מבלי להיכנס לשאלה המסקרנת מהיכן יביא יקיר שעשוע את מאות מיליוני השקלים הנדרשים לרכישת חלק מגרעין השליטה באזורים , ניתן לקבוע כי מדובר בהזדמנות השקעה מעניינת: בעלים לחוץ, בנק לחוץ ורזרבות נדל"ן אטרקטיביות שנותרו בחברה הנתונה במשבר, עשויים להקפיץ את שעשוע האלמוני לליגה אחרת.
אבל מעניין לא פחות לבחון כיצד הגיעה אזורים - עד לא מזמן היהלום שבכתר ענף הנדל"ן המקומי - לסיטואציה שבה ניתן לרכוש את השליטה בה כמעט בנזיד עדשים. זאת, בעיקר על רקע הגאות שממנה נהנה הענף בשנים האחרונות.
בעל השליטה באזורים, שעיה בוימלגרין, הגיע לישראל באמצע שנות ה-90 כשהוא עטור בתהילת ההשקעות המשותפות שביצע עם אפריקה ישראל בשוק הנדל"ן האמריקני. היזם העבדקן מברוקלין רכש במאי 2006 את השליטה באזורים - מותג ששידר עד אז אמינות, איכות ויציבות - מידי קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר.
ניהול הרפתקני, שכר מנופח
בדיעבד, אזורים, עם מלאי פרויקטים מהשורה הראשונה וקרקעות באזורי הביקוש הייתה בעמדת זינוק מצוינת כדי לקטוף את פירות עליית המחירים המסחררת בענף בשנים האחרונות. כל מה שהיה על בוימלגרין לעשות הוא להמשיך ולהתמקד במה שידעה החברה לעשות כל כך טוב בשנות קיומה: לבנות דירות בישראל.
אבל לבוימלגרין היו תוכניות אחרות עבור אזורים, ובתוך תקופה קצרה הפכה החברה הסולידית לחברת השקעות ממונפת והרפתקנית, המתאפיינת בניהול בזבזני.
מאות מיליוני שקלים נותבו מקופתה של אזורים לשוקי הנדל"ן הספקולטיביים של מזרח אירופה, ומשם לא חזרו. השקעת ענק בענף המלונאות המקומי גבתה אף היא מחיר יקר. מנהלים בחברה באו והלכו, נהנים כל אחד בתורו משכר מנופח. קרקעות איכותיות נמכרו בלחץ זמן, כדי לממן את צורכי תזרים המזומנים.
אזורים, חברה שאם רק הייתה קופאת על שמריה בארבע השנים האחרונות הייתה כנראה מכפילה או אולי אף משלשת את ערכה, הפכה בשנים אלו לשם נרדף לכישלונות ולהפסדים כבדים. הבוקר נסחרו מניות השליטה שמחזיק בוימלגרין בשווי של 400 מיליון שקל בלבד - שליש מהסכום ששולם תמורתן.
shay-sh@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
