"חבל שבחברות ישראליות כמו צ'ק פוינט רוב המשקיעים זרים"

"אני שמח לראות שגם אחרי כל-כך הרבה שנים, עדיין רואים אותי כיזם", כך אומר יו"ר ומנכ"ל צ'ק פוינט , גיל שויד, בראיון מיוחד ל"גלובס" לרגל זכייתו בתואר "יזם השנה" לשנת 2010.

התואר חולק אמש (ב') בפתיחה של כנס הג'רני של ארנסט אנד יאנג ו"גלובס". העובדה ששויד הקים את החברה כבר לפני 17 שנה עם שני שותפיו, מריוס נכט ושלמה קרמר, אינה סותרת להערכתו את היזמות בחייו. "מה שאני עשיתי בצ'ק פוינט הוא להביא יוזמה ולהגדיל אותה מאוד. זה גם מה שאני עושה כל יום. התפקיד שלי הוא לגרום לשינויים לקרות, כל הזמן".

- מי יזם השנה שלך?

"אני לא ממש מכיר יזמים בחברות קטנות. בשנים האחרונות שי אגסי עושה בבטר פלייס עבודה מרשימה. אני עוד לא יודע מה ייצא מזה, אבל העבודה היזמית מדהימה בהיקף הפעילות שלה ובגודל החזון, ואני מקווה שהוא יצליח". במאי 2011 יתמודד שויד בתחרות העולמית של ארנסט אנד יאנג שתתקיים במונקו.

"חברות מגייסות יותר מדי"

צ'ק פוינט מספקת פתרונות לאבטחת אינטרנט ומידע ושווי השוק שלה הוא 8.7 מיליארד דולר. ההנפקה הראשונה שלה בנאסד"ק, לפני 14 שנה, הייתה כשהחברה הייתה רק בת שלוש, ולפני הגיוס בבורסה הושקעו בה רק רבע מיליון דולר.

"אני משוכנע שגם היום אפשר להנפיק חברה בנאסד"ק עם נתונים כאלה, בטח בתחום התוכנה, שבו אנשים מוכשרים יכולים לפתח מוצר מצוין בזמן קצר ובמעט מאוד משאבים", אומר שויד. "מהפכת האינטרנט גרמה לכך שמצד אחד משהו אחד מתקלקל, שכן חברות מגייסות היום הרבה מדי אנשים וזה גורר להוצאות רבות, ומצד שני, האינטרנט מאפשר לחברות להגיע ללקוחות בעלות נמוכה מאוד. כשרציתי להשיג לצ'ק פוינט את הלקוחות הראשונים הייתי צריך לממן עבורם כרטיסי טיסה. זה אמנם לא נשמע הרבה, אבל בשבילי אז זה היה המון. היום בונים אתר, שולחים אימיילים והלקוח יכול להתכתב איתך".

שויד מוסיף, כי "גם בעבר היו חברות שגייסו מיליוני דולרים, שרפו אותם ופשטו את הרגל. מצד שני, יש גם הרבה הצלחות של חברות שמימנו את עצמן. אני רואה את זה כלקוח שקונה טכנולוגיות מחברות קטנות ממקומות אקזוטיים, שאין לי מושג אפילו כמה עובדים הן מעסיקות או איך הן מימנו את עצמן. באינטרנט זה הרי כל-כך פשוט: מישהו מפתח תוכנה טובה, משווק, ואם צריכים - ייקנו אותה".

- אתה באמת מאמין שבבסיס, המודל לא השתנה? שעדיין אפשר להנפיק היום חברות בנות שלוש שנים?

"החסמים בנאסד"ק לא עלו עד כדי כך שהם מונעים מחברה עם מכירות של כ-30 מיליון דולר, כמו שהיו לנו בעת ההנפקה, להפוך לציבורית. השאלה היא מה התוצאות של החברות ולא בנות כמה הן. אבל נכון שבשביל שחברה תצליח כמו צ'ק פוינט צריך רעיון יוצא דופן ושוק יוצא דופן ואין הרבה כאלה.

"הלוואי שכל יזם יגיע תוך שלוש שנים לקצב המכירות שהיה לנו בשנה שהנפקנו, אבל גם לרווח של 15 מיליון דולר שהיה לנו באותה השנה. גם בנאסד"ק יש היום המון חברות שלא מוכרות בקצבים האלה ונסחרות בשוויים מכובדים. כך שיהיו משקיעים גם בחברה עם מכירות של עשרות מיליוני דולרים ובכל חברה שגדלה מהר ומרוויחה. אבל המטרה היא לא בהכרח להיות חברה ציבורית. בעבר אני הייתי מאוד נגד זה בעת ההנפקה שלנו".

בודק עומסי תנועה בווייז

בראיון ל"גלובס" בשנה שעברה הפתיע שויד כשקבע כי "יש לטכנולוגיה עוד מה לעשות עבורנו, אבל ברמה הפרקטית יש יותר מדי טכנולוגיה". היום הוא אומר: "קשה לשוק לעכל את כל החידושים. מה שמדהים הוא שכבר עשר שנים מדברים על מהפיכת הניידות (Mobility), אבל בשנה האחרונה היא ממש קורית. מהפכה של חיבור מכל מקום, שהפכה לדבר אמיתי בשנה האחרונה".

- איך זה בא לידי ביטוי אצלך?

"פעם האג'נדה שלי הייתה להגיע למשרד ולראות אימיילים. היום אני קם בבוקר, ודקה אחרי כן אני מעודכן בכל מה שקרה, באמצעות קליק אחד על האייפון. את הלפטופ בבית אני פותח רק לעיתים נדירות ומשתמש בעיקר באייפד. זה משנה את החיים של אנשים. יש היום את אוטוסטרדת המידע ומקורות מידע מדהימים לכל אחד, שהופכים לזמינים בכל מקום. ילדים בני 7 מתעניינים בנושא מסוים, וניגשים לאייפון או לאייפד ומוצאים את התשובה בוויקיפדיה".

- באילו מכשירים, אפליקציות ומשחקים אתה משתמש?

אני משתמש בווייז כל הזמן, כדי לבדוק את מצב התנועה, וגם משחק ב-Angry Birds באייפד. את הקינדל שלי, שהיה הרבה זמן באריזה, נתתי במתנה".

- ווייז היא חברת סטארט-אפ ישראלית. יש עוד חברות מקומיות מעניינות שנראות לך מבטיחות?

"יש סטארט-אפים מעניינים, אבל להגיד שאני יכול לנבא מה ההצלחה הבאה? הלוואי שיכולתי. אני יכול לומר שבישראל, כמעט בכל תחום, אפשר למצוא מישהו שעוסק בו. יש כאן הרבה פעילות".

- יכול להיווצר מצב שבו סטארט-אפ קטן בתחום האבטחה ימציא משהו שמחלקת המו"פ של צ'ק פוינט לא חשבה עליו?

"ברור שכן. תמיד יש לאנשים רעיונות חדשים".

בעת הענקת הפרס לשויד אמש, הוא רואיין על-ידי שלמה דוברת, מייסד ומנהל משותף של קרן כרמל, ששאל אותו אם מותר להיכשל בצ'ק פוינט. "כן, אף אחד לא נענש על זה, ואני גם מעודד אנשים לקחת סיכונים ולהיכשל. אנחנו אמנם לא מבליטים כישלונות, אבל יש דברים שלא הצליחו".

כאשר נשאל אם היה מתחיל סטארט-אפ חדש, ענה: "אם היה לי רעיון כמו צ'ק פוינט, כמו שהיינו בתחום המתפתח של האינטרנט ועם רעיון מוצלח, אז תיאורטית זה יתכן. אולי הייתי יוצא לסטארט-אפ חדש בתעשייה חדשה, אבל הלוואי שאוכל לזהות רעיון כזה. עד עכשיו לא היה לי דבר כזה. נמצאים כאן בג'רני יזמים שעשו את זה יותר מפעם אחת, וזה דבר נדיר למצוא יותר מרעיון אחד מוצלח במשך החיים".

- מה לא היית ממליץ ליזמים לעשות?

"לא למכור מוקדם. אני תמיד רציתי להוביל בשוק שלי ובטכנולוגיה הזאת בעולם, תמיד רציתי לעשות טוב יותר".

"הממשלה לא מלאימה את הקרנות"

למרות האופטימיות של שויד בנוגע לתעשיית ההיי-טק המקומית, אך יש מי שחושב שהחדשנות של ישראל בסכנה. בימים אלה, מקדם משרד האוצר את תוכנית "יתרון יחסי", לקידום תעשיית ההיי-טק המקומית, אותה מוביל מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, בעברו מנכ"ל חברת ההיי-טק נייס.

דעתו של שויד על התוכנית חיובית. "הממשלה לא מנסה להיכנס לתחום, אלא לעודד אותו, וזה הבדל מאוד גדול. אני אישית לא בעד סובסידיות, וגם הממשלה כאן נמנעת מכך. לפני 20 שנה היא עשתה צעד חשוב כשנכנסה כמשקיעה להון סיכון, ודחפה את יצירת התעשייה. כאן הממשלה מנסה ליצור תמריץ למשקיעים להיכנס להיי-טק".

- אבל אולי לא כדאי לתקן את מה שלא בהכרח מקולקל?

"נתוני המאקרו, כפי שאני מבין אותם, מראים שחברות מישראל משקיעות בהרבה תחומים - גם בחו"ל וגם בנדל"ן. אנשים היו יכולים להרוויח יותר מהשקעה בהיי-טק ישראלי. אני לא מגייס כסף, אז אין לי צורך בתוכנית, אבל חבל שבחברות ישראליות כמו צ'ק פוינט, שייצרו המון ערך למשקיעים, רוב המשקיעים הם זרים".

- התייעצו איתך באוצר על התוכנית?

"כן, התייעצו איתי על חלק ממתווה התוכנית, וכששאלו אותי באוצר לגבי התערבות, אמרתי שלא כדאי באופן עקרוני אבל המהלך הזה חיובי. השקעה בהיי-טק טובה למדינה. יש דברים שלא כדאי שהממשלה תעשה - כמו רגולציה או להחליט לתעשייה מה טוב לה. אבל כאן רוצים להעלות את המודעות. כשהמוסדיים יתחילו להיות יותר מעורבים, זה יביא ליותר הצלחות".

- וזה לא מפחיד, כשהממשלה מתערבת?

"מפחיד? לא. תלוי איך הממשלה עושה את זה. אם היא הייתה מלאימה את קרנות ההון סיכון, זה היה בעייתי, אבל ברור שזה לא מה שהממשלה מנסה לעשות".

"בחרתי שלא להיות אדם פוליטי"

כשהתוצאות של צ'ק פוינט שוברות שיאים, וברבעון השלישי היא הרוויחה כ-115 מיליון דולר, שויד יכול להרגיש בנוח להבטיח שאין קשר ישיר בין בידודה של ישראל בזירה הבינלאומית לבין הביזנס של החברה.

"הפוליטיקה, לשמחתי, לא משפיעה על העסקים", אומר שויד. "העסקים של ישראל עם העולם נמשכים כרגיל, לא רק של צ'ק פוינט. אנחנו אמנם מזוהים מהיום הראשון כישראלים, אבל גם כחברה טכנולוגית טובה, ומשתדלים לשמור על זה ככה. תמיד רציתי שיקנו את המוצר שלנו כי אני טוב, לא כי אני ישראלי או נחמד.

"אנחנו אוהבים בישראל להכות את עצמנו, אבל בסך הכול יש פה סביבה טובה לחיות בה וגם סביבה לא רעה בכלל לחברות טכנולוגיה. אנחנו צריכים להיות גאים. זה לא שאין מה לשפר אבל המדינה לא במצב רע".

- זה נשמע כמו נאום פוליטי. יש סיכוי שתיכנס לפוליטיקה?

"בחרתי לא להיות אדם פוליטי, ויש מספיק מה לעשות גם ככזה. השפעת הממשלות פחתה מאוד בעשורים האחרונים, בעוד שהשפעת הטכנולוגיה והשוק החופשי עלתה.

"ככלל, את דעותיי הפוליטיות אני שומר לעצמי. אני לא רוצה לעורר התנגדות או הזדהות. יש לי עובדים מכל העדות והמדינות, ומכל המגזרים. שמאלנים, ימניים, ערבים וחרדים. אני רוצה שכולם ירגישו פה בבית. אם אני אצהיר בעד אלה או נגד אלה, זה בטח לא ייצור אווירה נעימה".