מכרז מוסדי ללא מוסדיים

החשש כי התקנות המבוססות על המלצות ועדת חודק "ייבשו" את שוק הנפקות האג"ח הקונצרניות, בעקבות הקושי שהן מערימות על הגופים המוסדיים, לא בא לידי ביטוי במכרז המוסדי של יצרנית השבבים טאואר, שנערך אתמול. למרות העדרותם הכמעט מוחלטת של קופות הגמל וקרנות הפנסיה, הכפופות לתקנות, המכרז עבר בהצלחה.

טאוארביקשה לגייס כ-40 מיליון דולר באג"ח להמרה, ונראה שגם שם לא ציפו למבול ההזמנות שהגיע במכרז המוסדי. במקרים דומים, שבהם ישנו עודף ביקוש גדול, נוטות המנפיקות להגדיל את היקף הגיוס, וטאואר אכן עשתה זאת, והבטיחה גיוס של 100 מיליון דולר - הסכום המקסימלי שיכלה בהתחשב במגבלות שהציבו הבנקים שהלוו לה כסף.

אפשר להבין מדוע התנפלו גופי הנוסטרו וקרנות הנאמנות על ההנפקה של טאואר. מבנה ההנפקה הנו ייחודי, ומעבר לריבית גבוהה של 7.8% ותשואה אפקטיבית של כ-9% בהנפקה, ישנו מנגנון ייחודי לאג"ח, שבו פרמיית ההמרה של האג"ח תותאם למחיר המניה בעוד שנתיים.

מנגנון זה קובע כי, אם מניית טאואר תרשום ירידות שערים, אזי בעוד כשנתיים ישתנה מחיר ההמרה, כך שיהיה גבוה ב-20% ביחס למחיר המניה באותה עת, יהיה אשר יהיה.

אף שהאג"ח הן דולריות - הביקושים הגדולים מראים שכאשר יש עסקה טובה יימצאו הקונים שירכשו אותה. מבנה ההנפקה עד כדי כך אטרקטיבי, שאפילו לידר, החתם המוביל את ההנפקה, הזמין יחידות במסגרת המכרז המוסדי, ולא במסגרת התחייבות חיתומית.

מי שכאמור נמנע מלהשתתף בהנפקה הזו הם גופי ההשקעה לטווח ארוך, ובהם קופות הגמל וקרנות הפנסיה, שעליהן חלות תקנות חודק. קופות הגמל של הראל היו היחידות שהזמינו יחידות בהנפקת טאואר, מה שמראה שהחברה המנפיקה סיפקה את המידע על ההנפקה במסגרת הזמן הנדרשת בהמלצות (נוסף לכך אמורים המוסדיים, בין היתר, להכין אנליזה כתובה ולאשר אותה בוועדת ההשקעות).

כך נוצר מצב אבסורדי שבו לגופי הגמל ישנה כיום אפשרות להשקיע במניות טאואר, בעוד שהשקעה בהנפקת האג"ח של טאואר, אשר הסיכון בה נמוך לעומת השקעה במניית החברה, כרוכה בהכנת אנליזה ובאישור ועדת השקעה - התעסקות אשר לא תמיד יש למוסדיים הזמן או היכולת לעשות אותה. הנפגעים, כרגיל, הם החוסכים.