צודק שר האוצר

מחר, יום ראשון, לפחות באופן תיאורטי, רשאית ההסתדרות להשבית את המשק. חלפו להם שבועיים מיום הכרזת סכסוך העבודה במגזר הציבורי, ומרגע זה כושר המיקוח של עופר עיני גבוה בהרבה מזה של שר האוצר, יובל שטייניץ.

הוא יכול להשבית את נתב"ג, את נמלי הים, את משרדי הממשלה ואפילו את בתיה"ס היסודיים וחטיבות הביניים. שטייניץ יכול רק לנסות להסביר עד כמה השביתה מיותרת, אבל כטבעם של סכסוכים כאלה הוא תמיד יהיה בגדר החשוד המידי, כמי שצועק "אין לי" דקה אחרי שסיפר לכולם עד כמה הכלכלה הישראלית היא פלא שלא יתואר.

לא פופולרי לומר, אבל בסכסוך הזה משרד האוצר צודק מאין כמוהו. בכל שנתיים-שלוש דורשת ההסתדרות תוספות שכר לעובדי המגזר הציבורי, למרות שהם נהנים ממנגנון שלא קיים במגזר הפרטי - זחילת שכר אוטומטית.

באוצר אומרים דבר פשוט: רוצים תוספות משמעותיות? תסכימו לרפורמה במבנה ההעסקה. תאפשרו לנו לתגמל יותר עובדים מוכשרים שקיבלו חוו"ד חיובית, ותפסיקו להגן בכל מחיר על עובדים גרועים שמדרדרים את השירות לציבור.

במגזר הפרטי ההסתדרות עושה את זה היטב. בהסכם העבודה הקיבוצי בבזק, למשל, העובדים נמדדים בכל דקה ומתוגמלים בהתאם לביצועים. ההסתדרות אפילו הסכימה לפטר עד 250 עובדים ותיקים וקבועים בכל שנה עד 2017. במגזר הציבורי, לעומת זאת, היא בעלת הבית. ההסתדרות דורשת תוספות שכר, אבל על רפורמות היא מוכנה לדבר לפני שייחתם ההסכם. היא גם מסרבת לקבוע מראש כיצד תוספות השכר יחולקו, ודוחה את ההצעה לתת יותר לעובדים החלשים ופחות לחזקים.

אז כשיגיעו התמונות השחוקות של תורים בשדה התעופה עם נוסעים מיותמי מזוודות, את הלחץ הציבורי צריך להפנות אל בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזורוב בת"א, ולא אל שר האוצר. עיני, באופן אירוני, הוא זה שצריך לחשוש מהשביתה הזאת.