ביהמ"ש עשוי לאשר למעסיקים לחדור למחשב האישי בעבודה

אחד הפחדים של עובדים היושבים מול מחשב במקום העבודה הוא מעקב של הממונים על המחשב האישי. לאחרונה נדרש בית הדין לעבודה לפסוק בסוגיה זו, כשלדברי עו"ד אילן קמינצקי, מומחה בדיני עבודה, "פעולה זו נתפסת כחדירה גסה לפרטיות, אולם בית המשפט קבע פעם נוספת כי הזכות לפרטיות, ככל זכות יסוד אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית. לפי בית המשפט, יש לאזן זכות זו מול האינטרסים של המעסיק, ולאפשר את העיון במחשב העובד ככל שלמעסיק אינטרס ספציפי משמעותי המצדיק זאת".

דוגמה לכך התרחשה בחודש יוני שעבר, כשעובד המועסק בחברת תוכנה בישר למעסיקו כי בכוונתו לסיים את ההתקשרות עם החברה ולעבור לעבוד בחברה אחרת, שגם היא מספקת שירותי תכנון והטמעה של פתרונות בתחום התוכנה.

כעבור מספר ימים הופתע עובד אחר בחברה לגלות כי העובד שבכוונתו להתפטר שלח אליו בטעות מייל שמכיל מידע רגיש - טבלת אקסל המכילה פירוט של עסקאות ולקוחות וכן פירוט של הערכות שונות.

תוך מספר דקות מרגע משלוח המייל, זומן העובד המתפטר לשיחה בהולה עם מעבידו, במסגרתה נתבקש להעביר לרשותו את מחשבו האישי. לאחר שיחת נזיפה, העובד העביר את המחשב למעבידו.

המנהלים בחברה נלחצו לנוכח המידע הרגיש שהוחזק במחשבו של העובד, וביקשו לאסור עליו לעבור לעבוד בחברה המתחרה. מנגד, העובד טען כי המסמכים שהופקו כתוצאה מעיון במחשבו פסולים מלשמש ראייה בהליך המשפטי, וכי הפעולות שנקט המעביד חרגו ממתחם הסבירות ולא היו מוצדקות.

לגיטימי או לא

במהלך הדיון בחנו השופטים אם ראוי להתיר למעביד לפגוע בפרטיות העובד, לרבות באמצעות פיקוח על שימוש במשאבי המעביד מבחינת ציוד, זמן וכוח-אדם.

"באשר ללגיטימיות של החיפוש ולחוקיות הראיות שהושגו במהלכו, קבע בית הדין כי המעביד פעל בסבירות, כל שכן שלעובד היה די זמן על מנת למחוק את כל קבציו האישיים", אומר קמינצקי. "אין זה מקרה בו נעשה חיפוש במחשבו האישי של העובד ללא שהוא מודע לכך, שגם אז יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך איזון מול האינטרסים של המעסיק".

סוגיה נוספת היא השאלה אם עצם החזקת המידע שהיה בידי העובד - רשימת הלקוחות - מהווה פעולה שלא בתום-לב, שמצדיקה הוצאת צו האוסר עליו לעבור למתחרה. בעת קבלת העובד לעבודה הוא חתם על הסכם עבודה הכולל התחייבות לאי-תחרות למספר חודשים מיום סיום יחסי העבודה.

בית הדין הסתמך על העובדה שכבר נקבע כי רשימת הלקוחות כשלעצמה אינה מוגדרת כמידע סודי. חרף זאת, המידע הקונקרטי באשר לכל לקוח מהווה משום סוד מסחרי. הכוונה היא לאינפורמציה בנוגע להתקשרות עם הלקוח: המעמד הספציפי של כל אחד מהם, היכן עומדת העסקה עמו, ומה המחיר הטוב ביותר להציע ללקוח זה או אחר.

באותו מקרה הוכח כי העובד פעל בניגוד להסכם העבודה איתו, תוך כך שחשף סודות מסחריים של החברה, ולפיכך בית הדין נתן תוקף להגבלת העיסוק שבהסכם העבודה לתקופה של 6 חודשים.

לסיכום, עו"ד קמינצקי אומר כי "בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, במקרה בו למעביד קיימת סיבה להניח בתום-לב כי העובד עושה במחשב שימוש בלתי חוקי או שימוש החושף את המעסיק לתביעות צד שלישי או שימוש שיש בו כדי לפגוע בעסק - רשאי המעסיק לבצע פעולות לבדיקת שימוש העובד במחשב, האינטרנט או במייל, והכול במידה ראויה וסבירה, לפרק זמן סביר ותוך צמידות למטרה".