שנת 2011 תהיה "שנת החשמל" בשוק הרכב הישראלי. מלבד הרכב החשמלי של "בטר פלייס", ששיווקו הסדיר אמור להתחיל במחצית השנייה של השנה, יגיעו לישראל עוד שלל כלי רכב חשמליים או "כמעט חשמליים", כלומר היברידיים שמצוידים בסוללה גדולה ונטענת מדור חדש, שמאפשרת נסיעה של עשרות קילומטרים על חשמל בלבד.
ביניהם ניתן למצוא את שברולט VOLT, שכמה יחידות שלה יגיעו לישראל לניסויי טרום-שיווק; גרסת "פלאג-אין" של טויוטה "פריוס" הוותיקה, שניתן לטעון את הסוללה שלה מרשת החשמל כדי לצמצם את השימוש במנוע הבנזין למינימום; מיצובישי IMEV, ואולי גם, לקראת סוף השנה, רכב "פלאג-אין" של היצרנית הסינית BYD.
כל הכלי הרכב הללו יגיעו לישראל "חמים מהתנור", וירדו אל כבישיה במקביל או אפילו לפני שיגיעו אל כבישי אירופה. אחת הסיבות לכך היא התדמית שנוצרה בשנים האחרונות לישראל כ"כר ניסוי" אידיאלי כלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית. תדמית זו נוצרה לא מעט בזכות הרעש הבין-לאומי שיצרה "בטר פלייס" והמדיניות המוצהרת של מדינת ישראל על אודות עידוד תחבורה ירוקה. למעשה, אם מישהו יעיין בכתבי עת ואתרים "סביבתיים" בהודו, בסין, באוסטרליה ובקנדה הוא עשוי לקבל את הרושם שישראל היא גן עדן לכלי רכב נקיים.
בפועל, שוק הרכב הישראלי רחוק אפילו מיישור קו עם אירופה, ולכלי הרכב החדשים שיגיעו ממתינות כמה מהמורות לא-קטנות בדרך לשוק הרכב הסדרתי הרגיל. הנה כמה דוגמאות.
מהמורת הטעינה
כל המכוניות החשמליות וההיברידיות-נטענות שיגיעו ארצה יצטרכו להתחבר בשלב כזה או אחר לשקע הטענה שמקושר לרשת החשמל הארצית, בין אם מדובר במטען שיותקן בעבודה או בבית פרטי. מטען זה לא יהיה זול ויצטרך לעבור לא מעט ייסורי רגולציה והתקנה. במכוניות החשמליות ובהיברידיות הנטענות דור שני יש סוללות גדולות יקרות ורגישות, שהטענתן אינן טריוויאלית וקיים סיכון לנזק, או גרוע יותר להתפוצצות, במקרה של הטענה לא מבוקרת, במיוחד אם הסוללה חמה אחרי נסיעה ממושכת.
בקיצור, אפשר לשכוח מפתרונות ישראליים נוסח "חוט מאריך". כל מערכת הטענה ביתית תצטרך לקבל את אישור חברת החשמל ותעלה בהתאם (נסו סתם לשדרג את החשמל בבית לתלת-פאזי ותקבלו טעימה מהצפוי). נכון להיום, חברת החשמל לא ששה לגבש תקנים בנושא וככל הידוע לנו אין סבסוד מתוכנן על מתאמי ההטענה הביתיים.
מהמורת המיסוי
המיסוי ה"ירוק" הישראלי שגובש בשנים האחרונות ניסה ליצור "בידול מס סביבתי בהתאם לטכנולוגיה". רכב חשמלי מלא, שמוגדר כ"אפס פליטה", מקבל פטור מלא ממס קנייה וכך גם הסוללות שלו, שמהוות מרכיב גדול בעלותו. לעומת זאת, רכב היברידי "נענש" ב-30% מס נוספים ואין זה משנה מה גודל מנוע הבנזין שלו.
השאלה היא - איך יתייחס המחוקק לקטגוריה החדשה של רכבי "פלאג-אין". כלי הרכב הללו מפחיתים את הפליטה הממוצעת בעוד כמה עשרות אחוזים לעומת ההיברידיים ה"רגילים", ולמעשה תיאורטית הם אמורים רוב הזמן לייצר "אפס פליטה" כשמנוע הבנזין מתפקד רק כמעין גנרטור לטעינת הסוללה בנסיעה. הם סובלים מאותו חיסרון של רכב חשמלי: הסוללה שלהם גדולה ויקרה מאוד ומקפיצה את מחיר הרכב. אולם, כאמור, על-פי התקנות הנוכחיות הם לא יחשבו כ"כלי רכב חשמליים", ולכן מחירם יהיה יקר מאוד, באזור ה-200 אלף שקל פלוס. בקיצור, האפקט הירוק היחיד שיהיה למכוניות החדשות בישראל הם הירוקים שיזרמו לקופת האוצר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
