"גלובס" מציג: הטכנולוגיות שישפיעו על חיינו בשנים הקרובות

רעיון מוצלח יכול להוביל להקמת חברה שתהיה שווה מיליארדים. מנכ"ל מוכשר ומנוסה, יכול להרים חברה מהקרשים ולשנות את פניה. אבל כשמחפשים את ההשפעות ברמת המאקרו על הכיוונים אליהם צועד עולם הטכנולוגיה, ובעצם בעקבותיו העולם כולו, אנו מגיעים למגמות שהופכות תחומים מסוימים לאטרקטיביים במיוחד, במקביל כמובן לירידת קרנם של תחומים אחרים.

בעקבות האטרקטיביות הגוברת של תחומים אלו, חברות נוספות וגם סטארט-אפים מכוונים אליהם ביתר שאת. כהרגלו של עולם העסקים בכלל ועולם הטכנולוגיה בפרט, כולם רוצים לקפוץ על עגלת ההצלחה, ומי שמצטרף קודם, עשוי גם להרוויח ממהלך שכזה.

כך, בזמן האחרון מספר מגמות הזניקו תחומים מסוימים אל קדמת הבימה. הרצון לחסוך בהוצאות חשמל, סייע לתאורת ה-LED לפרוץ; בעזרת ה-iPad הפופולרי, אפל הרימה מהקרשים את תחום מחשבי הלוח, למוד האכזבות; הצורך בתקשורת ביתית אמינה לתכני מולטימדיה, הזניק את תחום ה-Home networking; הרצון להצטייד באספקה מהירה וזולה של נתונים להתקני הניידים, מקדם את טכנולוגיית ה-LTE; וענן המחשוב נהנה מכך שהמשבר המריץ חברות לחפש היכן לחסוך בעלויות. אלו הם התחומים הטכנולוגיים החמים של 2010, שצפויים להיות דומיננטיים בחיינו גם בשנים הקרובות.

בעזרת טלוויזיית ה-LCD: העתיד מאיר פנים לתעשיית ה-LED

* התחום: תאורת LED

* על הטכנולוגיה: נורות ה-LED, שהאור מהן מופק על-ידי רכיב אלקטרוני (מוליך למחצה) ולא מפליטת חום כמו בנורה רגילה, נחשבות לחסכוניות יחסית לנורות רגילות, בעלות אורך חיים ממושך עד פי 100, וכן גם עמידות, ויעילות יותר מבחינת התאורה. החיסרון הבולט של הנורות הללו הוא העלות הגבוהה של ייצורן, מכיוון שזה מתבצע על-ידי תהליך דומה לייצור שבבים.

* חברות ישראליות בתחום: אורי, טאואר ולייטק, שנרכשה לאחרונה בידי כרמנה הקנדית תמורת 18.5 מיליון דולר.

* חברות בולטות בעולם בתחום: סימנס, באמצעות החברה-בת בתחום הנורות - Osram; פיליפס, ג'נרל אלקטריק; Cree, שהיא החברה הגדולה ביותר שפועלת בתחום ונסחרת לפי שווי של 6.3 מיליארד דולר; Nichia ו-Toyoda Gosei היפניות ו-Osram.

* למה התחום חם: יתרונותיה הבולטים של תאורת ה-LED, שהובילו להעדפה שלה בחקיקה במדינות שונות בעולם, הם היותה חסכונית בחשמל, בעלת אורך חיים ממושך בהרבה מנורות רגילות, עמידה פיזית, לא פולטת חום, מספקת אלומת אור ממוקדת ואף יכולה להפיק אור בצבעים שונים. החיסרון המשמעותי ביותר שלה הוא תהליך הייצור היקר. השימוש המסחרי בטכנולוגיה קיים כבר מ-1962, אז החלו להשתמש בה לצורך הכוונה בנסיעות. מאז התפתח התחום למגוון שווקים ושימושים.

* תחזית להמשך: למרות שענקיות אלקטרוניקה משתמשות כבר שנים בתאורת LED ביישומים בידוריים שונים, כמו מסכי טלפונים ומחשבים ניידים, נראה שאת הדחיפה העיקרית לטכנולוגיה תעשה טלוויזיית ה-LCD. תאורה מסוג זה, שמשולבת כמקור אור אחורי בטלוויזיות LCD, מאפשרת להפוך את המסכים לדקים ולחסכוניים יותר באנרגיה, וכן לספק איכות תמונה משופרת לעומת השפופרת הקתודית (CCFL), ששימשה במשך מספר עשורים להארת המסך.

להערכת האנליסט דניאל עמיר מבנק ההשקעות לאזרד, הגידול בביקושים לטלוויזיות ולמסכים בכלל, יוביל לצמיחה של 30% במכירות יחידות ה-LED השנה. הכנסות היצרניות מיחידות LED צפויות לגדול ב-2010 ב-19%, לסך של 7.7 מיליארד דולר. תחזיות נוספות צופות כי הביקוש למסכים מבוססי LED יזנקו השנה ל-10% מכלל טלוויזיות ה-LCD בעולם, לסדר גודל של 15 מיליון יחידות, לעומת כ-2% בלבד ב-2009. המשמעות של תחזית זו היא גידול של פי 5 בהכנסות יצרניות הטלוויזיות ממכירות ה-LED.

אפל מקימה לתחייה את מחשבי הלוח

* התחום: מחשבי לוח (Tablet)

* על הטכנולוגיה: כבר קרוב לשני עשורים שמחשבי הלוח (טאבלטים) הם מההבטחות והאכזבות הגדולות של תעשיית המחשוב. אפל לדוגמה שקלה כבר לפני יותר מעשור להיכנס לתחום עם מחשב כף יד מתוצרתה. מחשב זה נחל כישלון מסחרי לאחר שפותח במקור כמחשב לוח. במקביל הוציאה מיקרוסופט גרסה מיוחדת של מערכת ההפעלה Windows 3.1 , שהותאמה למחשבי לוח.

קשיי תפעול ובעיות בזיהוי כתב היד הקשו על מחשבי לוח להתקבל במיינסטרים. עד 1995 הפסיקו חברות גדולות לייצר אותם לחלוטין, וחברות קטנות יותר פשטו רגל ונסגרו. כשמיקרוסופט הוציאה אתWindows 95 , הייתה במערכת ההפעלה תמיכה סמלית בלבד בטאבלטים, שכמעט ונעלמו מהחנויות. השוק שמר על שקט יחסי עד 2001, אז מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, הציג אבטיפוס של מחשב לוח, וגם השתמש לראשונה במושגTablet PC.

מחשבי הלוח הם מוצר ביניים בין מחשב אישי למחשב נייד. זהו למעשה מחשב נייד בעל משטח יחיד, שמשלב מסך מגע עם יחידת עיבוד. במשך השנים ראינו הרבה גרסאות למחשבי הטאבלט, כמו למשל קוראי ספרים אלקטרונים, אבל השינוי המשמעותי הגיע בינואר 2010, עם השקתו של ה-iPad. מספר חודשים לאחר מכן, ה-iPad הוא המכשיר המזוהה ביותר עם מחשבי הלוח. מאז החלה לצוץ לו תחרות, אלא שהיא בינתיים בעיקר על הנייר, אבל ברור שבשנת 2011 השוק עתיד להשתנות לגמרי.

* חברות ישראליות בתחום: Ceva, שמציעה טכנולוגיה למודמי התקשורת גם בטאבלטים; ואן-טריג, שטכנולוגיית המגע שלה שולבה במחשבים של דל ולנובו.

* חברות בולטות בעולם בתחום: אפל, באמצעות ה-iPad; מיקרוסופט (עם מכשיר מבוסס חלונות 7), RIM, סמסונג, עם Galaxy; סיסקו עם Cius; וLG וכן ASUS.

* תחזית להמשך: לפי חברת המחקר גרטנר, מחשבי הלוח כבר נמצאים בדרך למיינסטרים. בדרך לשם נשאר עוד פרט אחד קטן שמעכב את הפריצה הגדולה - המחיר, שהוא גבוה יחסית. בגרטנר מעריכים כי בתוך שנתיים עד חמש שנים הם יהיו בשימוש נרחב.

שימושים של מחשב הלוח מיועדים למגוון צרכים עסקיים, חינוכיים, אך בעיקר להחלפת המחשב כאמצעי לצריכת מדיה בידורית - סרטים, טלוויזיה, ספרים, מוזיקה והכל דרך האינטרנט.

עם זאת, מחשבי הלוח לא צפויים להחליף לגמרי את המחשבים הניידים. המסך הקטן והיעדר המקלדת, אינם מאפשרים לעבוד ברציפות ולאורך זמן בנוחות. מי שכן עשויים להיפגע מכך, אלו יצרני ה-Netbooks, אותו פריט מחשוב שרק לפני שנה היה הכוכב של עולם המחשוב החדש.

ענקיות הטכנולוגיה מצטרפות לקרב על הבידור הביתי

* התחום: Home networking (רשתות תקשורת ביתיות)

* על הטכנולוגיה: כשמדברים על רישות הבית (מלשון Networking), כבר לא מדברים על שיתוף קבצים ומדפסות, אלא על גישה לתקשורת מתקדמת, שרלוונטית בעיקר לבידור הביתי והמולטימדיה, דוגמת העברה של מספר ערוצי סרטים של וידיאו, אודיו, טלפוניית IP, ורשת של ריבוי קווים בבית.

שילוב מערכות מולטימדיה ברשת הביתית, מחייב מהמשתמשים קצבי העברת נתונים בתוך הבית במהירות שהייתה רלוונטית עד לאחרונה לתקשורת הארגונית בלבד, וגם שם זה לא היה טריוויאלי.

כאשר מעוניינים להעביר סרט באיכות גבוהה בתוך הבית, המהירות הנדרשת היא סביב ה-50Mb לשנייה. אם יש יותר מצרכן אחד לשירותים האלו, צריך גם יותר רוחב פס. הפתרון הגנרי כיום הינו באמצעות פרוטוקול התקשורת המקומית הסטנדרטי, ה-LAN, רשת האת'רנט המקומית. החיבור יכול להתבצע באמצעות כבל, שסלול לאורך הקירות בבית, או באמצעות תקשורת אלחוטית, שתופסת היום מקום ויותר ויותר מכובד.

מספר אלטרנטיבות אחרות התפתחו לאורך השנים: תקשורת על-גבי כבלי נחושת (Coax), שבדרך-כלל מצויים בחדרים שבהם מותקנות טלוויזיות; תקשורת על-גבי קווי הטלפון, אשר בדרך-כלל מצויים במספר רב יחסית של חדרים בבית ותקשורת על-גבי קווי החשמל, שמצויים בפועל בכל מקום בבית.

בשנה האחרונה החלו להתפתח גם תקנים חדשים להעברה של תקשורת במהירות גבוהה בהרבה, כזו שמאפשרת להעביר למשל סרט וידיאו באיכות גבוהה בתוך מספר שניות - תיאורטית - מהמחשב למסך.

התקשורת האלחוטית התפרסה לתדרים שונים ולהתקנים שונים, ומאפשרת שימושים שמתאימים גם לארכיטקטורת הבנייה. כלומר, בבתים עם מספר קומות או חדרים מרוחקים, לא נשתמש באותה הטכנולוגיה כמו בבית שבו יש מרחב פתוח.

* חברות ישראליות בתחום: ויזאייר, סלנו, אמימון, Wilocity וקופרגייט, שנמכרה לפני שנה לסיגמא דיזיין תמורת 176 מיליון דולר.

* חברות בולטות בעולם בתחום: ברודקום, אתרוס, מארוול, סיסקו ומוטורולה.

* למה התחום חם: בשנים האחרונות גדל הצורך בתקשורת ביתית אמינה לתכני מולטימדיה - צורך שהולך וגדל עקב התרחבות רשתות הגישה שמספקות תקשורת אופטית בפס רחב עד הבית, ועקב הביקוש הגדל לשירותי פס, כמו IPTV. שינויים אלה דורשים רשתות תקשורת ביתיות עתירות ביצועים, אשר תומכות בבית דיגיטלי עם סגנון חיים נייד ואלחוטי.

* תחזית להמשך: לא ניתן יהיה להתחמק משינוי תשתיות התקשורת הביתיות. הכניסה של גוגל, אפל ומיקרוסופט לתחום הבידור הביתי ב-2010, תשנה את המציאות הקיימת בבתים כבר בשנה-שנתיים הקרובות.

ה-LTE מוביל בדרך לדור הרביעי בסלולר

* התחום: הדור הרביעי של התקשורת הסלולרית

* על הטכנולוגיה: ה-WiMAX וה-LTE אמורות לספק לנו את היכולת להתחבר בעלות נמוכה, ממרחק רב, ולקבל גישה במהירות גבוהה לאינטרנט, גם להתקני המחשוב והתקשורת הניידים.

המשמעות הפרקטית היא שבכל מקום ובכל עת, תהיו מקושרים לאינטרנט, בפס רחב. ללא הצורך להתקבע לנקודת גישה נייחת. גלישה מכל מקום העולה על הדעת - בתי קפה, נסיעות מרוחקות, מקומות ציבוריים ושאר מקומות שבהם קישוריות לאינטרנט לא הייתה מציאותית בעבר.

עד לאחרונה היו ציפיות רבות מתקן ה-WiMAX, והיו אף שציפו כי הוא יהווה תחרות ישירה לטכנולוגיות הפס הרחב הקיימות. הטכנולוגיה פורסמה לראשונה בשנת 2003, עם הבטחת כניסה לפעילות ב-2005 בשיפורים של טווחי הפעלה ומהירויות. האנטנות שתומכות בתקן ה-WiMAX, מחוברות ביניהן באופן קווי ויכולות תיאורטית לכסות שטח ברדיוס של עד 50 ק"מ, ובמהירות שמגיעה עד ל-70Mbps (מגה בייט לשנייה).

אולם, השנה האחרונה הביאה להתפכחות כואבת. רוב פרויקטי ה-WiMAX לא הבשילו לשמש את הייעוד הגדול, והמשבר הכלכלי האיץ את ההכרה ב-WiNAX כדור ביניים בדרך לטכנולוגיה מתקדמת יותר - ה-LTE.

ה-LTE צומחת בעיקר בעקבות אימוץ על-ידי תומכים משמעותיים, כמו ענקיות הסלולר בארה"ב ואירופה. מספר חברות, דוגמת וודאפון ו=Verizon, הכריזו שהן רואות ב-LTE את טכנולוגיית הדור הבא שלהן. היכולות של ה-LTE הן קצב של 100Mb לשנייה בהורדה ו-50Mb בהעלאה. כמובן, שכמו טכנולוגיות אלחוטיות אחרות, הביצועים יורדים משמעותית עם המרחק והעומס.

ה-WIMAX לעומת זאת, נהנית לפחות מיתרון משמעותי אחד: הטכנולוגיה הזו מוכרת. היא המשך ישיר של טכנולוגיית הדור השלישי, שמוכרת כבר שנים לרוב ספקיות השירותים הסלולריים. הטכנולוגיה קורצת במיוחד לשווקים מתפתחים ואזורים חקלאיים, שבהם צפיפות האוכלוסין נמוכה במיוחד. LTE תחל להיות זמינה רק השנה, אבל היא כבר זוכה לתמיכה רחבה של תעשיית הסלולר בתור תקן רשמי.

* חברות ישראליות בתחום: Altair, רנקום, Wintegra ,Asocs, סיוה ואלווריון
חברות בולטות בעולם בתחום: AT&T ,T-Mobile, Verizon, פריסקייל, נוקיה-סימנס ואריקסון.

* למה התחום חם: אנחנו צריכים דור רביעי, כלומר אספקה מהירה וזולה של נתונים להתקנים הניידים. למרות שגם הדור השלישי עונה על חלק מההגדרות, הדור הרביעי אמור לשנות את העולם.

* תחזית להמשך: ב-2010 וב-2011 יחלו להיפרס רשתות ה-LTE בעולם. בעקבות כך, נראה בין היתר שימוש הולך וגובר בטלפונים שמותאמים יותר ויותר לצריכת נתונים, וכן מודלים עסקיים חדשים לצריכת תקשורת.

בזכות החיסכון: העננים כובשים את עולם מערכות המחשוב

* התחום: ענן המחשוב

* על הטכנולוגיה: ענן המחשוב הוא ההגדרה ליחידות מחשב מרוחקות שמספקות משאבים, כגון זיכרון ועיבוד, לצד תוכנות. כתוצאה מכך, אין המשתמשים צריכים לרכוש ולנהל משאבי ומערכות מחשוב ובמקום זאת שוכרים אותם כשירות מספקים שמעמידים כוח מחשוב שהגישה אליו תהיה דרך האינטרנט. ברמה הארגונית, מאפיין זה מסייע להימנע מהוצאות גדולות על רכישת ציוד ותוכנות תשתית ומהצורך לנהל אותן.

המשתמש בענני מחשוב עשוי להיות ארגון גדול, בינוני או קטן, או גם אדם בודד. הספק הוא בדרך-כלל חברה גדולה, שפיתחה תשתיות מתאימות ומספקת שירותים למספר גדול של משתמשים.

החזון של ענן המחשוב הוא לאפשר למשתמשים להתחבר לכל שירותי המחשוב, להם זקוקים באמצעות האינטרנט, באופן דומה להתחברות לרשת חשמל. אחד היתרונות בשימוש במערכת מחשוב ענן, הוא היכולת לספק צמיחה מהירה לארגונים מבלי להשתמש במשאבי מחשוב חדשים (Scalability).

* חברות ישראליות בתחום: גיזמוקס,We! מקבוצת חילן-טק, CloudShare, מקנטו ו-Perfecto Mobile.

* חברות בולטות בעולם בתחום: IBM, אמזון, מיקרוסופט, HP, EMC, VMware, סיסקו ואחרות.

* למה התחום חם: בעיקר בגלל עלויות. חיסכון בעלויות רכישת ותחזוקה של ציוד חומרה, חיסכון בעלויות תוכנה, חיסכון בעלויות כוח אדם לתחזוקה ותפעול של מערכות התשתית במרכז המחשבים של הארגון, וכן תפעול ותחזוקת התשתיות נעשית על-ידי מומחי הספק באתר הספק. כמו-כן, עם ענן מחשוב אין צורך בתוכניות התאוששות מאסון כגון DRP, או תשתיות דומות.

* תחזית להמשך: העננים כבשו בשנה האחרונה את עולם מערכות המחשוב. חלק מהטרנד הזה הוא ניתוח לצרכים שיווקיים של התופעה, אולם הבסיס הונח. אם עד כה היינו רגילים למצוא אותם על המחשב האישי או במרכז הנתונים הארגוני, בעוד מספר שנים, כך לפי חברות המחקר, יעבור חלק גדול מהשוק הארגוני להשתמש במודלים שכוללים גישה למשאבי מחשוב מרוחקים.