דו"ח מבקר המדינה: השחיתות חוגגת ברשויות המקומיות

מבקר המדינה, השופט מיכה לינדנשטראוס, פירסם היום דו"ח ביקורת מיוחד על תפקוד הרשויות המקומיות המצביע על שורה ארוכה ומביכה של ליקויים בתפקוד השלטון המקומי בהיבטים תקציביים, בנושאי נדל"ן ובהיבטים רבים אחרים.

רמת גן וירושלים שוב בעין הסערה

אחד העוגנים בדו"ח עוסק בעיריית רמת גן בראשות צבי בר אשר שוב סופגת ביקורת: רק באפריל השנה המליצה המשטרה להעמיד את בר לדין באשמת קבלת שוחד והלבנת הון בתמורה לקידום ענייניהם של כמה פרויקטים נדל"ניים בעיר, וכעת, ללא קשר לחשדות המשטרה, מקדיש לו מבקר המדינה פרק נכבד בדו"ח על השלטון המקומי שממנו עולה כי עיריית רמת גן נהגה בחוסר שקיפות ואישרה תוכניות בנייה שלא כדין.

עוד על דו"ח המבקר על עיריית רמת גן

גם ירושלים עולה על כוונת המבקר: לא פחות מ-130 מבנים בלתי חוקיים צמחו במתחם "גן המלך" שבשכונת סילואן שבמזרח ירושלים מאז 1967, והעירייה החלה לנקוט צעדים נגד העבריינים רק כעבור שנים רבות מהבנייה - כך עולה מהדו"ח, שבדק את מצב האכיפה של חוק התכנון והבנייה במתחם, הנמצא מדרום לעיר העתיקה בירושלים, סמוך לכפר סילואן. למתחם ערך ארכיאולוגי וסביבתי, ועפ"י תוכנית המתאר לעיר העתיקה משנות ה-70 של המאה הקודמת, הוא אמור לשמש שטח ציבורי פתוח שאסורה בו בנייה למגורים. המתחם נוסף לתחום השיפוט של עיריית ירושלים ב-1967.

המבקר החל בבדיקת מתחם "גן המלך" בעקבות תלונות שהגיעו לוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ולפיהן עיריית ירושלים אינה נוקטת אמצעים נגד מבצעי עבירות הבנייה במתחם. ממצאי הדו"ח מעלים כי העירייה החלה בפעולות אכיפה רק ב-1995, כעבור יותר מ-20 שנה אחרי שהוקמו בו כ-30 מבנים לא חוקיים. ב-2004, עלה מספר המבנים הבלתי חוקיים במתחם לכ-80, ורובם יועדו למגורים. במועד סיום הביקורת (2009) הסתכם מספר המבנים הבלתי חוקיים במתחם בכ-130. עד 2004 "לא פעלה העירייה בנחישות מספקת נגד הבנייה הבלתי חוקית במתחם ולא הצליחה לבלום אותה", נכתב. באותה שנה פעלה העירייה נגד 43 מבנים, ומתוכם נהרסו כעשרה בלבד.

עוד על דו"ח המבקר על עיריית ירושלים

בזבוז ואבטלה סמויה בבחירות לרשויות

פרק אחר בדו"ח מוקדש לנושא הבחירות ברשויות: בביקורת נמצא כי תקציב המדינה שיוחד לניהול הבחירות, בהיקף של כ-67 מיליון שקל, היה כוללני ולא איפשר קיום בקרה תקציבית נאותה על ההוצאות. "הכנתו של תקציב באופן כזה הביאו לידי בזבוז... למעשה לא היו בידי משרד הפנים נתונים על העלות הממשית של הבחירות לרשויות שהתקיימו בנוב' 2008", נכתב.

בדיקת המבקר העלתה חריגות כספיות במערכת הבחירות. בין היתר, מצא המבקר כי לראשונה בבחירות מונו עשרות סגנים בשכר למנהלי הבחירות, ללא הצדקה אמיתית בחלק מהמקרים, ותכנון והתנהלות לקויים הביאו לכך ששולמו למשרד הפנים כ-294 אלף שקל עבור שכירות לשלושה ימים לקיום מטה בחירות וכ-80 אלף שקל עבור שירותי הסעדה.

עוד על דו"ח המבקר בנושא הבחירות ברשויות

לא מקדמים פתרונות תחבורה

תוכניות המתאר הארציות לתחבורה ולאנרגיה אינן מקודמות, והדבר מוביל את מוסדות התכנון להחלטות שגויות ברמה הסביבתית, הכלכלית והתפקודית - כך קובע מבקר המדינה.

בדו"ח העוסק בגופים האחראיים לתכנון תשתיות התחבורה והאנרגיה מוצא המבקר "ליקויים מהותיים" בעבודתה של הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל). בין היתר הוא קובע כי לוועדה אין סמכויות אכיפה, אין הקפדה על נהלים, יועצי הוועדה היו נגועים בניגודי עניינים ותוכניות יזמים פרטיים אושרו שלא כדין.

עוד על דו"ח המבקר בנושא התשתיות

המבקר משקיף על הגשרים: חושש מאסון מכביה נוסף?

מאז אסון המכביה חלפו 13 שנה, ונדמה שמצב תחזוקת הגשרים במדינה עדיין בכי רע. לפי דו"ח מבקר המדינה, אין רשות אחת המרכזת את הפיקוח על הגשרים; משרדי התחבורה, השיכון, התשתיות והתמ"ת לא הכינו תוכנית כלשהי המסדירה את תחזוקתם ולא נעשתה כל פנייה למכון התקנים לצורך הכנת תקן מתאים. לפיכך, מע"צ, האחראית על בניית הגשרים בכבישים בין-עירוניים, פעלה "ללא ליווי מקצועי ממשרד ממשלתי, ומיותר לציין כי ההנחיות שהכינה לא אושרו בידי אף משרד ממשלתי".

המבקר מוסיף כי הרשויות המקומיות לא הונחו על ידי משרדי הממשלה כיצד לטפל בגשרים שבתחומן, לא יזמו עבודות תחזוקה בהם, ולרוב הסתפקו ב"תחזוקת שבר", כלומר טיפול מגיב ולא מתוכנן במפגעים. הממשלה הטילה על משרד השיכון כבר ב-2006 לגבש קוד בנייה שירכז את כל ההוראות בתחום, אך קוד כזה טרם פורסם.

עוד טוען הדו"ח כי הרשויות המקומיות מחזיקות במאגר נתונים חלקי ולא עדכני על הגשרים שבתחומן, במקרה הטוב, למשל בעיריית תל אביב. בעיריות חיפה ורמת גן, היה חסר אפילו מידע בסיסי כמו מספר הגשרים המדויק הנמצא בתחומן. לפיכך, עולה החשש כי גשרים שאין עליהם מידע אינם תקינים ואינם מתוחזקים כלל.

עוד על דו"ח המבקר בנושא הגשרים

ראש עיר זה לא מספיק? כשלים אתים בתפקוד ראשי הרשויות

13 ראשי רשויות מקומיות, ובהם ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, וראש עיריית חיפה, יונה יהב, עסקו בעיסוק נוסף בשכר או בהתנדבות במהלך כהונתם.

בפרק הביקורת הבוחן היבטים אתיים הנוגעים לכהונת נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, מעלה המבקר כמה בעיות, ובהן אי-הגשת הצהרות הון הנדרשות על פי חוק, הימצאות במצבים של ניגוד עניינים, קבלת טובות הנאה, אי-דיווח על עיסוק נוסף בשכר או בהתנדבות ועוד. על פי חוק, ראש רשות מקומית מנוע מלעסוק בעיסוק נוסף בשכר, וגם על פעילות בהתנדבות ובלא תמורה חלים סייגים וחובת דיווח למשרד הפנים ולמועצת הרשות המקומית.

מהדו"ח עולה כי במשרד הפנים התקבלה רק הודעה אחת על פעילות בלא תמורה, וזאת אף שהמבקר מצא מעורבות של 50 ראשי רשויות מקומיות בחברות שאינן חברות עירוניות. מהדו"ח עולה כי 13 ראשי רשויות היו דירקטורים ב-30 חברות, ובארבע מהן הם אף היו רשומים כמנכ"לים (ראש המועצה המקומית כפר ברא, מר מחמוד עאסי; ראש המועצה המקומית מבשרת ציון, מר אריה שמם; ראש המועצה המקומית סביון-גני יהודה, מר מושיק ליפץ; וראש עיריית ירושלים, מר ניר ברקת).

מתשובותיהם של ראשי הרשויות למבקר המדינה עלה כי 19 מהחברות הללו אינן פעילות זה שנים. ראשי הרשויות המכהנים בתפקידים בחברות הפעילות, ובהם ברקת, הודיעו כי לא קיבלו תמורה מהחברות בתקופת כהונתם. עם זאת, נמצא כי ראשי הרשויות המקומיות הללו לא דיווחו למשרד הפנים ולמועצה על עיסוקיהם הנוספים.