לוד, שהתמודדה החודש עם רצף טראגי של שלושה מקרי רצח, נזקקת לדם חדש, שמבחינת תושבי המקום חייב לבוא בדמות אוכלוסייה חדשה של משפחות צעירות ואמידות. גם הממשלה נזכרה סוף סוף במצוקת העיר, וייחדה אתמול את ישיבת הממשלה להגדרת תמריצים והטבות לעיר, גם באמצעות נדל"ן.
אלא שהמקומיים מודאגים שהתוכנית ל-3,000 יחידות הדיור בשכונת אחיסמך - אחד האזורים היותר אטרקטיביים בעיר, כפי שהיא מתגבשת כעת בוועדות התכנון ולטענתם גם בערוצי משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל, מכשירה בפועל את הקרקע להגעתה של אוכלוסייה חרדית. אוכלוסייה זו בעיני רבים לא מייצגת חוזק כלכלי או יכולת השתלבות בקהילה.
לא יהיה זה מרחיק לכת להעריך שמשרד השיכון, בראשותו של השר אריאל אטיאס, ישקול לכוון לאופי חרדי בשכונה. הרי רק בשבוע שעבר נאם אטיאס בכנס בירושלים והזהיר ש"במידה שלא יתוכננו שכונות או ערים לחרדים, התוצאה תהיה שהם ילכו לגור בשכונות חילוניות", וציין שהוא מעדיף מגורים נפרדים בשכונות נפרדות לחרדים.
תוכנית אחיסמך נדונה בשבוע האחרון במליאת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז, לאחר שזו ביקשה בדיונה בינואר האחרון לבחון את התאמת גודל שטחי הציבור בתוכנית לאופי האוכלוסייה החרדית, במידה שרוב שטחי השכונה ישווקו לאוכלוסייה ממגזר זה. הוועדה קבעה בדיונה בשבוע שעבר ששטחי מבני הציבור יוגדלו בכ-45 דונם, במידה שכל שטחי השכונה יקבלו אופי חרדי.
התוכנית, שמוגשת ע"י משרד השיכון, המינהל והוועדה המקומית לוד, חלה על כ-730 דונם, דרומית לשכונת גני יער. היא מייעדת את השטח למגורים במסגרת תוכנית לד/8100 שאושרה כבר ב-2002, אך טרם מומשה. היא מתייחסת ל-3,000 יחידות דיור, מתוכן 2,500 יחידות דיור בבנייה רוויה ו-500 יחידות דיור בבנייה צמודת קרקע, כשמטרות התוכנית היו קביעת הנחיות שיבטיחו שהשכונה החדשה, הגובלת בשכונה החזקה גני יער, תיבנה בסטנדרט גבוה.
בינתיים, לפני כשלוש שנים רכשה קבוצת יזמים חרדית, "ועד הדיור השביעי", חלקי קרקע פרטיים בשטח התוכנית, עם זכויות לכ-1,300 דירות, כשבכוונתה לייעד אותן לאוכלוסייה חרדית. בדיון בינואר ביקשה הקבוצה להסיר את החיוב שלפיו לפחות 50% מהחניות בשטח התוכניות יהיו תת-קרקעיות, משום שרמת המינוע של האוכלוסייה החרדית נמוכה. באותו הדיון בינואר ביקשה הוועדה כאמור לבחון את ההתאמות הפרוגרמטיות של שטחי הציבור בתוכנית לאוכלוסייה החרדית, לאור גודל המשפחה החרדית הממוצעת.
התוצאות שהובאו בפני הוועדה היו ששטחי הציבור המאושרים בתוכנית יכולים לספק את צורכיהן של עד 2,000 משפחות חרדיות. החלטת המחוזית בדיון האחרון, לפיה יש להגדיל את שטחי מבני הציבור בשכונה במידה שגם שאר שטחי השכונה יאוכלסו על ידי חרדים, מביאה בחשבון שגם השטחים שישווקו במכרז פומבי בידי משרד הבינוי והשיכון והמינהל יביאו להתיישבות חרדית.
חששם של המקומיים הוא שמהלכי השיווק של השטחים הנותרים בתחום התוכנית יכוונו גם הם לאוכלוסייה החרדית, בעיקר לאור העובדה שמשרד הבינוי והשיכון, האחראי על השיווק, ומשרד הפנים, האחראי על התכנון, מצויים בידי מפלגת ש"ס החרדית.
בנוסף, לטענת המקומיים, העובדה ש-1,300 יחידות דיור כבר משויכות בתוכנית לאוכלוסייה החרדית יוצרות עובדה מוגמרת לאופי המגזר בשכונה, והסיכויים שתיווצר בסופו של דבר שכונה מעורבת נמוכים ביותר.
בעבר דובר על כך ש-500 צמודי הקרקע בתוכנית יהיו מיועדים לאנשי צבא, והתנהלו בנושא שיחות בין מינהלת המגורים של צה"ל לבין ראש הוועדה הקרואה של לוד, תא"ל (במיל') אילן הררי, אך המינהלת ירדה מהרעיון והררי אף הביע את צערו בנושא בדיון הוועדה המחוזית בשבוע שעבר.
טרם הדיון במחוזית שלחה עמותת "תושבים למען מינהל תקין בלוד" מכתב לוועדה המחוזית בו היא מזהירה מפני "תוכנית הצל", שנועדה "לכאורה להבטיח הקצאה מספקת של מבני ציבור לשכונה, תוך חלוקה שוויונית בגריעת שטחי מבני הציבור מהשטח המיועד לבנייה בין בעלי הזכויות במקרקעין", כשבפועל המטרה היא לייעד את השכונה לאוכלוסיה החרדית בלבד. החשש של התושבים הוא מניסיון לשנות את מבנה התוכנית הנוכחי, שבו בצד אחד יהיו מבנים בני 12 קומות ובצד אחר צמודי קרקע, ולהביא לכך שבשני הצדדים יהיו מבנים בני שש קומות שיתאימו לאוכלוסייה החרדית - מין ממוצע נוח שכזה.
זה לא שהפלגים השונים באוכלוסייה לא מדברים. דווקא בדיון הוועדה המחוזית ולאחריו שידרו הצדדים השונים את עמדתם בנושא זה לזה, ויחד עם הררי הם נפגשו בתחילת השבוע שעבר כדי להוביל פתרון שיספק גם את האוכלוסייה החרדית וגם את האוכלוסייה הכללית.
חרדים בלוד / צילום: עינת לברון
"לא בזיל הזול"
ליאה שטיינברג, מ"תושבים למען מינהל תקין בלוד" ,מציינת ש"לאחיסמך יש פוטנציאל לזנק בשנים הקרובות, ולכן חשוב לנו שהמינהל ישווק את השכונה לכלל האוכלוסייה ולא לחרדים בלבד. האינטרס שלנו הוא שהדירות יימכרו במחיר סביר ולא בזיל הזול, כי דירות זולות יש בשפע בלוד. מי שרוצה לרכוש דירה ב-400 אלף שקל יכול לקנות דירה בשכונות הוותיקות בעיר. אנחנו מעוניינים בדירות לאוכלוסיות יותר חזקות, כך שיבואו לכאן משפרי דיור. זה הצורך הקיומי של העיר כיום.
"השכונה הסמוכה, גני יער, היא אחת משתי השכונות שנחשבות שכונות טובות בלוד, והיא מתאפיינת במשפחות צעירות עם ילדים. ישבנו עם הרבה צעירים כאן בלוד שפונים לראש הוועדה הקרואה ומציינים בפניו שזה לא בסדר שמתכננים לתת את כל השכונה לחרדים. צעירים רבים עזבו את לוד לטובת יישובי הסביבה, ואם יהיה פה פרויקט מגורים איכותי הם ירצו לחזור לפה, למרות שיורים כאן. אצלי בלבד נרשמו כ-150 משפחות, שמחזיקות בעמדה שיש לפתח את השכונה לטובת משפחות צעירות ומשפרי דיור. אפילו מנהל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, אמר באחת הישיבות שמי שרוצה אוכלוסייה חזקה לא מאשר תוכנית צל".
תושבת לוד, מירה מרציאנו, מספרת: "יש מחסור עצום בדירות גדולות בעיר, כך שלמעשה גורלי נגזר בשלב זה כשוכרת דירה לכל חיי, אם ברצוני להמשיך לגור בלוד. בנוסף יש לי ילד שמשתחרר בקרוב מהצבא ואני לא יודעת מה יהיה עתידו בעיר, לאור מחסור הדירות. לבני גילו לא נשארה אופציה טובה ואיכותית להישאר בעיר, ובני מעוניין להישאר כאן. להביא לאחיסמך את הציבור החרדי, שנתפש כחלש ומתבדל, לא יתרום לחיזוק העיר. הם יהיו נטל נוסף על הרווחה. אחיסמך היא מבין עתודות הקרקע האטרקטיביות הבודדות שנשארו וצריך למשוך אליה אוכלוסייה חזקה מבחוץ ומבפנים".
תושב לוד חובש כיפה, שהעדיף להישאר אנונימי, ציין כי "יש פה סוג של מילכוד. מצד אחד אנחנו, הציבור הכללי בעיר, כל הזמן טוענים שהעיר הולכת ונהיית ערבית יותר, אבל מצד שני אנחנו מבינים שאוכלוסייה חרדית היא לא הפתרון שימנף את העיר ויחזק אותה. אנחנו סבורים ששתי האופציות האלה הן אפשרויות קצה. אם היה ניסיון לגבש קבוצת רכישה של זוגות צעירים ומשפרי דיור לאחיסמך, היינו רואים שיש ביקוש בקרבם לרכוש דירות".
יש התעניינות בתוכנית גם בקרב הציבור הדתי-לאומי של לוד. לדברי אהרון אטיאס, מהגרעין התורני בעיר, "אנחנו שואפים להביא לאחיסמך קבוצות גדולות של הציבור הדתי-לאומי, כמו שעשינו בפרויקט רמת אלישיב ל-450 יחידות דיור. אנחנו שואפים באחיסמך לבנות שכונה של 900 יח"ד, ולא ברור לנו כיצד ייראה המכרז. מבחינתנו אנחנו שחקן ראשי במשחק של אחיסמך, ומאמינים שהקבוצה הדתית-לאומית יכולה לגשר בין 1,300 המשפחות החרדיות לבין הציבור הכללי בשכונת גני יער. התרומה של הציבור הדתי-לאומי היא משמעותית ללוד, הן אידיאולוגית והן סוציו-אקונומית, שבה שיעור האנשים שמגיעים עם תואר אקדמי הוא 90%. גם מבחינה כלכלית אנחנו כוח אדם שמתפרנס טוב ואנחנו כוח קנייה טוב. הקבוצה שלנו לוקחת אחריות על סביבתה. במצב בו לוד נמצאת, חשוב שלאוכלוסייה הדתית-לאומית יהיה ביטוי משמעותי בשכונה.
"לאחרונה קיבלנו תשובה ממשרד השיכון שאין כוונה לשווק את השכונה רק לחרדים, ואני רוצה להאמין לכך, אך יחד עם זאת אנחנו נערכים לכל תרחיש אפשרי. ישבנו עם היזמים החרדים ובאמירותיהם הם מכחישים מכל וכל שהאוכלוסייה שלהם חלשה וטוענים שהולכות להגיע משפחות מבוססות כלכלית שיכולות לתרום לקהילה".
למרות שהדיון האחרון בוועדה המחוזית דן בגודל שטחי הציבור בהתאמה לאופי האוכלוסייה החרדית, אמר בדיון יו"ר הוועדה, ד"ר שוקי אמרני, כי "כמוסד ציבורי אנחנו לא עוסקים בהכוונה של תוכניות לאוכלוסיות כאלה ואחרות. אנחנו מחויבים לתת מענה תכנוני לכל סוג אוכלוסייה שיגיע לשם. ישנו כעס על אמירות של אנשים כאלה ואחרים לגבי האם מותר לאוכלוסיות כאלה ואחרות להגיע למקום כזה או אחר. שיבואו חייזרים ממאדים וירכשו את הקרקע, אנחנו לא עוסקים באופי האוכלוסייה".
מענה לכל אוכלוסייה
הררי אמר בדיון ש"בחודשים האחרונים, ובטח לאחר מה שקרה בעיר בחודש האחרון, חשוב שנצא לדרך עם התוכנית. חשוב שללוד יהיו מנופים ושתהיה בנייה גדולה. מאחר שיש פה כבר יזם שרכש מעל 1,000 יח"ד, אנחנו רוצים למצוא את הדרך האינטליגנטית והזריזה לאפשר גם לכיפות הסרוגות להשתלב בפרויקט זה. רוצים למצוא את הדרך שבה מצד אחד יש פה פרויקט שלא יהיה תקוע לעוד חמש שנים, ומצד שני לאפשר גם לתושבי לוד להשתלב בתוכנית זו".
בוועדה הסבירה מנהלת מחוז מרכז במשרד השיכון, רבקה אבלסון, כי "השיווק יהיה שיווק לכלל האוכלוסייה, מבלי הגדרת צבע ומגזר, אך גם אם תבוא אוכלוסייה חרדית, הכוונה שלנו היא שיהיה לה מענה מבחינת מוסדות ציבור".
כששאלה אחת מחברות הוועדה, "המסד הסוציו-אקונומי בעיר נמוך ואנחנו רוצים לחזק את האוכלוסייה, אז למה דווקא למקום הזה חשבתם לכוון את האוכלוסייה החרדית?", השיבה לה אבלסון כי "זה לא שחשבנו, החיים כיוונו את עצמם. היום קרוב למחצית מיחידות הדיור הן בידי המגזר החרדי, ולטמון את הראש בחול אי אפשר. אם אכן יתרת השטח בשיווק תגיע לידי המגזר החרדי, צריך להתאימו לצורכי הציבור".
הררי ביקש מחברי הוועדה "לשריין בקטע אחד בתוכנית שטח של כ-300 מצמודי הקרקע לתושבי לוד, ולחבר אותם ברצף עם גני יער. יש חשש בקרב תושבי שכונת גני יער מהאפשרות שכל השכונה תהיה חרדית. שני הסבים שלי חרדים, אנחנו לא נגד, אבל אני רוצה שנשמר חלק מהשטח לצמודי הקרקע".
כשהועלתה השאלה מדוע ישנה העדפה לאוכלוסייה החרדית, שחלק מחברי הוועדה הגדירו אותה כאוכלוסייה חלשה, אמר אחד מיזמי הקבוצה החרדית כי "חרדים הם לא חלשים, אני מצטער מאוד", ואילו חברת הוועדה, ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, חידדה וציינה ש"הכוונה היא חלשים כלכלית". לכך השיב היזם כי "אני מרוויח 9 ספרות ואני חרדי. על הביטויים האנטישמיים בנוגע לחרדים שמעתי כבר בעיתונות", ולאחר הדיון, כשפיירברג אמרה ליזם ש"צריך להגיד את האמת, שהציבור שיבוא לשכונה הוא לא ציבור שמרוויח תשע ספרות ושהעיר תצא נפסדת", ענה לה יזם אחר מהקבוצה "אם את מכירה את הציבור החרדי, אצלו העשיר והעני גרים ביחד. תבוא אוכלוסייה מגוונת".
בתגובה לחששות אומרים במשרד השיכון: "אנחנו לא מכוונים לאוכלוסייה מסוימת. ישנה תב"ע קיימת ואף אחד לא נוגע בה, אולם בגלל שנוצרה מציאות מסוימת במקום, שבה הולכת לקום שכונה של לפחות 1,300 יח"ד לחרדים, ביקשה הוועדה המחוזית שנבדוק היכן ישוריינו שטחים למבני ציבור במקרה שגם בשטחים המיועדים לשיווק יזכו יזמים שמעוניינים לשווק לציבור החרדי. הוועדה הרי לא אישרה אף ניוד זכויות כרגע, לא שונה גובה המבנים ולא בוטלו מגרשי הדירות צמודות הקרקע. אנחנו ביקשנו שבמידה שיבואו חרדים תהיה תשתית מוכנה למבני ציבור. איננו עושים מניפולציות ואיננו מציתים מלחמות בין חרדים וחילונים. המכרז יהיה פומבי ופתוח לכל המרבה במחיר".
במשרד השיכון הוסיפו כי "העיר לוד זקוקה יותר מערים אחרות לתנופת בנייה של אוכלוסייה צעירה".
כתבות
ני"ע
