"ההון להשקעות יחזור, אבל זה לא בהכרח טוב"

קרן ההון סיכון האמריקנית פולאריס (אין קשר לפיטנגו שנקראה בעבר פולאריס) מחבבת את תחום מדעי החיים בישראל. עד היום היא ביצעה כאן שתי השקעות וכבר ראתה אקזיט באחת מהן - רימון מדיקל, שנמכרה לבוסטון סיינטיפיק תמורת 80 מיליון דולר במזומן לאחר שהושקעו בה כ-40 מיליון דולר.

"היינו הקרן הראשונה מארה"ב שהשקיעה בחברה הזו", אומר אלן קריין, אחד השותפים בקרן, שאחראי בה על השקעות מדעי החיים. עכשיו הוא מחפש השקעות חדשות, ולכן ישתתף בכנס Life Science Summit, שיקיים ארגון המסחר ישראל-ניו אינגלנד ב-18-19 באוקטובר בבוסטון.

"פולאריס משקיעה בעיקר בבוסטון, שבתחום מדעי החיים היא ערש החדשנות באופן משמעותי ביותר, אבל ישראל מעניינת אותנו. ראיתי עשרות חברות בישראל, ואני מחפש גם חברות שהיזמים שלהן ישראלים, אבל עיקר פעילותן בארה"ב. הם מבינים איך להוציא ערך ממדע ומטכנולוגיה".

- איך זה להיות משקיע הון סיכון בביומד בימינו? קשה או קל יותר?

"סימני המיתון עוד ניכרים. למשקיעים שלנו יש פחות כסף, ומכיוון שיש להם מנדט להשקיע אחוז קשיח מאחזקותיהם בהון סיכון, ההשקעה הכוללת ירדה. למרבה האירוניה, דווקא אחרי המיתון, אחזקות ההון סיכון שמרו על ערכן יפה ביחס לחלק מהענפים האחרים. אז הן תפסו חלק גדול יותר מהפורטפוליו של אותם משקיעים, והם נאלצו לקצץ בו בהתאם.

"תמיד האמנו שמשקיעים גם בעת משבר, ואלה לרוב ההשקעות הכי משתלמות. בתקופה כזו צריך משמעת גדולה יותר, ומגשימים את המשפט - 'אתה לא צריך להשקיע בכל חברה טובה, אבל צריך שכל חברה שאתה משקיע בה תהיה טובה".

בעקבות מודל מואץ

- האם נחזור לרמות ההון הקודמות?

"זהו מעגל. אני מאמין שההון יחזור, אבל זה לא בהכרח טוב. חשוב שיהיה קשה לגייס כסף, כדי ליצור אווירה יזמית, שבה החברות יודעות לנצל היטב את הכסף, כמו אצל היזמים הישראלים. אני מחפש יזמים שמוציאים את המיץ מכל דולר, או כל שקל במקרה שלכם, וזה לא קורה כשהחיים קלים מדי.

"השווקים הקשים בוררים היטב את החברות הטובות כבר בתחילת הדרך. כשיותר מדי חברות גרועות מגייסות הון, רבות מדי מהן מגיעות לבורסה ואז מאכזבות את הבורסה נסגרת גם עבור החברות הטובות".

- אומרים לפעמים שהון סיכון לא מתאים לביומד, בגלל התקופה המוגבלת של חיי הקרן.

"הגבלת הזמן של הקרנות שלנו מעולם לא הפריעה לנו לעשות השקעות אפילו בחברות פיתוח תרופות צעירות מאוד. אף שבאופן רשמי חיי הקרן מוגבלים, יש חברות שנשארו בפורטפוליו שלנו לאורך זמן רב יותר. מעבר לכך, אפשר להעביר את השרביט לקרן אחרת או לשוק ההון.

"חשוב גם להבחין שאפילו היום, חברות עם מדע מהפכני, עושות אקזיט מהיר. חברה בה השקענו בשם Mamenta, הגיעה מהמעבדה להנפקה ראשונה בבורסה תוך שנתיים. זה מה שאנחנו מחפשים - מודל מואץ".

- אילו חברות מושכות את תשומת לבכם בדרך-כלל?

"מילת המפתח היא גיוון, גם בסקטורים וגם בסוגי השקעה. אנחנו משקיעים החל מ-100 אלף דולר במעבדת מחקר ועד 50 מיליון דולר או יותר בחברת צמיחה שאולי היא אפילו כבר רווחית. בישראל, בהכללה, ראיתי בינתיים בעיקר חברות מעניינות בתחום המכשור הרפואי, אבל יש גם חברות ביוטק ופארמה מעניינות.

"אנחנו מחפשים יזמים יוצאי דופן, בין אם זה המוביל העסקי של החברה ובין אם זהו הממציא. אנחנו בונים יחסים ארוכי טווח עם האנשים שכבר השקענו בהם, ונוטים להשקיע בהם שוב.

"מבחינת סוג הביזנס, אנחנו מחפשים חברות עם מודל עסקי, אמיתי וישים. בביופארמה אנחנו מחפשים פלטפורמות פורצות דרך, שיכולות להוביל למספר תרופות ולא רק אחת. במכשור רפואי אנחנו משקיעים בהזדמנויות ספציפיות ופשוט בוחנים את ההזדמנות".

- הרפורמה במערכת הבריאות השפיעה על ההשקעות בתחום?

"האפקט בינתיים לא דרמטי. ההשפעה העיקרית הייתה זריעת אי-ודאות בשוק, אבל בדיעבד השינוי האמיתי קטן. יש קצת יותר ריכוזיות בכוח הרכישה של הממשלה ומחירי התרופות יורדים מעט, אך זה מתאזן על-ידי העלייה בכמות האנשים שהממשלה מממנת להם תרופות. ניתנו הקלות מס שמאפשרות הכרה בהפסדים של חברות מוקדם יותר, וזה עוזר למימון. אנחנו ממשיכים להמתין ולראות אילו השפעות נוספות יהיו".