דב מורן: "לא הקמתי את מודו כדי להיות עשיר - אני עשיר מספיק"

למביט מהצד, מודו, ה"בייבי" הנוכחי של דב מורן, עשויה להיראות כחברה מבוססת בתחומה, בעלת היסטוריה ארוכת שנים וקבלות מפה ועד הודעה חדשה. תשקיף החברה, שפורסם השבוע לקראת הנפקה ראשונית בבורסה המקומית, גילה כי למעשה מדובר בסטארט-אפ לכל דבר.

סטארט-אפ שהושקעו בו יותר מ-100 מיליון דולר (שעדיין לא הוכיחו את עצמם). סטארט-אפ עם חזון גדול שמתנגש במציאות נושכת, כזה שעדיין איננו מצדיק את הרעש התקשורתי הרב שיצר מהרגע שיצא מה"רחם" של מורן.

ומודו עשתה הרבה רעש. ארכיון "גלובס" העלה בחכתו 121 כתבות שבהן מוזכרת החברה - בצד שמו של מורן - מרגע הקמתה לפני כשלוש שנים וחצי ועד אתמול (כשלושה אזכורים בממוצע מדי חודש).

"מודו יצאה לאוויר העולם עם הרבה רעש, כי זו הייתה האסטרטגיה שלנו", מבהיר מורן בראיון מיוחד ל"גלובס". "רצינו להתחיל את החברה 'בגדול' ולא 'בקטן', כי האמנו שיש לנו רעיון מהפכני. שנה אחרי שהקמנו את החברה השוק השתנה. המשבר הפיננסי יצר השלכות שלא יכולנו לצפות אותן מראש".

מורן אינו נבדל מיזמים וממנכ"לים אחרים שנעזרים במשבר כדי לתרץ כישלון כזה או אחר, אך במקרה הנידון - ואולי על רקע ההנפקה הקרבה - קל יותר לחלץ ממנו הודאה על כך שקיבל החלטות שגויות לכאורה פוסט המשבר.

"הרעש התקשורתי יצר אנטגוניזם"

מודו, המפתחת טלפונים סלולריים מודולריים, החלה את דרכה כמפתחת של טלפונים סלולריים שיכולים להתחבר למכשירים אחרים (כמו מחשב אישי או טלוויזיה), אך נאלצה לשנות את הפוקוס והשקיעה את מרב מאמציה בפיתוח המוצר הראשון, מודו 1, אחרי שחברת התוכנה שהייתה אמורה ליצור את מערכת ההפעלה למכשיר פשטה את הרגל ונעלמה.

"לקחנו על עצמנו את התפקיד של קבלן המשנה לתוכנה, וזו הייתה טעות", מודה מורן. "החלטה זו גרמה לנו להשקיע הרבה - כלכלית ונפשית - במקום הלא נכון, ולכן המכשיר הראשון הושק בעיכוב של למעלה משנה מהתכנון המקורי".

* כדבריך, בחרתם להתחיל "בגדול", אך מהפסגה אפשר רק לרדת. אולי הייתם צריכים לשמור על אש קטנה וכך להימנע מיצירת אנטגוניזם.

"אני מסכים איתך שהרעש התקשורתי יצר אנטגוניזם - כלפי החברה וכלפיי - אך זו האסטרטגיה שבה בחרנו. לקחנו הימור. החלטנו לעשות רעש, לגייס הרבה כסף ולרוץ קדימה, ואכן גייסנו הרבה כסף ויצרנו מודעות עולמית, אך זה לא עבד כפי שתכננו".

לדבריו, "לא הקמתי את מודו כדי להיות עשיר. אני עשיר מספיק".

* אז אתה מודה שטעית.

"ההחלטה השגויה שלי הייתה שכשחברת התוכנה פשטה את הרגל לא עצרתי, אמרתי עד כאן ובוא נעבור לדור הבא. בנוגע לרעש התקשורתי, קיבלנו החלטה, והעובדה שהתוצאה של ההחלטה לא הייתה טובה עבורנו לא אומרת שטעינו בקבלתה".

* ובכל זאת, אולי לא היית צריך לצאת בהצהרות בומבסטיות ולהיות קצת יותר מציאותי בנוגד לעתיד החברה.

"לא מדובר כאן על להיות מציאותי או לא. אם השוק לא היה משתנה כפי שהשתנה, ייתכן שהמודו הראשון היה מושק בזמן, ושעם סביבת המוצרים הנכונה הדברים היו נראים אחרת".

בידול בעזרת המחיר

מודו בת השלוש וחצי הספיקה במהלך חייה הקצרים לשנות מודל עסקי, ולמורן - גם אם לא יודה בכך - קשה לשמור על שלווה כשהוא נאלץ, כדבריו, "לקרוא דברים לא נכונים על החברה".

מודו, כפי שמסביר התשקיף, מפתחת שני טלפונים ניידים, שהראשון והעיקרי מביניהם הוא "מודו T" והשני הוא מכשיר טלפון המבוסס על תקשורת WiFi (מודו W). לשני המכשירים - כמו לטלפונים חכמים אחרים - יש מגוון שימושים, אך במודו משתדלים להבדילם מאחרים במשקל הנמוך ובגודל הקומפקטי, ולא פחות חשוב - במחיר הנמוך יותר.

מורן מגדיר את מודו T כפתרון שנע בין ההגדרה של Feature Phones (טלפון סלולרי בעל מגוון מוגבל יותר של אפליקציות טכנולוגיות) לבין ההגדרה של Smart Phones (דוגמת אייפון), ונעזר בתחזית חברת המחקר גרטנר שלפיה גם בעתיד הרחוק רוב האנשים לא יוכלו או לא ירצו לממן רכישה ושדרוג של טלפונים חכמים יקרים, ולכן ישתמשו יותר ב-Feature Phones ובמכשיר דוגמת מודו.

הודות לתחזית זו ואחרות גייסה עד היום מודו 124 מיליון דולר (104 מיליון דולר כהשקעת אקוויטי ועוד 20 מיליון דולר כהלוואות המירות) - סכום גבוה בשביל חברה שהוקמה לפני כשלוש שנים. בהנפקה הנוכחית תנסה מודו לגייס (במניות, אג"ח ואופציות) סכום של כמה עשרות מיליונים נוספים - סכום שעדיין לא הוגדר סופית - לפי שווי מינימלי של 120 מיליון דולר לפני הכסף.

נתוני הפעילות של החברה עדיין רחוקים מלהצדיק השקעות כבדות אלו, וספק אם יצדיקו, אך ספקות אלו לא מפריעים למורן לשמור על אופטימיות. "אנו חיים בעולם שמשתנה, וכחלק מהשינוי, המחשב האישי שלנו הולך איתנו לכל מקום, וראיה לכך היא הצלחת מחשבי ה-Tablet דוגמת האייפד של אפל", הוא אומר, נכנס לרגע לנעליו של סטיב ג'ובס וממליץ לנו לרכוש אייפד. "זה מוצר שמשנה חיים. כשקניתי אותו הפסקתי להשתמש בטלפון החכם שהיה לי", הוא מודה, ומצטרף בכך לגיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, שהודה שלשום בראיון ל"גלובס" כי התמכר לאייפד.

* אז אם האייפד מבטל את הצורך בטלפון חכם, מדוע שלמודו יהיה עתיד?

"כי אותם טלפונים חכמים יחזרו עם הזמן למקורות וישמשו בעיקר לביצוע שיחות. עם זאת, עדיין יהיה לנו צורך להיות מקושרים בכל מקום שאליו נלך, ולמקומות שאליהם לא ניקח איתנו מחשב Tablet - כמו למסעדה או למסיבה - כן ניקח טלפון חכם".

* ובכל זאת, מודו פועלת בשוק תחרותי מאוד, ומתמודדת מול ענקים כמו אפל וגוגל. לא מדובר כאן על שוק בתולי, ומודו לא ממציאה את הגלגל.

"מעולם לא נכנסתי לשוק בתולי ומעולם לא אמרתי שאני ממציא את הגלגל. מודו מביאה מוצר טוב לשוק עצום בגודלו שאינו רווי בשחקנים. לכן, גם לקיחת נתח שוק קטן תהווה עבורנו הישג עצום. מיליארד דולר מכירות נשמע כמו מספר עצום, אך מדובר בפחות מאחוז מהשוק כולו. קשה אך אפשרי".

* הבחירה של מודו בבורסה המקומית כפלטפורמת גיוס נתפסת כברירת מחדל. המשקיעים הקיימים בחברה לא רצו להמשיך ולהשקיע בה, ולא הייתה לך ברירה אלא לפנות לשוק המקומי ולשלם את מחיר החשיפה של נתוני החברה בשלב כה מוקדם בחייה.

"כן הייתה לי ברירה, והיא לגייס עוד כסף מקרנות הון סיכון לא ישראליות, אך רוב קרנות ההון סיכון אינן משקיעות בחברות ששוויין הוא מעל 100 מיליון דולר. לעומתן, קרנות פרייבט אקוויטי כן משקיעות בחברות כאלו, אך בארץ אין כאלו קרנות, וקרנות פרייבט אקוויטי זרות אינן משקיעות בחברות לא מקומיות. אין בארץ גופים שמתאימים להשקעות המשך בחברות כמו מודו".

מורן מודה כי לא יהיה לו קל לשכנע בצדקתו את המשקיעים המקומיים. "זה קשה, אך אני מקווה שאפרוץ את הדרך לחברות דומות".

"קשה לגדל פה חברות"

בנקודה זו מזכיר מורן את וינטגרה שנמכרה בסוף השבוע האחרון לענקית האמריקנית PMC sierra תמורת 240 מיליון דולר, וויתרה על הנפקה בנאסד"ק. "חברה כמוה הייתה צריכה להיות מונפקת בארץ", הוא אומר, ומוסיף בפסימיות שאינה מפתיעה: "קשה לגדל בארץ חברות. אין פהHi tech industry, כי אם Start up industry, וזה עצוב מאוד".

* כדי לשנות את המצב צריך לחנך את המשקיעים המוסדיים בארץ, דוגמת קרנות הפנסיה שמנהלות את הכסף שלנו, להשקיע יותר בחברות בעלות פרופיל סיכון גבוה, אך לא בטוח שהן מוכנות לכך.

"מספיק שקרנות הפנסיה ישקיעו אחוזים בודדים בחברות טכנולוגיה כדי שההשקעות שלהן יביאו ערך, וכדי שתעשיית ההייטק הישראלית תפרח. אי אפשר להאשים אותן, והאשמה העיקרית בכך שזה לא קורה היא רגולציה שגויה".

מורן מביא כדוגמה את קרן ההשקעות Prudential Securities, שנמנתה עם בעלי המניות הגדולים ב"בייבי" הקודם שלו - אם סיסטמס (טרם מכירתה לסנדיסק). "Prudential הם כמו מנורה בארץ, רק שיש להם קרן להשקעה בחברות צומחות. הוצאות הקרן מתקזזות מרווחיה והצלחת הקרן היא הצלחה לפרודנשיאל, למבוטחי החברה ולחברות שפרודנשיאל השקיעה בהן", הוא אומר, ומודה שחינוך אותם גופים לחשיבה שונה הוא משימה לא פשוטה.

"אבל", מסיים מורן, "אני לא נרתע ממשימות קשות".

 11