דו"ח המבקר על התשתיות: היזמים מקבלים אישורים שלא כדין

תוכניות המתאר הארציות לתחבורה ולאנרגיה אינן מקודמות, והדבר מוביל את מוסדות התכנון להחלטות שגויות ברמה הסביבתית, הכלכלית והתפקודית - כך קובע מבקר המדינה. בדו"ח העוסק בגופים האחראיים לתכנון תשתיות התחבורה והאנרגיה מוצא המבקר "ליקויים מהותיים" בעבודתה של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל).

בין היתר הוא קובע כי לוועדה אין סמכויות אכיפה, אין הקפדה על נהלים, יועצי הוועדה היו נגועים בניגודי עניינים ותוכניות יזמים פרטיים אושרו שלא כדין.

הוועדה והממשלה מעכבות תוכניות

בשנת 2006 הורתה המועצה הארצית לתכנון ובנייה להכין תוכניות מתאר ארצית משולבת לתחבורה היבשתית ותוכנית מתאר ארצית למשק האנרגיה, אך קידומן של שתי התוכניות תקוע בשל מחלוקות בין משרד הפנים, התחבורה והתשתיות הלאומיות.

המבקר מתריע מפני המציאות שנוצרה ובה ממשיכות ועדות התכנון לדון ולאשר תוכניות מפורטות נקודתיות בהעדרן של תוכנית מתאר ארצית ייעודית בשני תחומים מרכזיים אלה. "קבלת ההחלטות בנוגע לתוכניות אלה במוסדות התכנון", קובע המבקר, "אינה מבוססת על ראייה כוללת ומעודכנת של הצרכים ועלולה להביא להחלטות שגויות מהבחינה הסביבתית, הכלכלית והתפקודית".

המבקר מקדיש את עיקר הביקורת לתפקוד הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל), שהוקמה ב-2002 במסגרת תיקון לחוק התכנון והבנייה שיזם האוצר. בסמכותה לדון בפרויקטים שהוכרזו "פרויקטים לאומיים" ע"י ראש הממשלה, שר הפנים ושר האוצר במשותף. באוצר קיוו שניתן יהיה לזרז את עבודת הוועדה ע"י קיצור משך הזמן שהוקצב לציבור להתנגד לפרויקטים, ואולם המבקר מצא כי להקלה זו היתה "תרומה שולית" לקיצור ההליכים. כ-15% מהעיכובים בקידום תוכניות היו באשמת הוועדה ו-85% באשמת יוזמי התוכניות - משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות.

המבקר מצא ליקויים רבים בהתנהלות הוועדה כגון אי-הקפדה על הגשת כל המסמכים הדרושים ועמידה בתנאי הסף וכן אי-מינוי נציג ציבור לוועדה. מעבר לכך מצא המבקר כי הוועדה אינה נוהגת לבחון חלופות לתוכניות המוצגות לה - עובדה היכולה לדבריו "להותיר את הרושם שהבדיקה נעשית למראית עין ולפגוע באמון הציבור בתקינות הליך קבלת ההחלטות של הוועדה".

"סביבה רוויית קונפליקטים"

תופעה אחרת שעליה מתריע המבקר היא העסקת יועצים ונותני שירותים מהמגזר הפרטי, שעסקו במקביל במתן ייעוץ לתוכניות אחרות שעמדו לדיון בוועדה. "עולה חשש ששיקול הדעת של הוועדה בעניינים שיועציה ייצגו בפניה בתפקידיהם האחרים - מוטה", כותב המבקר.

עוד מצא מבקר המדינה "ליקויים מהותיים" בדרך קבלת ההחלטות בות"ל בהליכי האישור של תחנת הכוח הפרטית שמקימה דוראד ליד אשקלון. המבקר מצא כי הוועדה דנה בתוכנית והחליטה להעבירה להערות הוועדה המחוזית מבלי שהושלם תסקיר השפעה על הסביבה כנדרש. הוועדה כתבה בעצמה פרק מהתסקיר, אף שהדבר היה באחריות היזם ולא דנה בהערות של ועדות התכנון המחוזית והמקומית בנוגע לתוכנית.

התחנה, בהספק של 850 מגה ואט, אמורה לקום על קרקעות קצא"א השותפה בדוראד (37.5%) לצד זורלו הטורקית (25%), א. דורי (18.75%) ואדלטק של משפחת אדלסבורג (18.75%). דוראד, שקיבלה רישיון לייצור חשמל ב-2004, טרם החלה בהקמת התחנה בשל קשיים מתמשכים בסגירה הפיננסית.

בעיה חמורה נוספת שעולה מהדו"ח היא העדר סמכויות אכיפה, המביא לכך שהפיקוח של הוועדה אינו אפקטיבי. כדוגמאות מציין המבקר מערכת גשרים שהקימה החברה הלאומית לדרכים (לשעבר מע"צ) במחלף "עד הלום" תוך חריגה ניכרת מהוראות התוכנית המאושרת וכן את מסילת הרכבת בין לוד לבאר שבע, שהעבודות עליה החלו לפני שרכבת ישראל קיבלה אישור.

בשני המקרים הסתפקה הוועדה בפנייה ליזמים או בהסדרת עבירות הבנייה בדיעבד. "ביצוע עבודות שלא בהתאם לתוכניות מאושרות בידי החברה הלאומית לדרכים וחברת הרכבת מנוגד להוראות החוק", קובע המבקר. העדר הפיקוח האפקטיבי מוביל לדבריו לכך "מתעורר חשש שבשל כך לא מושגת הרתעה ולא נמנעות עבירות בנייה".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "יש לראות את פעילות הות"ל בקונטקסט של הצורך בפיתוח מואץ של מערכות התשתית בסביבה מורכבת ורוויית קונפליקטים. במידה רבה בזכות פעילות הות"ל מדינת ישראל עומדת היום עם מלאי תכנוני מאושר בתחום התשתיות בהיקפים של מאות מיליארדים, המאפשר לממשלה לממש את יעדיה ביעילות, למשל במסגרת פרויקט נתיבי ישראל, ורוב הקונפליקטים כבר יושבו.

ככל שמצא מבקר המדינה ליקויים נקודתיים בפעילות הות"ל, משרד הפנים יפעל לתיקונם.

המלצות המבקר

1 הקמת מאגר נתונים עדכני ושלם של מצאי הגשרים שבתחומי הרשויות המקומיות

2 ביצוע בדיקות יזומות מקיפות ותדירות לאיתור פגמים

3 ביצוע עבודות שיקום בלוח זמנים קבוע

4 על הרשויות המקומיות לוודא שגשרים בתחומן המתוחזקים על ידי חברות עירוניות או גורמים פרטיים יטופלו כראוי

5על הממשלה למנות גורם אחד שיסדיר את תחום תחזוקת הגשרים