עורך דין קנה כביש. זה אולי נשמע כמו תחילתה של בדיחה, אבל זה בדיוק מה שעשה יהודה רוה לפני חודשיים. ולא סתם כביש, אלא הכביש הגדול במדינה - חוצה ישראל. זה קרה כשקרן תשתיות ישראל (IIF), שבה שותף רוה יחד עם קבוצת הראל וירון קסטנבאום, רכשה את חלקה של אפריקה ישראל ומחצית מחלקה של Aecon הקנדית, והגיעה לאחזקה של 50% בזיכיון על 138 קילומטרים של אספלט פלוס אגרה ותוספות. תג המחיר: כ-640 מיליון שקל.
- לבייב נמצא כידוע במצוקת נזילות וחייב לממש נכסים כדי לעמוד בהסדר החוב. ניצלתם הזדמנות?
"בהחלט לא. אנחנו מעוניינים כבר שנתיים להגיע לאחזקה משמעותית בכביש. המשא-ומתן עם אפריקה ישראל התחיל לזוז רק אחרי שסגרנו עם הקנדים. אצל הקנדים לא היו שום קשיים. היתה אצלם בשלות. זו חברה שהעיסוק שלה הוא בבניית פרויקטים ברחבי העולם, וברגע שיש להם תזרים מזומנים קבוע ואפשרות למקסם רווח - מוכרים.
"כבר שוחחנו איתם לפני שנתיים, ואחרינו ניהלה איתם משא-ומתן חברת בבקוק האוסטרלית, אבל לא נסגרה עסקה. הפעם העסק היה רציני. אגב, אני מרגיש חובה לתת את הקרדיט על השלמת העסקה לאמיר הסל, המשנה למנכ"ל הראל, ששותפה איתנו בקרן".
עו
רוה, שמשרדו מייצג את חברת דרך ארץ מרגע הקמתה, מכיר את כביש 6 עוד מהימים שבהם היה תוכנית מושמצת וערטילאית. שותפתה של תשתיות ישראל לזיכיון היא קבוצת שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהגדילה את אחזקתה מ-37.5% ל-50%, בעסקה התופסת בקלילות את המקום הראשון מבחינת היקפה בתחום תשתיות הכבישים בשנים האחרונות.
470 מיליון השקלים ששילמה תשתיות ישראל לאפריקה של לב לבייב משקפים שווי של 1.33 מיליארד שקל לזיכיון על הכביש. אלא שבפועל השווי גבוה בהרבה - למעלה מ-2 מיליארד שקל - כשמביאים בחשבון את האופציה שיש למדינה ל-49% ממניות הזכיינית. אם המדינה תחליט לממש את האופציה, ידולל חלקן של תשתיות ישראל ושל שיכון ובינוי ל-25.5% בלבד כל אחת.
- שילמתם 650 מיליון שקל תמורת רבע מזיכיון שיפוג בעוד 19 שנה. זה לא מחיר קצת גבוה מדי?
"הקרן רכשה 50% ולא 25%. אם יהיה מימוש של האופציות של המדינה, תשולם לדרך ארץ תמורה של מאות מיליוני שקלים על-ידי מי שיממש את האופציות. אנחנו מרוצים, המוכרים מרוצים, ואני מקווה שגם המדינה מרוצה. האפסייד בפרויקט הזה יבוא מהגידול הצפוי בנפח התנועה. ההערכות שלנו מדברות על רווחיות טובה".
- תגדיר רווחיות טובה.
"זה לא היי-טק, ואף אחד לא מצפה לאקזיטים של 5,000%. נכנסנו לכביש כי זו השקעה סולידית, שהרבה פחות נתונה לתנודות ולמשברים. התנועה בכביש חוצה ישראל לא פחתה כתוצאה מהמשבר. אנשים נוסעים לעבודה, ויש לנו רשת ביטחון מהמדינה למקרה של קיטון בנפח התנועה.
"אלה התנאים שמלווים את כל ההשקעות של הקרן בתשתיות: בהתפלה יש התחייבות ממשלתית לרכוש את המים המותפלים; בחשמל יש התחייבות של חברת חשמל עם גיבוי מהמדינה. אני מאמין שבכביש חוצה ישראל אפשר יהיה להגיע לתשואות דו-ספרתיות. יש לנו עוד כ-20 שנה, זה המון זמן".
- אם תחליטו לרכוש מהמדינה את האופציה, תוכלו להפוך לבעלי השליטה בדרך ארץ. מה הסיכוי שזה יקרה?
"זה לא באג'נדה שלנו".
קרן תשתיות ישראל, שנוסדה ב-2006, נחשבת לקרן הפרייבט אקוויטי הראשונה בישראל להשקעה בתשתיות. הבעלות בשותף הכללי, המנהל את הקרן, מתחלקת בין רוה (40%), יו"ר קבוצת הראל יאיר המבורגר (40%) ומנכ"ל הקרן ירון קסטנבאום (20%). עד כה גייסה הקרן כ-700 מיליון שקל בשני סבבים, ובכוונתה לצאת בעתיד לגיוס נוסף של 500 מיליון שקל נוספים.
עם השלמת עסקת כביש 6 תחזיק הקרן 50% מדרך ארץ ו-33% בשותפות הקבלנית של הפרויקט (CJV). האחזקות העיקריות של הקרן בישראל, מלבד בכביש חוצה ישראל, כוללות 10% מסיטיפס, זכיינית הרכבת הקלה בירושלים, 20% מדליה אנרגיות המקימה תחנת כוח פרטית לייצור חשמל בתל-צפית, 16% ממסוף המטענים של סוויספורט בנתב"ג, ו-8.6% ממניות EMG, יבואנית הגז המצרי לישראל. במרבית השקעות אלה שותפה הקרן עם גופים מוסדיים נוספים, לפי מודל של co-investment.
לאחרונה הרחיבה הקרן את פעילותה לחו"ל והשקיעה בחברת Tower Vision, בעלת מגדלי תקשורת בהודו. תוכניות ההשקעה העתידיות של הקרן כוללות את הגדלת האחזקה בסיטי-פס והשקעות בפרויקטים סולריים באיטליה.
למה לא מאמינים לתשובה
- מה דעתך על הוויכוח סביב העלאת התמלוגים ליצחק תשובה ולמפיקי הנפט והגז הטבעי?
"אני לא עובד אצל תשובה, אבל אני חושב שלהעלות את התמלוגים רטרואקטיבית זו פגיעה חמורה בזכות הקניין ופגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ואפשר לעשות את זה רק מכאן ולהבא. זה כמו לשנות את כללי המשחק בכדורגל באמצע המשחק".
- אתה חושב שהיוזמה הזו מונעת משנאת טייקונים?
"אצלנו זה ספורט לאומי להתקיף את אלה שמכונים הטייקונים. לא נותנים להם קרדיט על זה שהם מעסיקים אלפי אנשים. חוסר הפרגון הזה התחיל מאליעזר בן-יהודה; הוא החיה רק מילים שיש להן שימוש בעברית, ולכן אין מילה עברית למושג פרגון, כי אין בזה שימוש. בארצות-הברית יש כבוד לעשירים. אני לא חושב שמישהו קורא לוורן באפט טייקון, שהפכה למילת גנאי".
- אבל בארצות-הברית עשירים כמו באפט יודעים גם לתת.
"אני לא יודע כמה נותנים העשירים כאן, אבל כשבא תשובה ואומר אני אתרום את רוב הוני, אומרים לו, לא מאמינים לך, אתה עושה את זה רק כדי שלא יעלו לך את התמלוגים. נוחי דנקנר תרם לגליל למעלה מ-100 מיליון שקל, אז במקום לפרגן יקראו לו טייקון".
"גבעות עולם? סוג של הימור; מי שרץ וקונה על סמך ידיעה בעיתון זה כמו רולטה"
קרן תשתיות ישראל מושקעת גם בתחום האנרגיה הלוהט בימים אלה, אולם אין זה מוקד פעילותה. הקרן מושקעת ב-EMG, לצדו של יוסי מימן - השקעה הנחשבת למוצלחת, בהתחשב בעליית הערך של עשרות אחוזים מאז שהקרן רכשה את חלקה, וזאת על אף ש-EMG לא חילקה עד היום דיבידנדים לבעלי מניותיה.
בימים אלה מחפשת תשתיות ישראל השקעות בתחום האנרגיה החלופית בישראל ובחו"ל. סקטור הגז הוא התחום הלוהט ביותר בשוק ההון הישראלי, אך לדברי רוה השקעה בחברות הגז הישראליות אינה עומדת לפי שעה על הפרק. "אנחנו לא נשקיע בקידוחי גז", אומר רוה, "אפילו שאני מבין שיש סיכוי לא רע לתגליות מאוד משמעותיות".
- ובחיפושי נפט?
"אני מכיר את נגה בן-דוד (מבעלי השליטה בגבעות עולם, ע' ב'), הוא אמר לעיתון לא מזמן, 'השקעתי 10 מיליון דולר, ועכשיו אני אקבל 10 מיליון דולר לחודש', אבל זה סוג של הימור".
- אז למה לא בעצם?
עד היום השקענו בפרויקטים פעילים; לא בחיפושים, כי בזה אנחנו לא מבינים. שאלו אותי פעם אם אני מייעץ להשקיע בנדל"ן בחו"ל. אמרתי - שכשאתה לא מתמצא בתחום מסוים, אל תשקיע בו בעצמך. לך לגופים המקצועיים. מי שרץ וקונה על סמך ידיעה בעיתון זה הימור כמו ברולטה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
