עופר עיני משתמש וזורק

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אוהב לרכוב על הסוס. לא בהכרח על הסוס המנצח, אלא על הסוס הנכון, זה שיביא אותו אל הנקודה שאליה ביקש להגיע. כשעיני מגיע אל אותה נקודה הוא נפרד מהסוס, אבל הפרידה, איך נאמר בעדינות, לא כל-כך נעימה.

הסוס עמיר פרץ

 עמיר פרץ

כך הוא עשה עם קודמו בתפקיד, ח"כ עמיר פרץ. השנה היא 1999, ועיני הוא יו"ר ועד העובדים של מס הכנסה. מישהו יודע היום מה שם יו"ר הוועד הנוכחי? כנראה שלא. פרץ מזהה את הכריזמה של עיני, זו שפורצת מבפנים ולא מבחוץ; וממנה אותו ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, התפקיד השלישי בחשיבותו בארגון.

עיני מוכיח מנהיגות בשנת 2003, כשהוא מוביל שביתה בת 100 ימים במשרדי הממשלה מול בנימין נתניהו, אז אויבו הגדול שיהפוך עם השנים לאחד מן הסוסים שעליו הוא עוד ירכוב. חולפת שנה, ופרץ ממנה את עיני לתפקיד יו"ר האגף לאיגוד מקצועי.

בעצם המינוי הזה, פרץ ממליך את עיני ליו"ר ההסתדרות הבא. ואכן, אחרי שפרץ נבחר לראשות מפלגת העבודה, עיני קיבל את שרביט ההנהגה.

מהרגע שבו עיני טיפס אל הקומה החמישית בבניין ההסתדרות וישב על הכורסה המחייבת, הוא החל להפנות את הגב אל פרץ. גורמים בארגון מספרים שהיה נוהג ללגלג על קודמו, ולספר עד כמה הוא עיני, יעשה דברים אחרת.

השיא הגיע לאחרונה, כשעיני סיפר כי הצעתו של פרץ להעלות את שכר המינימום נכשלה משום שמהלך כזה צריך להוביל בהסכמה ולא בחקיקה. אולם, באותה קלות ניתן לטעון כי ההצעה נכשלה גם בשל העובדה שעיני התייצב לצד הממשלה והמעסיקים, במקום לצד העובדים.

נחזור לקיץ 2006. עיני כבר כמה חודשים בתפקיד ופרץ נקלע למלחמת לבנון השנייה כשהוא מנהיג חברתי מחופש לגנרל. תמונתו כשהוא אוחז במשקפת מכוסה באמצע תרגיל צבאי גדול, מבשרת על התרסקותו כשר ביטחון. באותה תקופה עיני מזהה כי אהוד ברק הוא האיש שישוב וינהיג את מפלגת העבודה.

הסוס אהוד ברק

 אהוד ברק / צילום: אפי שריר

עיני מתקרב לברק, נפגש עימו לעתים תכופות ומצרף מדי פעם גם את נשיא התאחדות התעשיינים וידידו הטוב, שרגא ברוש. עיני וברוש מדברים עם ברק על חזונם לכינון "מועצה חברתית-כלכלית" כדוגמת המודל האירי, אבל כשהם מדברים עם ברק הם בעצם מאותתים גם למתחרים שלו: אנחנו מתכוונים להוות ציר משמעותי במשק, מי שיילך איתנו, אהלן וסהלן.

עיני מתחזק במגרש הפוליטי, ורוקם קשרים גם בליכוד ובקדימה. בשלב מסוים הוא מהמר: ביבי נתניהו הוא שירכיב את הממשלה הבאה. עיני נפגש עימו מספר פעמים לפני הבחירות, ויש מי שטוען כי כבר אז הם סימנו מראש את התפקיד שכל אחד מהם ימלא לאחר הבחירות: עיני יהנדס את כניסתה של מפלגת העבודה לממשלה, כדי להעניק לה לגיטימציה ציבורית ובינלאומית, ונתניהו ידאג להסתדרות ולעובדים.

עיני, שמבכה עכשיו את מצבה העגום של מפלגת העבודה, הוא מהאדריכלים הראשיים של התרסקותה. הוא ידע שישיבה בממשלה עלולה להוות סיכול ממוקד לאנשיה, אבל הוא - בצדק מבחינתו - דאג לאינטרס של העובדים וכפועל יוצא גם שלו. "הם (העובדים) אלה שמעניינים אותנו, לא המפלגה", אמרו לנו אז אנשיו.

בכל הזמן הזה ברק היווה עוגן עבור ההסתדרות, ודאג לאינטרסים שלה. עכשיו, כשהוא הפך לשק החבטות של כולם, עיני התנדב לבצע וידוא הריגה. יש לו כבר סוסים אחרים, הם כבר ייקחו אותו אל היעד הבא.

עיני טוען, שברק עשה כל טעות אפשרית. ומה עם הטעויות שלו? האיש זכה לכך ששכרו יוצמד לזה של שר בממשלה בשבועות הראשונים שלו בתפקיד, העניק שקט תעשייתי למעסיקים במגזר הפרטי, אך לא הסכים לרפורמה במגזר הציבורי, איפשר לבכירים בארגון להתמנות לדירקטורים אצל גדולי בעלי ההון במשק, ואז התברר שגם בני משפחתו מועסקים אצל אחד מהם, נוחי דנקנר. גם ההתבטאות האומללה, לקרוא לשר הביטחון "אהבל", היא לא מהלך מבריק, ובטח שלא מעידה על צניעות.

מערכת הבחירות של עיני לראשות ההסתדרות התהדרה בסיסמה: "הסתדרות בלי פוליטיקה". השנה היא 2010, ונראה כי הפוליטיקה של עיני גדולה אפילו מההבטחה שלו.