ביום חמישי האחרון נפגש שר התקשורת, משה כחלון, עם מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר, לדיון בנושא הרישיון שתקבל חברת החשמל במסגרת מיזם תשתיות התקשורת שלה.
כחלון מקווה לגבש את עמדתו הסופית באשר לסוג הרישיון שיקבל המיזם ובכך ולשים סוף לוויכוחים הניטשים בנושא זה - מצד אחד חברת החשמל, הדורשת לקבל רישיון כללי ייחודי וזוכה לתמיכה בקרב חלק מבכירי משרד התקשורת ויועציו של כחלון, וכן במשרד האוצר; ומנגד אנשהייעוץ המשפטי במשרד התקשורת ומנכ"ל המשרד, עדן בר טל, הסבורים שיש להעניק לחברת החשמל רישיון כללי.
עד כה נטה כחלון בצורה מובהקת להעניק רישיון כללי, אך הלחצים שהופעלו עשו את שלהם, וכעת הוא שוקל את עמדות הצדדים בצורה שווה. לאור חשיבות המיזם, כדאי להבין מה עומד מאחורי הוויכוחים.
1. מה ההבדל בין רישיון כללי ייחודי לרישיון כללי?
גם התומכים ברישיון כללי וגם חברת החשמל (לפחות לפי הצהרתה) מכוונים לאותה תוצאה - פרישת סיבים אופטיים בכל הארץ. הוויכוח, אם כן, מתמקד בדרך הטובה ביותר להשגת אותה תוצאה.
חברת החשמל מבקשת רישיון כללי ייחודי, שהוא למעשה המצאה של ועדת קרול, שמוטב היה אלמלא באה לעולם בכלל. פירושה שבעל הרישיון אינו מחויב במתן שירות אוניברסלי, כלומר, השירותים אינם חייבים להינתן בפריסה ארצית. זאת לעומת רישיון כללי, כפי שניתן לבזק ולהוט, למשל, המחייב את בעליו לתת שירות אוניברסלי.
2. למה חברת החשמל רוצה רישיון כללי ייחודי?
בחברת החשמל טוענים שאם יקבלו רישיון כללי, ישנה סכנה שלא תוכל לגייס משקיעים למיזם, וזאת משום שהם יחששו מחובת האוניברסליות. לכן היא מציעה שיינתן לה רישיון כללי ייחודי שאליו יצורף נספח הכולל תוכנית פריסה.
בתוכנית זו יצוינו היישובים ולוחות הזמנים שבהם תיפרס רשת הסיבים האופטיים. בחברת החשמל אומרים שכך, בהדרגה, תיפרס הרשת בכל הארץ. בחברה מעלים טענה נוספת, ולפיה אין לחייבה ברישיון כללי משום שעל פי החלטת הממשלה היא אינה יכולה למכור שירותים לצרכנים הסופיים אלא למפעילים בלבד. כיוון שהיא אינה אחראית על צד הביקוש, היא מתחייבת לספק את השירות היכן שיבקשו ממנה - בכל הארץ.
3. מה מסתתר מאחורי הבקשה של חברת החשמל?
אם חברת החשמל מתחייבת בלאו הכי לפרישה אוניברסלית, מדוע שלא תעשה זאת בדרך המלך, באמצעות רישיון כללי? משהו לא מסתדר בעמדה שלה ובעמדת תומכיה. מדוע ללכת בדרך לא דרך - להסכים לשירות אוניברסלי, אבל בדלת האחורית.
האם ייתכן שבחברת החשמל רוצים להשאיר פתח מילוט למשקיע פרטי, במקרה שלא תהיה הצדקה כלכלית לשירות אוניברסלי? אם אין הצדקה כלכלית למיזם, מוטב שנדע על כך כבר עכשיו, מבעוד מועד. נראה שחברת החשמל מכוונת לכך שכדי להפחית את הסיכונים, יש להותיר את ההכרעה על פריסה אוניברסלית למועד מאוחר יותר, לאחר שיתברר אם המיזם "תופס" וצובר תאוצה.
באשר לאפשרות לתת רישיון פריסה מוגבל ל-15 אזורים בארץ (זכר לרישיון הכללי שניתן לשאול אלוביץ' בראשית שנות ה-2000), אומרים בחברת החשמל שהוא יחייב שינוי תקנות שייקח זמן רב ויתקע את התהליך. על כך יש לומר שעדיף לשנות תקנות (כלל לא ברור אם הן נדרש שינוי, וגם אם כן, ניתן לעשות זאת בשבועות ספורים) מאשר להתמודד עם משקיע שבעוד שנתיים-שלוש יגיד שהוא אינו יכול לעמוד במחויבות הפריסה שלו.
4. מה כדאי ללמוד מהמקרה של חברת הוט?
המקרה של הוט חייב לשמש תמרור אזהרה לכחלון. הוט אינה עומדת בחובת השירות האוניברסלי שלה עד היום, ומשרד התקשורת עומד בוש ונכלם מול יישובים (ספורים אמנם) שאינם מחוברים לרשת שלה והוא אינו מסוגל לכפות עליה לחברם. בכלל, נושא האוניברסליות הוא לעג לרש במשרד התקשורת. במשרד לא מבינים לעומק כיצד ליישמו, אז למה להתחיל דווקא בחברת החשמל? אולי אם רוצים להקשות על המיזם.
דרך המלך, אם כן, היא כנראה מתן רישיון כללי עם הקלות כאלה ואחרות המחייבות פריסה אוניברסלית לאורך כמה שנים והכוונה היא ל - 6-7 שנים לפחות במקום 3 שנים היום.
לסקר חייב לסגת מדרישתו לרישיון כללי ייחודי כי הוא מעביר בכך מסר שאין למיזם הצדקה כלכלית. כדאי היה לו להיות נייטרלי ולתת למשקיעים להחליט. המשקיעים יבואו, כי אין תחליף אמיתי לסיבים אופטיים עד הבית. זו המגמה בכל העולם, ובזק גם תגיע לשם בהדרגה.
משום שמדובר בפרויקט ברמה לאומית, שהממשלה החליטה על ביצועו כדאי להתעמק טוב טוב איך מביאים את בשורת הסיבים לכל בית והאם חח"י היא האמצעי לכך, או שרוצים באמצעותה רק לעודד את בזק והוט לעשות את אותו הדבר ושגם הן יגיעו עם סיבים עד לבית הלקוח. לגיטימי שיש אנשים המתכננים להרוויח מהמהלך, אבל תפקידו של כחלון הוא לא לדאוג לבעלי ההון ולתוכניות העסקיות שלהם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
