שמתם לב שגברים כל הזמן מתלוננים שהם עבדים, במיוחד השכירים שבהם? מספיק שתסתכלו קצת בטוקבקים ותיווכחו בתופעה. מוזר לא? איך זה שרק גברים שכירים הם עבדים וכל השאר סתם עובדים? הממצא הזה הוא ודאי לחלוטין, תוצאה של מחקר בן שני עשורים שהחל עוד בימיי כפרסומאית.
בדיוק אז התחלתי לשים לב לעובדה שפרסומאים הם עבדים, בעיקר הגברים שבחבורה. אכן הם עבדו נורא קשה, אבל לא רק הם, כולנו. מבוקר עד לילה עבדנו, עבדנו, עבדנו וכל הזמן קיטרנו. הנשים - שקשה, שהלקוחות בלתי נסבלים; והגברים, שנמאס להיות עבדים, לקרוע לעצמם את הישבן והבעלים גוזר את הקופון.
שלא תבינו לא נכון, הרווחנו פ-ג-ז, כולנו ובעיקר הבנים, אבל רק הם כל הזמן הרגישו שעושקים אותם, שמתעשרים על חשבונם - המעסיקים, הלקוחות, מס הכנסה, המדינה, העירייה, האשה, מי לא? רק בחור אחד אף פעם לא קיטר. לימים התברר שכל השנים הוא לקח שוחד.
הנשים מקטרות על הבעל
בהתחלה חשבתי שרק פרסומאים הם עבדים. אבל אחרי שנים, אלפי פגישות עם בני שני המינים ואינסוף תגובות וטוקבקים, מתברר הממצא הבא: גברים עובדים וכל הזמן עושים חשבון כמה מרוויחים עליהם. נשים עובדות וכל הזמן מקטרות על הבעל.
אותי, באופן אישי, יללת העבדים הזו די מעייפת, במיוחד כשהיא מגיעה מגברים משכילים ומבוססים, שמרוויחים פי כמה מהשכר הממוצע, מה גם שהיא לחלוטין מזויפת.
החבר'ה האלה מייללים "אני עבד", אבל בעצם מתכוונים להגיד - "תן להיות עבד שלך לנצח, רק תתחלק איתי ברווחים". לא באמת דחוף להם לעבוד פחות, הם בסך-הכל רוצים להרוויח יותר, שיהיה צדק, שיתחלקו איתם שווה בשווה.
בינתיים הם בוחרים להרגיש רע, חסרי אונים ומנוצלים. תגידו, לא טיפשי? או שתשלימו עם דרך השכיר שבחרתם, על יתרונותיה וחסרונותיה, או שתפסיקו לעבוד בשביל אחרים ותתחילו לעבוד בשביל עצמכם. אף אחד לא מחזיק אתכם בכוח. תתפטרו, תפתחו עסק משלכם ושלום על ישראל. זה פשוט בדיוק כמו שזה נשמע, לא ככה?
עצמאי? מפחיד, מפחיד
מתברר שלא. אם תהיו לרגע בשקט, תשמעו ברקע (או בתוך הראש) מישהו מתחיל ללחוש בהיסטריה "מפחיד, מפחיד, מפחיד". מפחיד? בטח מפחיד! בדיוק בגלל זה המעסיקים, שלוקחים את כל הסיכון, גם גוזרים את כל הקופון, ומי שלא מסתכן, מסתפק במשכורת.
אגב, לגבי מס הכנסה, יש לי פתרון די דומה. תתפטרו, תפתחו עסק ואז תחליטו האם וכמה מס לשלם (זה כבר ממש מפחיד, אה?), או שפשוט תארזו ותגידו שלום לישראל.
ברור לי שהרוב לא יאהבו את הפתרון העצמאי. אחרים יתנגדו נחרצות להבחנה המגדרית, יגידו שזו אינה שאלה של מין, אלא של טיפוס.
נכון, זו קודם כל שאלה של טיפוס. גברים רבים לא מרגישים עבדים (או לפחות לא מתלוננים), אבל כמעט כל אלה שכן הם גברים.
ככה זה, למרות שמספר הגברים בשוק העבודה לא עולה בהרבה על מספר הנשים, למרות ששיעור המפרנסות היחידות או העיקריות כל הזמן עולה, למרות שנשים מתוגמלות הרבה פחות על אותה העבודה בדיוק.
נדמה לי שהתשובה שלי לקושיית המגדר היא ארוכה מדי ולא מחמיאה. אסתפק בשתי אמירות ששמעתי לאחרונה מפי שני מנהלים בכירים בנושא הזה.
האחד טען, כנראה בחוכמה, ש"נשים רגילות לשרת. לכן הן לא מרגישות בעבודה כמו שפחות. להיפך, לפחות שם משלמים להן על השירות".
השני אמר: "מה נשים מבינות במס הכנסה? הן ממילא מסתכלות רק על הנטו, אין להן מושג שעושקים אותן". חתיכת אידיוט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
