תמר האוסון: "צריך להקים חברות רזות יותר בשוק הביומד"

תמר האוסון, לשעבר בכירה בבריסטול מאיירס העולמית, מצטרפת לחברת ניהול ההון סיכון שמקימה קרן Bay City האמריקנית יחד עם דליה מגידו.

חברת הניהול החדשה תיקרא Expedio, ועל-פי ההערכות היא תתמודד על מיזם קרנות הביומד הממשלתיות. האוסון עונה לתנאי של "איש מפתח מתעשיית הפארמה" הדרוש להתמודדות.

בעבר שימשה האוסון, המתגוררת בארה"ב, כסגנית נשיא לפיתוח תאגידי בחברת הפארמה הענקית. בשנים האחרונות היא בקשר עם חברות ישראליות, ובין היתר שימשה כדירקטורית בביוליין. עתה, פעילותה בישראל תעלה מדרגה.

מאז סיימה את תפקידה בבריסטול מאיירס ב-2006, שימשה האוסון במגוון תפקידים ובהן סגנית נשיא בבנק ההשקעות לקסינגטון. "אני מכירה את ביי-סיטי ואת דליה כבר שנים רבות. קיבלתי משני הצדדים פניות להצטרפות למיזם ממש באותו היום", היא אומרת בראיון ל"גלובס".

האוסון איננה מתכוונת כרגע לשוב ולהתגורר בישראל. "תמיד רציתי לעשות דברים שקשורים בישראל ואף עשיתי זאת ברמות שונות של אינטנסיביות. ייתכן שישראל מוכנה היום להתחרות בשוק ברמה יותר אגרסיבית. זוהי תקופה של שינוי עבור כל התחום והזדמנות לעשות משהו שונה בעולם משתנה".

להאוסון תפיסת עולם ייחודית לגבי עתיד תעשיית הפארמה, שצפויה לכוון גם את ההשקעות של המיזם החדש. לשיטתה, יש להשקיע בחברות שמוכנות לעשות דיאטה - להפוך לרזות, חד-ממדיות כמעט, שכל הפיתוחים שלהן מבוצעים במיקור חוץ. אפילו בתחום של תרופות. ניסויים קליניים יבוצעו במקום אחד, מחקרים במקום אחר.

"יש ליצור חברות פארמה וירטואליות שכמעט כל פעילותן נעשית באמצעות מיקור חוץ. גוף קטן שיש בו רק ידע, יכול להצליח בדיוק כמו חברה בינונית ואף יותר, ומכל מקום בעולם", היא סבורה.

קרנות ההון סיכון שרוצות להשקיע רק בחברות בשלות, טועות לדעתה. חברה וירטואלית כזו, המותאמת לעידן החדש, צפויה להתקדם מהר יותר ולצרוך פחות כסף עד האקזיט, ולכן אין סיבה שלא להצטרף אליה מההתחלה.

"מוצרי היעד הטובים ביותר לחברה רזה כזו הם לנישה קטנה ולא מטופלת, אפילו מוצרים המותאמים אישית, שם הידע יכול להביא לערך מוסף רב בתכנון נכון של ניסויים שלא יהיו מאוד יקרים, עם סיכויי הצלחה מוגברים ועם עלות פיתוח תרופות של 20% מהקיים היום".

"החברות צריכות להתאים את עצמן"

לדבריה, השוק יהיה חייב ללכת לכיוון הזה, כי עלויות מערכת הבריאות היום הן בלתי נסבלות והתרופות לא יעילות עבור רוב מי שנוטל אותן. "ה-FDA, רשות המזון והתרופות האמריקנית, לא תתגמש בנושא הבטיחות, וצריך להפסיק לצפות לכך. במקום זאת, חברות התרופות צריכות להתאים את עצמן ולהציע בטיחות טובה".

רוב הגורמים בתעשייה סבורים כי כוחן של חברות הפארמה הגדולות רק ילך ויגבר. על-פי המודל של האוסון - בעולם שבו עלויות הפיתוח נמוכות יותר, מסלול ה-FDA ברור והשיווק אגרסיבי פחות - חברות קטנות דווקא תלויות פחות בענקיות הפארמה. היום הן מקור המימון המוביל וגם השותף ההכרחי לכניסה לשוק.

כשתוכננה קרן הביוטק, דובר בה על השקעה בחברות בשלבי ניסויים קליניים, במטרה לאפשר להן להקים תעשיה בישראל. "הממשלה גם היא שינתה כיוון בעניין הזה", אומרת האוסון, "אין היום יתרון בלקחת חברה ישראלית מעבר לשלב II של הניסויים ולבנות פעילות ייצור. זו לא העוצמה שלנו".

דליה מגידו, המנהלת את Exedio, מוסיפה כי "היום אפילו חברות אמריקניות כבר לא משתמשות בתשתיות מקומיות. פייזר פיטרה 15 אלף מדענים, עזרה להם להקים חברות שירות משלהם ועתה היא שוכרת עבודה בקבלנות מאותם אנשים. כשפייזר או כל חברה דומה רוצה לרכוש ממני מולקולה, לא מעניין אותה שהקמתי חברה. היא כנראה לא תייצר כאן תרופה".

עם זאת, מגידו מדגישה כי הקרן תשקיע גם בחברות שייבנו לפי המודל הזה, אבל גם בחברות בוגרות כדי לבצע ביזור נכון.

לאחרונה הסתיים הקשר העסקי בין מגידו וקבוצת הניהול שלה לבין רות ורטהיימר, שהשקיעה את רוב המימון בקרן 7 Health Ventures, מסיבות אישיות של האחרונה. בעקבות זאת הגיע גם שינוי השם.

בעבר אמרת שעל הקרן הממשלתית להשקיע בעיקר במכשור רפואי וכי לא ניתן יהיה להביא משקיעים מחו"ל לקרן פארמה.

"אני עדיין מאמינה שצריך קרן למכשור רפואי. חסר בתחום הזה כסף ברמה שהלב נשבר. חברות מדהימות נסגרות. אבל, הממשלה החליטה להדגיש את הפארמה וזה כבר לא בידינו. היה תיקון רציני לכללי הקרן שהוצגו בהתחלה, ובסופו של דבר היא ידידותית יותר למשקיעים".