"עד שהדולר לא חוזר ל-4 שקלים, אני לא מוכר" - נשמע לכם מוכר? מזדהים עם המשפט הזה? אם כן, אתם שטים באותה סירה בה נמצאים כיום מרבית המשקיעים במט"ח, שהמוטיבציה מאחורי התנהלותם הפיננסית בשוק המטבעות מונעת לא מתוך שיקול רציונלי, אלא מתוך רגש שבבסיסו חוסר רצון לממש בהפסד.
"העובדות מדברות בעד עצמן. ערכו של הדולר נשחק מול השקל הישראלי, והמשקיעים מתחילים להבין שאין הגיון בהחזקת מטבע זר, אשר אינו מניב תשואה וקשה להעריך את ערכו העתידי", אומר בראיון ל"גלובס" ערן פסטרנק, מנכ"ל וממייסדי בית ההשקעות פסטרנק שהם העוסק בניהול תיקי השקעות בשוק ההון הישראלי.
היחלשותו של הדולר אינה נחלת השוק הישראלי בלבד, אך אין בכך נחמה למשקיע אשר רואה לנגד עיניו כיצד נשחקת השקעתו. "אם בעבר הלא רחוק ראינו את הדולר האמריקני כמטבע הדומיננטי והחזק בכלכלה העולמית, המציאות בשווקים משתנה, והדולר נחלש ומאבד מיוקרתו וממעמדו. כלכלות רבות מגוונות את יתרות המט"ח שלהן על חשבון הדולר, ומנגד הפדרל ריזרב מציף את השוק בדולרים. הוא ממשיך להדפיס שטרות לשם רכישות אג"ח", מוסיף פסטרנק.
בכך אין אולי חדשות למשקיע, אלא שפסטרנק סבור שהגיע הזמן שהציבור הישראלי יפנים ששער של 4 שקלים לדולר בודד הוא מחזה שאנחנו לא צפויים לראות שוב בעתיד הקרוב.
תקרת הזכוכית של הדולר
התחזקותו של השקל הישראלי מול סל המטבעות בכלל, ומול הדולר האמריקני בפרט, איננה כאמור סיפור חדש, ולדעתו של פסטרנק היא צפויה להימשך בעתיד הקרוב. "החוסן של המשק הישראלי, אשר מתבטא בחוב ממשלתי מאוזן, צמיחה של התוצר בקצב מרשים, אבטלה נמוכה ורווחיות של הסקטור העסקי, דוחף את השקל מעלה", מציין פסטרנק, ומוסיף כי "רכישות המט"ח של בנק ישראל, אשר הגיעו כתגובה להתחזקותו של השקל ובמטרה להגן על הייצוא המקומי, הביאו למצב בו צבר הבנק המרכזי יתרות מט"ח בהיקף אדיר של כ-70 מיליארד דולר. ביחס לגודלה של כלכלת ישראל הרי שמדובר על שיעור גבוה בקנה מידה בינלאומי".
אך הסיפור הזה ידוע מראש, שכן למרות רכישות הדולר המאסיביות על ידי בנק ישראל, ממשיך שער המטבע האמריקני להיחלש מול השקל - דבר אשר הופך את משימתו של נגיד בנק ישראל למורכבת יותר מיום ליום, כאשר היחלשותו של הדולר בחו"ל ממשיכה לתמוך בהיחלשותו המקומית מול השקל.
אז מה יקרה במידה שהדולר כן יתחזק באופן משמעותי? פסטרנק משיב, כי "סביר להניח שמאחר שבנק ישראל מחזיק ביתרות מט"ח גדולות בהרבה מהרצוי, יתרות אשר עולות כסף רב למדינה, הרי שאם יתחזק המטבע האמריקני באופן משמעותי, יחל בנק ישראל במימוש יתרות המט"ח אשר ברשותו. משמעות הדבר הינה שבשוק המט"ח הישראלי קיימת תקרה להתחזקות הדולר בעתיד הנראה לעין".
להקטין חשיפה הדרגתית
אם הגעתם למסקנה כי נכון עבורכם להקטין את החשיפה לדולר, פסטרנק סבור כי יש לעשות זאת באופן הדרגתי. "תחשבו שאתם נוסעים לחופשה בחו"ל ומגיעים לבריכת המלון. סביר להניח שלא תקפצו מיד למים, אלא תבדקו ראשית מהי הטמפרטורה שלהם, לאחר מכן תחפשו את הסולם ותיכנסו פנימה שלב אחרי שלב. כך נכון לפעול גם בעת המרת מט"ח לשקלים. יש להגדיר שלבי המרה. לדוגמה: ב-1 בכל חודש ממירים רבע מיתרת המט"ח ללא קשר לשער החליפין. ביצוע מעבר הדרגתי בין הנכסים, דולר לשקל, מקטין את הסיכון שבתנודות שער בלתי צפויות". הכלל הזה נקרא "מיצוע" של שער ההמרה, מהמילה "ממוצע", כלומר פישור בין הקצוות.
פסטרנק ממליץ למשקיע "לנתק בעת ההמרה את הרגש, ולהבין שטעות לראות את שער הדולר הנוכחי כנמוך. שער הדולר ברמה של 3.6 שקלים משקף שיווי משקל. כלומר, על כל משקיע אשר רואה את הדולר כנמוך ישנו משקיע בשוק אשר חושב שהוא גבוה".
ניקח לדוגמה משקיע שחשוף ב-50% מהשקעותיו לדולר. במידה שאין לו תוכניות לעבור לגור בארה"ב, זה הזמן להקטין את החשיפה ל-20%-30% לכל היותר, בדגש על מניות. את הסיכון נרצה לפזר מעבר לים. את החיסכון - בארץ".
ובכל זאת, מה לגבי עתיד המטבעות? לדברי פסטרנק, "השקל הישראלי, אשר נהנה מביקושים ערים מבית ומבחוץ, ימשיך ככל הנראה להיות חזק גם בעתיד. יתרות המט"ח של בנק ישראל ימשיכו להוות בסיס איתן לערכו של השקל. על ציבור המשקיעים להתרגל לסטטוס החדש של מדינת ישראל כמשק מפותח, הבולט לטובה בפרמטרים הכלכליים לעומת קבוצת ההשוואה, המדינות המפותחות OECD".
לסיכום, אומר פסטרנק: "ישראל איננה מעצמה כלכלית וגם לא תהיה בעתיד הקרוב, אך ניתן לומר שהפכנו למדינה עצמאית מבחינה כלכלית. תם עידן הפיחות הזוחל וההצמדה לדולר, בו היינו רגילים לחיות ולפיו קיבלנו החלטות כלכליות".
44
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
