תוריד לי סיכון, בבקשה

אני מציע לכם להשתתף בהגרלה. בהגרלה הזו, אתם יכולים לרכוש כרטיס ב-100 שקלים, וייתכן כי תזכו ב-3 שקלים כעבור שנה (תקבלו 103 שקלים) או תפסידו 5 (תקבלו 95). האם תשתפו בהגרלה? ברור שלא. למה להסתכן ב-3% תשואה לעומת הפסד 5% מהכסף שלי?

קוראים בעלי רקע בסיסי בסטטיסטיקה תוהים בוודאי איך אפשר לענות על השאלה הזו בלי שפורטו ההסתברויות לכול אחת מהאפשרויות. אז הבה ונאמר שההסתברות היא 50:50.

האם הייתם משתתפים בהגרלה זו?

גם במקרה זה, מן הסתם התשובה תהיה "לא" - מכיוון שבמקרה כזה תוחלת הרווח היא שלילית (ובעברית: רוב הסיכוי שתצאו בפחות מ-100 שקלים). האמת שרק בהסתברות גבוהה מ- 0.625 לטובת הרווח, כדאי להשתתף בהגרלה וגם אז לא בטוח שכל אחד יסכים להשתתף בשל מידת הרתיעה האישית מסיכון של כל אדם).

אם הבנתם את הדוגמא הזאת, ואתם משקיעים רציונלים, אולי תצליחו להסביר את ההגרלה הבאה:

אני מציע לכם לרכוש את מדד תל בונד 20 . למדד תשואה לפדיון בשיעור 2% +צמוד השווה במקרה הטוב ל-5% בשנה. לעומת זאת, במאפייני ההשקעה של מגמת עליית ריבית בשוק ומרווחי אשראי מצומקים של כ-1.3% בלבד, יש יותר מ-50% סיכוי שתפסידו על ההשקעה הזו כ-3% ויותר (הסבר כללי על החישוב הזה - ראו באותיות בולטות בתחתית הטור). האם הייתם משתתפים בהגרלה הזו?

התשובה אולי צריכה להיות "לא", אבל השוק מוכיח שהתשובה היא "כן". מדדי תל בונד נסחרים בתמחור מלא, וציבור המשקיעים ממשיך להשקיע באפיקים אלו במקום לחפש אפיקים אחרים מחוץ לרדאר.

פשטות ההשקעה במדדי תל-בונד בצירוף נטיית-בית חזקה (Home Bias) מפתים את המשקיעים ומונעים מהם לחפש השקעות אינטילגנטיות יותר בחו"ל או מחוץ למדדים.

כמנהל השקעות בקרנות נאמנות, אני מדבר לא מעט עם יועצי ההשקעות בסניפים. השאלה הקבועה שלי בשבועות האחרונים היא "האם הגיע אליכם לקוח שביקש להוריד סיכון בתיק?".

התשובה שאני מקבל ממרבית היועצים היא "לא".

להיפך, היועצים מספרים שרוב ציבור המשקיעים: מעיד על קרוב משפחה (דודה/ סבתא/ בן דוד או שכן) שהרוויח השנה 15, עשרים או שלושים אחוז, ו"רוצה גם". השלב הבא הוא העלאת רמת הסיכון: מממשלתי לקונצרני ל-High Yield, לקרנות מעורבת 90/10, לקרנות מעורבות 90/20, לקרנות מניות טהורות.

כל משקיע עולה רמה סיכון אחת לפחות בנכסים ש"הסכים" להחזיק מתחילת השנה. לא לחינם התפרסם כי הקרנות המנייתיות משיגות גיוס שיא מתחילת השנה.

האמת היא שיש בזה הגיון מסוים. אם מדדי התל בונד מלאים, דווקא צריך להעביר את הנכסים לאפיקים שבהם יש עוד פוטנציאל התרוממות לתשואה. השאלה היא האם המשקיעים מודעים לסיבה הזו, או שמא הם מעלים את הסיכון רק כי זה מה שכולם עושים.

בנוסף, לא כל משקיע בעל מאפייני שנאת סיכון גבוהים יכול להעלות את הסיכון בתיק ההשקעות שלו רק בגלל העדר אלטרנטיבות.

שוק המניות יכול לעלות עוד בעשרות נקודות, שוק הסחורות יכול לעלות עד שפשוט ייתהפך, באגרות החוב הקונצרניות אנו יכולים להנות מתשואה שוטפת ללא הפסדי הון עוד שנים. אבל העובדה שהכסף זול, ושנא-הסיכון בשפל, זה לא די כדי להגדיל את הסיכון, אם הוא לא תואם את ההעדפות וההתאמה האישית לכול משקיע ומשקיע.

חישוב הפסד הון פוטנציאלי במדד התל בונד 20:
נאמר והמרווחים חוזרים לרמות של 2% בהתאם לרמות מרווחי האשראי בעולם. אז נפסיד 0.7%X המח"מ שזה כ-3.5% הפסד הון, וזה ללא ההשפעה של עליית הריבית, שעל פי בנק ישראל צפויה להגיע ל-2.7% תוך שנה

• חיים נתן הוא ראש צוות השקעות חו"ל ומאקרו במנורה מבטחים פיננסים.
• האמור לעיל אינו מהווה המלצה לפעילות פיננסית מכל סוג והנוקט בה עושה זאת על דעתו שלו בלבד