שוק פרוץ לרווחה: הצרכנים מחפשים חלופות פיראטיות למשחקים

בעולם אוטופי מחיריהם של משחקי הווידיאו יהיו שפויים. בינתיים אפשר לקחת דוגמה מארה"ב, שם המחיר נע לאזור ה-60 דולר. אבל בישראל, משווקות המשחקים מרשות לעצמן לגבות סכומים גבוהים בהרבה - 200-400 שקל למשחק, נתח גדול יותר מהמשכורת החודשית. במצב כזה החיפוש אחר דרך חלופית וזולה יותר הוא פופולרי במיוחד. כן, גם דרך פיראטית.

יצרניות הקונסולות - מיקרוסופט, יצרנית ה-Xbox; נינטנדו, יצרנית ה-Wii וסוני עם הפלייסטיישן שלה - אמנם דאגו להערים קשיים על כל מי שחשקה נפשו בהרצת משחקים לא חוקיים, אך גם גדרות אלה כבר נעקפו.

בשנים האחרונות צצו עשרות מעבדות אלקטרוניקה בעולם ובישראל, כדי לתת מענה לאותם גיימרים שמנסים למצוא את הדרך לשחק מבלי לשלם. תחילה היה נראה כי מדובר בעסק מפוקפק במיוחד שאף נעשה מעט בסתר, והמעבדות היו פורצות את הקונסולות בחשאי, אך היום מדובר בתופעה גלויה למדי.

לא רק זאת, המעבדות הפכו לחנויות של ממש, שלצד שירותי פריצת הקונסולות גם מוכרות אביזרים משלימים ואף משחקים מקוריים וחוקיים.

חנויות כמו מדיה גיים, Enjoystick Gamestation , Chipzol , VGS After Games, ארקדיה, אקס סטיישן ועוד רבות אחרות אף מפרסמות את מעשי הפריצה שלהן בראש חוצות באתרי האינטרנט שלהן ובמודעות בעיתונים.

גם רשתות שיווק גדולות ומוכרות יותר קפצו באחרונה אל תוך העסק והחלו למכור קונסולות פרוצות, שמוצגות כמוצר "מוסב" - מכבסת מילים שבאה להפיג את הקונוטציה השלילית שעולה מהמילה "פרוץ".

את הפריצות ניתן לעשות גם באופן עצמאי, וקיימים אינספור מדריכים וסרטונים באינטרנט שמסבירים איך לבצע זאת בצורה שתאפשר לחסוך את עלות הפריצה בחנויות, שעומדת על כמה מאות שקלים.

פעולת הפריצה נעשית על-ידי התקנת שבב מיוחד בתוך הקונסולות והתקנת תוכנה מיוחדת. פעולה זו מאפשרת לקונסולות לקרוא דיסקים צרובים, וכך להפעיל משחקים שהורדו מהאינטרנט או שנקנו מחנויות ודוכנים שמוכרים משחקים לא חוקיים.

האבולוציה של שוק הפריצות המשיכה, וכיום נפתחות שלל אפשרויות עבור הגיימרים המשתמשים בקונסולות הפרוצות, כאלה שנמנעות מהמשתמשים של הקונסולות ה"חוקיות". כך, בקונסולת Wii פרוצה אפשר לנגן סרטים מהמחשב בסטרימינג ולשמוע קובצי MP3 מדיסק-און-קי - מה שלא ניתן לעשות במכשיר שלא עבר פריצה.

מי שיפרוץ את הקונסולה שלו צריך להיזהר, שכן חלק מהמעבדות הפועלות בארץ מפוקפקות באמינותן. בחלקן לוקחים הטכנאים את הקונסולה שהלקוח מביא לחנות, מחליפים אותה באחת גנובה או משומשת ומוכרים את הקונסולה שהלקוח הביא כחדשה. מלבד זאת, פריצת הקונסולה עשויה להזיק למכשיר, וכך הלקוח עלול לאבד את האחריות המקורית שקיבל כשרכש אותה.

נוסף על כך, יצרניות הקונסולות, שמכירות מקרוב את תופעת הפריצות, משחררות מפעם לפעם עדכוני תוכנה למכשירים, כך שמי שמעדכן את הגירסה דרך חיבור האינטרנט של הקונסולה נחסם, כיוון שהמערכת מאתרת פריצה לא חוקית. במקרה כזה הקונסולה מושבתת, ולרוב לא ניתן לעשות בה שימוש נוסף.

עד לאחרונה ניתן היה לפרוץ רק שתי קונסולות מהדור הנוכחי: Wii של נינטנדו ו-Xbox 360 של מיקרוסופט. סוני, הצלע השלישית בחבורה, הצליחה לייצר את קונסולת פלייסטיישן 3 בצורה מאובטחת למדי, שהקשתה על האקרים רבים בעולם לפרוץ אותה.

נדודי השינה של סוני

עובדה זו עזרה לחברה ליהנות ממכירת משחקים חוקיים, כשבמקביל נמשכו מכירות הדור הקודם, פלייסטיישן 2, שכן ניתנת לפריצה. לאחרונה גם החומה הסינית הזו נפרצה, באוסטרליה. זה כנראה עניין של זמן עד שהטכניקה תגיע לשאר החנויות.

הדבר מדיר שינה מעיניה של סוני. היצרנית היפנית אמנם הצליחה לאחרונה לקבל צו בבית משפט באוסטרליה שמורה על הפסקת מכירות השבב, אך הוא כבר הספיק להתפשט. במקביל, סוני גם מיהרה להוציא לקונסולה עדכון שלא יאפשר למכשירים בעלי שבבים גישה לרשת. סוני עדיין מצליחה בקרב החשוב הזה, ומה שיותר חשוב הוא שהצרכנים של הקונסולה הזו התרגלו לקנות משחקים מאז שרכשו אותה.

אז כיצד זה פועלות מעבדות וחנויות בישראל באין מפריע, כשהן בעצם פותחות עבור לקוחותיהן דרך להורדת ולהרצת משחקים לא חוקיים, שמפירים זכויות יוצרים? באופן לא מפתיע, קשה למצוא נציגים של התעשייה שיתראיינו באופן גלוי על הנושא.

באחת מהחנויות המובילות טענו בפנינו כי אין אלמנט לא חוקי בפריצת הקונסולות. "אנחנו פורצים לאנשים את הקונסולות, אבל לא מוכרים להם משחקים צרובים שמפירים זכויות יוצרים", הוא אומר ל"גלובס".

לעומת מדינות אחרות, בישראל אין אכיפה או חקיקה בנושא פריצת הקונסולות, והעברה על החוק נעשית רק במקרה של הורדת וצריבת משחקים לא חוקיים. כך, מי שבעצם עובר על החוק הוא הלקוח עצמו שמוריד משחקים מהאינטרנט - ולא בעל החנות שמאפשר לו להריץ אותם על הקונסולה שלו.

אלא שחלק מהחנויות החלו לאחרונה להלך על חבל דק, כשהן מציעות למכירה, יחד עם פריצת המכשיר, כונן חיצוני עם משחקים פרוצים מהשורה הראשונה: פיפ"א, PES, רוק בנד, גיטאר הירו ועשרות משחקים אחרים, תמורת מאות שקלים בודדים במקום מאות שקלים למשחק בודד, חוקי.

"בארה"ב קיים כבר 12 שנה חוק שאוסר לעקוף מערכות הגנה דיגיטליות. החוק הזה קובע שעקיפה של אמצעי מניעה דיגיטליים הוא עבירה פלילית. סעיפים כאלה האוסרים עקיפה של אמצעי אכיפה דיגיטליים אינם קיימים בחוק הישראלי", אומר עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט במשרד פרל, כהן, צדק ולצר.

לדבריו עו"ד רביה, "משרד המשפטים בדק לפני מספר שנים אם יש מקום לכזו חקיקה בישראל, ולהבנתי הם הגיעו למסקנה הנכונה שאין לכך מקום. עם זאת, זה שאין חוק כזה בישראל, זה לא אומר שפריצת קונסולה היא בסדר".

"ייתכן שהחנויות מפרות הסכם עם ספק הקונסולות, ואפשר שהן מסייעות להפר זכויות יוצרים. כמו כן, גם יכול להיות שהן מתעשרות שלא כדין, מכיוון שהן נהנות מעמלן של יצרניות הקונסולות כדי להציע מוצר שהוא אטרקטיבי יותר ללקוח הסופי", הוא אומר.

"לא מתעסקים איתנו"

אם כך, מדוע רשתות השיווק והיבואנים אינם מנסים להילחם בתופעה בדרכים משפטיות? הרי כל אותן חנויות ומעבדות פוגעות להן בהכנסות. "בניגוד ל-Xbox ול-Wii שאין להם נציגות רשמית בישראל, אנחנו בישפאר שמייבאת את סוני נאבקים נגד תופעת הקונסולות הפרוצות ולכן לא מתעסקים איתנו", טוען איתן דרורי, מנהל חטיבת המולטימדיה של ישפאר. "אנחנו מטפלים משפטית במי שמנסה למכור את המכשירים המוסבים".

דרורי מתייחס למכירות של פלייסטיישן 2, שעדיין מאות יחידות ממנו נמכרות בארץ בחודש, וכן בנוגע לניסיון למכור כאן את השבב לפלייסטיישן 3.

"אין בעיה למכור את השבב לקונסולות, עד כמה שידוע לי הוא חוקי. מה שלא חוקי הוא רכישה ומכירה של משחק צרוב", אומר אמיר קלקה, אחראי מחלקת המולטימדיה בהד ארצי. "מי ששם את השבבים הללו טוען כי זה למטרת גיבוי המשחק, למקרה שיישרט הדיסק המקורי. בנוסף, צרכנים טוענים כי הפריצה בפלייסטיישן 2 היא למטרת פתיחת האזורים במכשיר, בשביל לאפשר רכישת משחקים מכל מקום בעולם. בפלייסטיישן 3 כבר אי-אפשר יהיה להשתמש בטענה הזו, שכן הוא כבר מגיע כשהוא פתוח לכל העולם".

כמו אצל ישפאר, גם קלקה אומר כי בהד ארצי תובעים חנויות שמוכרות משחקים מועתקים. "כמעט שאין חנויות שמוכרות משחקים כאלה, מכיוון שהמשחקים הללו עברו לאינטרנט, ולא צריך דוכנים שיימכרו אותם לצרכנים".

לעומת צרכני הפלייסטיישן 3, יש לקוחות שמראש ויתרו על סוני, והם מוכנים לרכוש רק קונסולה שניתנת לפריצה. הדבר אולי מצמצם לסוני את הלקוחות שיקנו את המכשיר שלה, אבל גם ככה זהו קהל שלא יביא לה רווחים.

הטענה של הצרכנים, שהם בוחרים לקנות כותרים מועתקים בגלל המחיר היקר של המשחק המקורי, לא תמיד מחזיקה מים. זוהי תופעה שמאפיינת גם את תחום המוזיקה והסרטים: צרכנים שמתרגלים להשיג את התוכן שלהם בצורה פיראטית, לא מוכנים לשלם כסף על תוכן, לא משנה עד כמה המחיר סמלי. זה עניין של תפיסה.

לדוגמה, חלק ממחזיקי ה-iPhone של אפל שפרצו את המכשיר שלהם - דבר שלא נחשב כלא חוקי - מורידים גם משחקים פיראטיים ותוכנות פיראטיות, גם כאלה שהעלות שלהם היא 5 שקלים בלבד. העיקר זה לא לצאת פראיירים.