא הועלתה המהירות מ-90 ל-100 קמ"ש. כמו כן, הועלתה המהירות בכביש 4 בקטע שבין גן רווה לאשדוד מ-90 ל-100. באותה שנה הועלתה גם המהירות בנתיבי איילון מ- 80 קמ"ש ל-90, למרות שמדובר בדרך מהירה הוגבלה המהירות ל-90 קמ"ש בשל המרחק הקטן שבין המחלפים. בשנת 2002 עם פתיחת הקטע הראשון של כביש 6 (מנחשונים - אייל 18 קילומטר) נקבעה כבר מהירות נסיעה של 110 קמ"ש.
בצוות המומחים לקביעת המהירויות ברשת הדרכים בישראל השתתפו בין השאר פרופ' שלום הקרט, מהמכון לחקר תחבורה בטכניון, פרופ' דורון בלשה, ראש המרכז לבטיחות בדרכים בטכניון וד"ר ויקטוריה גיטלמן, סגנית ראש המרכז לבטיחות בטכניון.
עבודת הצוות לוותה על ידי ועדת היגוי מיוחדת שכללה כ-30 מומחים מגופים שונים בהם: משטרת ישראל, משרד האוצר, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, החברה הלאומית לדרכים, איגוד המהנדסים עיריית תל אביב, ירושלים וחיפה, חברת חוצה ישראל, חברת יפה נוף ועמותת "אור ירוק". הצוות שגיבש את הדוח הסתמך בין השאר על הידע והניסיון העולמי בנושא, ניתח את הנתונים באופן שיטתי והמליץ על כללים חדשים לקביעת המהירויות המרביות המותרות בכל סוג של דרך.
באופן מפתיע, בעמותות המלחמה בתאונות מברכים
בעמותת "אור ירוק" המובילה את המאמץ להפחתת כמות הנפגעים בכבישים הגיבו על המהלך ובאופן מפתיע בחרו לברך עליו: "התאמת המהירות לתשתית הוא צעד הגיוני של השר כץ. יש כבישים אדומים ומסוכנים שבהם צריך להוריד את מהירות הנסיעה ויש כבישים שבהם התשתית טובה יותר ומאפשרת נסיעה במהירות גבוה יותר".
בעמותה הוסיפו וכתבו: "כעת המשימה המוטלת על השר היא ללוות את המהלך באכיפה ועם זאת לטפל באופן מיידי בכבישים המסוכנים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
