עיני כל העולם יהיו נשואות השבוע לבחירות המקדימות בארה"ב, למוצא פיו של יו"ר הפד בן ברננקי ולפגישת ראשי מדינות G-20. בשבועות אלה עבד "רב סרן שמועתי" שעות נוספות ומבול ההערכות ששמענו השאיר את כולם בערפל. האם תצא לפועל תכנית "ההקלה הכמותית"? האם תסתכם התכנית ברכישת אג"ח? באיזה היקף ועל פני איזה טווח זמן היא תתפרש?
לתוצאות הבחירות המקדימות ולהחלטת יו"ר הפד אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת שישפיעו ללא ספק על התנהגות שווקי המניות, האג"ח והמט"ח. כמו כן תעמוד ההחלטה האמריקאית במרכז דיוני ראשי מדינות G-20.
המפגש המוקדם של שרי האוצר לפני מספר שבועות הוקדש בעיקר להרמת כוסיות וצילומים קבוצתיים. חילוקי הדעות בנושא "מלחמת המטבעות" היו מהותיים ולמעט הפרחת סיסמאות, לא הגיעו הצדדים להסכמות ופתרונות אופרטיביים.
אם כן למה ניתן לצפות? הבה נפריד לרגע בין שוקי המניות, האג"ח והמט"ח.
בשוקי המניות יש הרבה סיבות לחייך, לפחות בטווח הקצר. הריבית תישאר נמוכה בארה"ב וכנראה שגם באירופה לאחר שנשבר שם בשבוע שעבר שיא האבטלה. גם בישראל מרמז מהלכו האחרון של הנגיד פישר על נטייה להותיר את הריבית ברמה נמוכה.
כמו כן אנו מתקרבים לסוף השנה וכמידי שנה תומכי הסטטיסטיקה יכריזו על "ראלי סוף השנה". אם תרצו לקחת ראלי זה עוד צעד אחד קדימה, הביטו מה אומרת הסטטיסטיקה לגבי "מדד הלוואין"- ששת החודשים שמתחילים בנובמבר ומסתיימים באפריל. הגרף הבא באדיבות אתר: http://www.chartoftheday.com
יוסי פרנק גרף
לאורך 60 שנות מדידה מרבית עליות S&P היו בששת החודשים המתחילים היום. למי שבכל זאת מחפש את הספק אזכיר רק מה ניבאה הסטטיסטיקה לגבי חודש ספטמבר ומה קרה השנה.
סיבות נוספות להיות אופטימיים הן תוצאותיהן העסקיות של חברות רבות בארה"ב. רבותי, המגזר העסקי עובד שם. הצרכנים חוזרים לרכוש , הרשתות מתמלאות, אמנם שני אינדיקאטורים חשובים מאד עדיין מפגרים וכנראה יפגרו עוד זמן רב מאחור - האבטלה והנדל"ן, אולם מגזרים אחרים, במיוחד כאלו כמו תעשיית הרכב, שנהנו בתחילת הדרך מתכניות הסיוע, ממשיכים לנוע כעת בכוחות עצמם והתוצאות לא מאחרות לבוא.
דווקא על רקע זה תמוהה התעקשות הפד' להקדיש את תכנית הסיוע החדשה דווקא לרכישות אג"ח. האם הוא צריך עוד הוכחות לכך שסיוע למוקדי תעשיה וייצור, הוא זה שמניע את הגלגל הענק שנקרא כלכלת ארה"ב? מדוע להמשיך להזרים כספים שהנהנים העיקריים מהם יהיו הגופים הפיננסיים?
מה יכול להעיב על השמחה? שוק האג"ח כמובן והבנקים. אם "מר אג"ח"- ביל גרוס מכנה בפומבי את תכנית הפד "פירמידת פונזי" זה צריך להדליק נורה אדומה או אפילו שתיים. מפולות בשוקי האג"ח לא עושות טוב לאף אחד.
והבנקים כמובן, נהנים עכשיו מהזרמות הכספים, אולם הם יסבלו אם שוק הנדל"ן לא יתאושש, משום שנכסיו הרעילים של שוק זה מונחים על צווארם כמשקולת כבדה. אבל הבה לא נשבית את שמחת סוף השנה. איום זה עלול לבוא לידי ביטוי רק בשנה הבאה.
ומכאן לשוק המט"ח ומלחמת המטבעות. אם התכנית האמריקאית אכן תציף את השווקים בטריליון דולר נוספים, אני סבור שמלחמת המטבעות תשוב ותפרוץ במלוא עוזה. היפאנים ינקטו בצעדים דרסטיים. ברזיל ומדינות אחרות ימשיכו להילחם וגם מדינות כמו דרום אפריקה ששר האוצר שלה הודיע לפני כשבועיים כי הרים ידיים במלחמתו נגד עוצמת הראנד, כבר שינתה את הטונים והודיעה על הגדלת יתרות המט"ח שלה.
גם ישראל לא תשקוט על שמריה וכפי שהערכתי כאן מספר פעמים, פישר לא ייסוג מתכניתו ובמידה ובכל זאת ירד הדולר לשער נמוך מ-3.5 שקלים אני מניח כי נראה גם את האוצר בתמונה.
כל תכנית אחרת - הרחבה שלא תיגע באג"ח, הרחבה בסכום מצומצם מזה שמוערך כעת או פרישה של ההרחבה על פרק זמן ארוך תוך בחינת התוצאות, תתרום לרגיעה ותסייע להתחזקות הדולר.מה שבטוח - משעמם לא יהיה השבוע!
-
יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
-
-
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
