"אנחנו הראשונים שמתעסקים בננו-חומרים - ואפשר להרוויח"

לפני חמש שנים עמדה חברת Applied Nanotech מטקסס בפני מימוש של פיתוח טכנולוגי בתחום המסכים השטוחים. החברה, בניהולו של ד"ר צבי יניב - ממציא, יזם ואחד מחלוצי תעשיית המסכים השטוחים מסוג LCD - מכרה זיכיון לחברת קנון שקיוותה באמצעותו לפרוץ לשוק התוסס של הטלוויזיות. איכות התמונה הייתה גבוהה, ואפלייד ננוטק קיוותה שהמיזם עם קנון הוא רק ההתחלה.

"חשבנו שלאחר מכן נתחיל לעבוד גם עם תאגידים אחרים, כמו סמסונג", אומר יניב בראיון ל"גלובס", "אבל תלינו הרבה תקוות במיזם של קנון ומיצובישי, שהוקם בינתיים וייצר כמויות מסחריות של טלוויזיות שיתבססו על הטכנולוגיה שלנו".

על אף שקנון כבר השקיעה מאות מיליוני דולרים בהכנות, כולל הקמת מפעל ייצור, המיזם קרס משיקולים כלכליים וקנון החליטה שלא לייצר כלל את הטלוויזיות ההן.

"זה היה אסון עבורנו", אומר יניב, "לא רק שאיבדנו את קנון כלקוחה, גם חברות אחרות כמו סמסונג החליטו לעכב את השימוש בטכנולוגיה שלנו".

כך התאיידו התקוות של יניב להפוך את אפלייד ננוטק לאחת מהחברות המובילות בענף הצגים, עם הכנסות של מאות מיליוני דולרים מתמלוגים. בניגוד לחברות פיתוח אחרות, שהן סטארט-אפים פרטיים שחייבים דין וחשבון רק למשקיעים פרטיים, המצב של אפלייד שונה, שכן היא הייתה אז חברה ציבורית. "אני סבור שחברות שמתמקדות במחקר ופיתוח לא צריכות להיות ציבוריות", אומר יניב. הוא הצטרף לשורות החברה כמנכ"ל כאשר כבר הייתה חברה נסחרת, ב-1996, כשהליכי פשיטת רגל איימו מעל ראשה.

לדבריו, מעז יצא מתוק והמשבר הוביל להזדמנויות חדשות. "חזרנו להיות סטארט-אפ", הוא אומר, "היו לנו שנים קשות, אבל הגישה שלנו שוויתרה על הכנסות מתמלוגים והתמקדה באופן מוגבר בפיתוח חומרים חדשים הצילה את החברה ונחלצנו מהמשבר. הצלחנו לשנות כיוון, והצלחנו לייצר הכנסות מפרויקטים של מו"פ וממכירת זיכיונות לטכנולוגיות שלנו לגופים ממשלתיים, למשרד הביטחון ולצבא האמריקני".

החברה-האם של אפלייד ננוטק (שנושאת את השם אפלייד ננוטק השקעות) נסחרת היום בנאסד"ק לפי שווי של כ-35 מיליון דולר. אפלייד עוסקת במחקר ומסחור של מוצרים, תוך התמקדות במבנה המולקולרי. המודל העסקי של החברה הוא מתן רישיונות לפטנטים ולטכנולוגיות לשותפים אשר ייצרו ויפיצו מוצרים. יניב רואה בה מפעל שמייצר קניין רוחני בדמות טכנולוגיה ופטנטים שימושיים.

תוצאותיה הכספיות של החברה אכן מזכירות סטארט-אפ ולא חברה ציבורית ותיקה. לפי תחזיותיה, הכנסותיה יהיו השנה 6 מיליון דולר והיא תהיה רווחית בשורה התחתונה. "אנחנו החברה הראשונה שמתעסקת בננו-חומרים שתציג רווח, ואנחנו מאוד גאים בכך. אפשר להרוויח בננוטק".

"סיכון גבוה בהקמת מפעלים"

יניב (64), יליד רומניה, עלה לישראל בגיל 16 והיה ממקימי המכללה הטכנולוגית בנגב. הוא שימש סמנכ"ל במרכז לימודי הפיזיקה, האופטיקה והמתמטיקה, ונחשב למומחה עולמי בתחום LCD - צגי גביש נוזלי.

הוא הקים כמה חברות בארה"ב, כמו OIS, שסיפקה צגים למטוסי קרב, והיה מעורב ישירות במאות המצאות, פטנטים ושיפורים טכנולוגיים, שמזרימים לכיסו תמלוגים עד היום. בנוסף, הוא פיתח יוזמה המשלבת יצירה אמנותית מקורית עם צגים דקיקים לתצוגות וידיאו - פיתוח שמוצע כזיכיון לאמנים באתרDigitalwindows .

* מהו המודל העסקי שלכם?

"אנחנו יוצרים שותפויות, ואז מוכרים זיכיונות. כיום אנחנו מפתחים טכנולוגיות בתמיכת השותפים ומקבלים שיווק אסטרטגי כחלק מהשותפות. מהנישה של הצגים והטלוויזיות יצאנו לגמרי. לקנון עדיין יש את הזיכיון שלנו, אבל הוא קפוא והחברה לא מייצרת. כיום טמון סיכון גבוה מדי בהשקעה להקמת מפעלים ובייצור טלוויזיות שמבוססות על הטכנולוגיה שלנו".

יניב מקווה להרחיב את פעילותו וקשריו העסקיים בישראל (ראו מסגרת). נציגים של אפלייד ננוטק נמצאים בישראל, והחברה משתפת פעולה עם Nanoready מקיסריה, המפתחת (ובעתיד גם תייצר) חלקיקי נחושת עבור דיו, על-פי הנחיות אפלייד ננו-טק ובמימון של קרן בירד.

* אתם יושבים בטקסס. המרחק מעמק הסיליקון לא מפריע?

"לא. טקסס היא מדינה טכנולוגית ומוכרת כאחד ממרכזי ההיי-טק הגדולים בארה"ב. חברות כמו מוטורולה, טקסס אינסטרומנטס, דל וגם אלביט ואלון אנרגיה הישראליות נמצאות כאן. גם לשכת המסחר של טקסס-ישראל מעודדת שיתופי פעולה עם חברות בתחום הביוטק והקלינטק. יתרון נוסף הוא שעלות המחיה בטקסס אינה גבוהה כמו במקומות אחרים".