תמיד טוב להיות הקזינו

כידוע לקוראי טור זה, אני לא אוהב לרדוף אחרי השקעות. אני מחכה שהרעיונות יפלו לחיקי, ואז בודק האם הם בשלים להשקעה. במהלך הזמן אני בוחן את התפתחותם ורואה האם הוכיחו עצמם במבחן המציאות, ומתחזק על ידי עוד מידע התומך ברעיון ההשקעה, או לחילופין מביא להוצאתו מהתיק.

כך למשל, לפני זמן מה קראתי על כדאיות ההשקעה בהודו. במקביל, הושקה ETF חדשה להשקעה בסקטור התשתיות ההודי (סימול: INXX). בחינת הגרף של IFN, התעודה הוותיקה יותר להשקעה בהודו, הראתה שהמצב הטכני מצוין, ולקחתי אותה להשקעה ב-INXX. מאז לא זרם אלי מידע חדש בעניין, למעט מתחום הניתוח הטכני.

והנה, בשבוע שעבר התפרסמה בפורבס כתבה שכותרתה: "המרו על הודו, לא סין". לאור הטלטלות שעוברות על המניות הסיניות, ועל רקע הערוץ התודעתי שכבר פתחתי להודו, התיישבתי לקרוא מיד את הכתבה. ואלו הם עיקרי הדברים: ראשית, המאמר לא שולל השקעה בסין. הכותב אומר שייתכן כי סין תחייב כתיבה מחודשת של מודלים כלכליים, מחשש שההשקעות העצומות שלה יולידו בועה. זאת, מכיוון שהן הולכות לתשתיות ולא להוצאות בזבזניות, וכלשון הכתבה במקום ליצור שיטפון הן יכולות להגביה את כל האוקיינוס.

בהודו מוצא כותב המאמר פוטנציאל מעצם העובדה שיותר מ-58% מהתל"ג שלה הם צריכה פרטית, כש-800 מיליון איש החיים מחקלאות מוציאים 425 מיליארד דולר על צריכה. עוד 11% הולכים על צריכה ממשלתית.

בדומה לסין, גם בהודו חוסכים הרבה, 40% מהתוצר, אבל בהודו זהו חיסכון פרטי, לא ממשלתי. אחוז החברות הממשלתיות במדינה עומד על 10% בלבד. הבורסה של הודו נוסדה ב-1875, הוותיקה באסיה. 40% מכלכלתה מבוססים על סחר חליפין - שיעור מספיק כדי לשמור עליה ככלכלה פתוחה ותחרותית, ולא גבוה מדי בשביל לחשוף את הודו למשבר עולמי. כן צריך לזכור, שהודו היא המדינה הצעירה ביותר בעולם - 500 מיליון הודים הם בני 25 ומטה - מה שמבטיח "דיבידנד דמוגרפי". העוצמה הזו של הודו תאפשר לשינויים כלכליים קטנים להפוך למהלכים כלכליים עוצמתיים. וכך, בעוד סין מהווה השקעה-בטא (חשיפה עם סיכון גבוה לשוקי המניות וסיכוי לרווח גבוה), הודו מהווה השקעה דפנסיבית. בסך הכל, הודו מייצגת את הכלכלה המסורתית וסין, אם לא תתרסק, מייצגת את הכלכלה של המחר, שספריה טרם נכתבו. אפשר לפזר את ההשקעה בין סין להודו וליהנות משני העולמות. אני אחכה להזדמנויות ורעיונות להגדיל את החשיפה למדינה זו.

משעממת בעלייה

מסיבה זו או אחרת, המניה שרשומה עליה התשואה הגבוהה ביותר בתיק הקניון המניות היא Las Vegas Sands, חברת בתי המלון והקזינו של שלדון אדלסון. האם יש כאן רמז למהות ההשקעה במניות? אתם תגידו...

כעקרון, לא כל מניה שמציגה תשואה מרשימה בהכרח נתנה תשואה גבוהה יותר ממניות שנכנסו ויצאו מהתיק כמה פעמים. אבל, נראה שכמעט ללא ספק (לא בדקתי) LVS היא המניה עליה הרווחתי כאן הכי הרבה כסף. בכלל, לראות את המספר 1000% ליד השקעה זה משמח ומאתגר.

למעט מכירה קטנה בשביל לשמור על העקרון של עד 5% במניה, לא מכרתי את LVS עד ליום המסחר שאחרי פרסום הדו"ח. הסיבה היא שעד כתיבת שורות אלו המעקב הטכני היה קל, לא היו אירועים טכניים דרמטיים והחדשות הכלכליות המשיכו להיות חיוביות. בקיצור, במה שעובד לא נוגעים. ביום המסחר שאחרי פרסום הדו"ח מכרתי 15% מהפוזיציה, בשל אפשרות טכנית לתיקון מטה. ראוי לזכור גם שהיום, כשהמניה עברה את שער ה-40 דולר, מהבחינה הפסיכולוגית היא כבר לא נתפסת כמציאה, כמו בימים שנסחרה בדולרים בודדים. לפיכך, היא הופכת למניה מן המניין, ובהתאם לכך גם משקלה בתיק.

בשבוע שעבר פרסמה כאמור החברה את דו"חותיה (לרגע רציתי לכתוב "שוב פרסמה", כי זה די מתיש העניין הזה של דו"חות כספיים כל רבעון. אולי חלק מהרפורמה בשווקים הפיננסיים צריכה להיות הפחתת מספר הדו"חות הכספיים) שהיו טובים, כרגיל לעת האחרונה. המקור לתוצאות הטובות הוא פעילות החברה במקאו ובסינגפור. החברה דיווחה על הכנסות של 1.9 מיליארד דולר, גידול של 67.4% בהשוואה לרבעון קודם, והרווח הנקי קפץ ל-265 מיליון דולר לעומת 20 מיליון ברבעון הקודם. עובדה זו והמצב הטכני מצדיקים את המשך החזקת המניה בתיק, במשקל כפי שהתייחסתי אליו.

עוד מעניין לקרוא בדו"חות LVS שמקאו, טריטוריה הונג-קונגית, הפכה למרכז ההימורים הגדול בעולם, ועקפה בכך את לאס-וגאס. מלון החברה במקאו הוא ההסבר המרכזי לגידול ברווח. הכנסותיו ברבעון השלישי עלו ב-28% ל-1.1 מיליארד דולר, והמלון בסינגפור הניב 485.9 מיליון דולר על נפח הימורים של 10.3 מיליארד דולר(!!!) ברבעון הפעילות המלא הראשון שלו!

יש למה לצפות

פעמים רבות אני מזכיר בטור ניתוח טכני את מה שאני מכנה "סטטיסטיקת לוח השנה". מדובר בנתונים על ההתנהגות הסטטיסטית של השווקים בחתכים שונים של לוח השנה: ימים, חודשים, שנים וגם שנות בחירות. ניתן לומר שמערכת הכוכבים נמצאת כרגע לצד השור. נובמבר-ינואר נחשבים לחודשים הטובים בשנה, השנה שלפני שנת הבחירות בארה"ב נחשבת לטובה ביותר מבין ארבע שנות הקדנציה, וגם שנה ראשונה של עשור היא בדרך כלל בסדר, בייחוד אם היא השנה שלפני שנת בחירות.

מאמר שפורסם בבארונ'ס תומך בהנחה הזו, ומעריך שהגל השורי ייכנס אל תוך הרבעון השני של 2011. מעבר לביטחון שמביע המאמר בסימן החיובי, ישנה אופטימיות גם ביחס לעוצמת המהלך החיובי. לדברי אחד המצוטטים בו, אחרי שעברנו את ספטמבר, נפתח הפתח לעליות שערים. בינתיים, אני מתייחס בחיוב לעובדה שגם בארונ'ס הולכים באותו קו כמוני. אבל, אם יותר מדי יתחילו לדבר על הרעיון הזה, נצטרך להיערך להפתעה. למשל, אם זה יגיע ללילה כלכלי...

זיו סגל - A level 2 Chartered Market Technician - CMT. יועץ ניתוח טכני לאקסיומה בית השקעות. הטור נכתב מספר ימים לפני פרסומו. אין לראות בטור המלצה לרכישה/מכירה של ניירות ערך ו/או תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם. זיו ו/או לקוחותיו עשויים להחזיק בניירות ערך או נגזרי ניירות ערך המוזכרים כאן