המלצות ששינסקי: מדוע רציו וישראמקו ייפגעו יותר ממודיעין?

מה צפוי לקרות עכשיו? שימוע, ואחריו תעבור זירת הקרב לממשלה

הדו"ח הסופי של מסקנות הביניים של ועדת ששינסקי יפורסמו בקרוב ואז יחל פרק השימוע שבו יוכלו המתנגדים להמלצות להשמיע את התנגדויותיהם בפני הוועדה. ביום האחרון של 2010 יוגש הדו"ח הסופי לשר האוצר יובל שטייניץ - וזה יהיה גם האות לפתיחת המאבק על יישומו. זירת הקרב בחודש ינואר תהיה הממשלה, שתתבקש לאשר את מסקנות הדו"ח. עד היום שמענו רק את שר האוצר ושר התשתיות, אבל סביר להניח שגם לשרים אחרים - כמו השר להגנת הסביבה - יהיה מה לומר על הדו"ח.

השאלה הגדולה היא מה יעשה ראש הממשלה. עד היום הצליח נתניהו להתחמק מלהביע את דעתו בסוגיה ונמנע אפילו מלשלוח ברכת נימוסין לשר האוצר עם פרסום מסקנות הביניים של הוועדה. לדעת פרשנים, נתניהו מבין שיש לו רק מה להפסיד מעיסוק בסוגיה הזו. אותם פרשנים מעריכים שרק משבר יכול לאלץ את נתניהו להתערב בנושא.

אם יאושר דו"ח ששינסקי בממשלה יתפצל תהליך היישום שלו לשניים. ניכוי האזילה הוא הטבת מס ולפיכך שטייניץ יכול לבטלו בעצמו, בכפוף לאישור ועדת הכספים של הכנסת. כדי להטיל את המס המיוחד, היטל מאגרי הגז והנפט, יש צורך בהליך חקיקה מוסדר שיחייב גם את אישור ועדת השרים לחקיקה. אם התהליך יתקדם ללא תקלות מיוחדות, תוגש הצעת החוק לכנסת בחודש מארס, ואז ייפתח פרק חדש ורועש במערכה.

מיהם המפסידים העיקריים? מחזיקי הרישיונות החדשים ייפגעו פחות

מסקנות הביניים של דו"ח ששינסקי מטילות באופן מיידי מיסוי פרוגרסיבי על כל מאגר נפט וגז, יבשתי או ימי. גובה המיסוי נקבע ביחס ישר לרמת הרווחיות של המאגר. ההשלכות האלה מפצלות את קבוצת היזמים לשתי תת-קבוצות. הנפגעים העיקריים מהמסקנות הם היזמים שכבר מצאו גז ובכמויות גדולות, ובראשם קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י, השותפים המרכזיים בתמר ובים תטיס ובמבנה לווייתן. גם השותפים המשניים בפרויקטים, ובהם ישראמקו (ב"תמר") ורציו (ב"לוויתן") צפויים להיפגע.

לעומתם צפויה פגיעה פחותה בהרבה בשחקנים החדשים, שנכנסו לסקטור בשנתיים האחרונות. מחזיקי רישיונות כמו עופר נמרודי, צחי סולטן, יולי עופר ואחרים, אינם צפויים כלל להרגיש את השפעת הדו"ח בשנים הקרובות משום שטרם רשמו הוצאות כספיות ניכרות. בהנחה שיגלו מאגרי גז קטנים יותר ורווחיים פחות מ"תמר" צפויים משקיעים אלה ליהנות פעמיים: הם יזכו למיסוי מופחת בהרבה מזה שצפויות לשלם "תמר" וים תטיס והמיסוי עצמו יוטל על המאגרים בהפרש זמן ניכר של 10-15 שנה מיום תחילת ההפקה, לעומת 5-7 שנים במקרה של "תמר" ומיסוי מיידי במקרה של ים תטיס.

מה יעשו היזמים? ינסו להחריג את תמר ואת ים תטיס

עד היום הובילו קבוצת דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקנית את המאבק נגד העלאת התמלוגים והמיסוי, ושאר היזמים חסו בצלם. חלוקת התפקידים הזו צפויה להימשך כעת, משהתברר שלתשובה ולנובל יש אכן הרבה יותר מה להפסיד בהשוואה ליתר היזמים והמחפשים. למעשה, האינטרס המשותף הרחב היחיד שיש לכל היזמים הוא להיאבק בביטול ניכוי האזילה, משום שביטול הטבת המס הזו מטילה על כולם תמלוגים בשיעור אחיד. ואולם מלחמה כזו תהיה קשה מאוד.

האינטרס העיקרי של תשובה הוא למזער את הפגיעה הצפויה ב"תמר". הקרב הצפוי על "תמר" הוא למעשה על 20-40 מיליארד שקל בסכומים לא מהוונים על פני 30 שנה. החרגת תמר מההסדר החדש - זו תהיה המטרה שיציבו השותפים בתמר: דלק, נובל, ישראמקו ודור-אלון גז.

נכון להיום יש להם שני קלפים ביד: הראשון והעיקרי הוא התלות האסטרטגית שיש למדינת ישראל במאגר, שאין לו כיום חלופה אמינה. כל עיכוב בפיתוח המאגר צפוי להקפיץ את משרד התשתיות ומשרדים נוספים שיש להם אינטרס בהזרמת הגז, כמו המשרד להגנת הסביבה. הקלף השני הוא העלאת המיסוי הרטרואקטיבית. ראשית תעלה הטענה המשפטית-מוסרית נגד שינוי כללי המשחק באמצע המשחק. שנית, תלך ותתחזק טענה נוספת שהועלתה רק לאחרונה: הנזקים הכספיים הכבדים שייגרמו ליזמים כתוצאה מאי-הוודאות שיצרה וועדת ששינסקי. הטענות שנשמעו בשבועיים האחרונים בדבר חשש לפתיחה מחדש של הסכמי המימון הבנקאיים היו רק סיפתח.

זירת מאבק נוספת, אך משנית, צפויה סביב מאגר מרי - B של ים תטיס, של קבוצת דלק ונובל אנרג'י. המאגר הזה, המספק גז לישראל מאז 2004, נמצא בשנתיים האחרונות לחייו וכבר החזיר מזמן את ההשקעה בפיתוח. מבחינת ים תטיס, המשמעות של יישום מסקנות ששינסקי היא "כמעט הלאמה": על-פי אומדנים כלכליים, אם ייושמו מסקנות ששינסקי צפויה ים תטיס לשלם למדינה באופן מיידי כ-70% מהכנסותיה, המגיעות לכ-400 מיליון דולר בשנה. על רקע זה צפויות לעלות הצעות להסדר שיחריג את ים תטיס משיני המס החדש. אחד הרעיונות שהועלו היה לקבוע הוראות מעבר שיביאו לכך שהמס יוטל רק החל מ-2013, לאחר שהמאגר יסיים את חייו.