פרדוקס: תעודות סל ממונפות לא רושמות ביצועי יתר על המדדים

תעודות סל וקרנות סל ממונפות מושכות תשומת לב רבה בקרב המשקיעים, בשל פוטנציאל הרווח הגבוה שהן מבטיחות. אך חשובה גם הבנת הסיכון שטמון במוצר שכזה, והיא מקבלת משנה תוקף בתנאים של שוק תנודתי ועצבני, כמו זה שאנו עדים לו בתקופה הנוכחית.

קוראים רבים פונים אלינו בשאלות הנוגעות המוצרים הפיננסיים השונים, ואחת השאלות החוזרות היא מדוע תעודת הסל שהבטיחה, כשמה, לעשות כפליים מהמדד בלונג או בשורט, לא עושה כן.

הפנינו את השאלה לבועז איילון, מנכ"ל בית ההשקעות תטא 1. "לטווח קצר, התעודות אכן מספקות הצמדה כפולה או משולשת לטובת או לרעת המשקיע. אבל האם המשקיעים מקבלים או מפסידים באמת מכפלה של המדד? התשובה היא לא", השיב איילון. "הבעיה היא שמוצע למשקיעים מוצר פיננסי באריזה של מוצר פשוט לכאורה, אך בפועל מדובר על מוצר מסובך ומורכב, כזה שיש לו לא מעט עיוותים, ולא רק מהבחינה הטכנית".

איילון מפרט את שלוש הסיבות המרכזיות לכך שהתעודות לא מציגות את הביצועים להם מצפים המשקיעים.

1. נוסחת החישוב

"קרנות הסל ותעודות הסל כפליים מבטיחות הצמדה של 200% בכל סוף יום. אולם ירידה בשיעור מסוים ולאחר מכן עלייה באותו השיעור של המדד, לא יחזירו את המשקיע לאותה רמת מחיר. זאת משום ששיעור האחוזים של התעודה מתייחס למכפלה ולא למדד", אומר איילון ומדגים:

"למשל, מחיר תעודת סל עומד על 100 והמדד ירד ב-10% - מחיר התעודה יורד ל-80. עלייה של 11% במדד, אשר תחזיר אותו למחיר של 100, תעלה את התעודה או הקרן פי שניים, כלומר ב-22%. אם נוסיף 22% לשער 80 נגיע לשער של 97.6. כך שלמרות שהמדד עצמו חזר לרמתו המקורית, תעודת הסל הממונפת נמצאת בהפסד של 2.4%.

"גם בכיוון השני, החישוב פועל לרעתו של המשקיע. עלייה של 10% תגרום לעליית התעודה ל-120. ירידה בחזרה של המדד לשער 100, המהווה ירידה של 9% בקירוב, תגרום לירידת שער בתעודה הממונפת בשיעור של כ-18%. אם נוריד 18% משער 120 נקבל שער של 98.4. כך, גם במקרה של עליית של המדד וחזרה לאותה רמת מחיר, נמצא את עצמנו עם הפסד בתעודה".

2. עמלת ניהול גבוהה

קרנות הסל הממונפות גובות עמלות ניהול גבוהות ביחס למה שהן מספקות, כ-3%-3.4%. לדברי איילון, "עמלות אלו פוגעות בתשואה ומרחיקות עוד יותר את שער התעודה. צריך לזכור שניהול קרנות סל הינו טכני בעיקרו. מנהל הקרן הממונפת מחזיק מניות על פי המשקל שלהן במדד, או מחזיק חוזים עתידיים סינתטיים באמצעות אופציות מעו"ף כדי להשיג את המינוף הכפול". בעיני איילון, "תמוה שהמשקיעים מוכנים לשלם עמלת ניהול בגובה כזה עבור עבודה טכנית בלבד".

3. ריבית בגין המינוף

אופן המסחר והלוגיקה של כל תעודה נגישים לציבור הרחב באתר מאיה (מערכת להודעות החברות), שכן כל תעודה, כמו כל מכשיר פיננסי אחר, מחויבת בתשקיף ביום הנפקתה. עם זאת איילון מציין מניסיון אישי, כי "קריאה של תשקיף שכזה יכולה להתגלות כקשה עד בלתי אפשרית להבנה".

איילון מספר על אחד הסעיפים המעניינים שמצא, אשר מצביע על כך שמנהלי התעודות הממונפות גובים ריבית בגין המינוף. "כדי להשקיע סכום כפול אפשר לקחת הלוואה לצורך קנייה של מניות בפי שניים מנכסי הקרן, ומנהל התעודה גובה למעשה ריבית, כאילו שהוא לקח בעצמו הלוואה שכזו.

בפועל מבוצעת ההצמדה הנוספת דרך חוזים עתידיים סינתטיים, המגלמים ריבית נמוכה בהרבה מזו שהתעודה גובה מהמשקיע, אבל מלבד עמלת הניהול יורד חישוב התעודה גם בגובה הריבית על ההלוואה התיאורטית".

בשורה התחתונה, נראה כי אין קיצורי דרך או ארוחות חינם בשוק ההון. מוצרים פיננסיים וביניהם תעודות סל ממונפות, המבקשים לעשות יותר ממקבילתם במציאות, הם אף פעם לא באמת פשוטים. לא הכל מתחיל ומסתיים בנוסחה, ובדרך יש לא מעט עיוותים. האחריות לניהול ההשקעה היא בסופו של דבר של המשקיע עצמו, וזה הכלל שתוכלו אולי לקחת אתכם לפעם הבאה.