הלוחות המקוונים פאסה? סצנת מחפשי הדירות עוברת לפייסבוק

רבים ברשתות החברתיות לעגו לחברת גינדי על קידום המכירות של פרויקט הנדל"ן "גינדי תל-אביב", אבל הסטטוס הסאטירי המוצלח ביותר נכתב על-ידי החברה עצמה בעמוד הפייסבוק של הפרויקט: "בעוד יומיים מרכז המבקרים שלנו מסתיים. לתיאום פגישה: 1800-90-90-90". 25-30 מיליון שקל הוציאה החברה על פרסום הפרויקט - אבל הצליחה לגייס רק 266 חברים לעמוד הפייסבוק שלה, והשתמשה בו כדי להפנות אותם למענה טלפוני (!). מזל שלא ביקשה מהם מספר פקס לשליחת הזמנות.

"אני פרויקט בנייה, פתחתי דף בפייסבוק כי אני רוצה להיות מעודכן. מה אני עושה מרגע זה ואילך? למה שאנשים יהיו חברים של הפרויקט?", מתריס בני קרת, פרסומאי נדל"ן ומנכ"ל אזימוט מקבוצת באומן-בר-ריבנאי. "נניח שהייתי לוקח עכשיו את 'רוטשילד 1' ורוצה לעבוד איתו ברשת חברתית. אל"ף, אין מספיק אנשים שמתעניינים בפרויקט - 1,000? 1,500? 2,000? זה עדיין בטל בשישים; בי"ת, במה אני אעדכן אותם, באיזה ניוז, שמשאית בטון נכנסה לאתר?".

- באותה מידה אפשר להגיד שאין מה לפרסם קטשופ, אבל כן מפרסמים אותו. מדובר על פיצוח הקריאייטיב.

"מדובר על מסה קריטית של אנשים שמתעניינים באותו דבר. בקטשופ כל העולם מתעניין. ברוטשילד 1 - 1,000-1,500 איש, ויש שם רק 100 דירות, זה מוגבל. לכן צריך להתאים את אופי המדיום לצרכים ולמטרות".

"אני באופן אישי חושב שהנושא הזה עדיין בחיתולים", אומר אמיר שאלתיאל, יו"ר חברת אלדר העוסקת בשיווק נדל"ן. "הרבה גורמים משתמשים בו בשביל להגיד 'עשיתי', אבל עדיין לא יודעים להשתמש בכלי הזה בצורה נכונה, ומה שיוצא זה שהם מטרידים את האנשים שרשומים אצלם.

"לפעמים אני נכנס לפייסבוק ורואה 6-7 פוסטים של חברה שמוכרת נדל"ן, שמעלה את הנכסים שלה עם תמונה ומחיר אחד אחרי השני. בחור בן 25 נרשם לקבוצה שפועלת בנדל"ן, והיא שולחת לו נכס ב-12 מיליון דולר בהרצליה-פיתוח, זה מעניין אותו? זה רלוונטי? לא. אבל בגלל שזה חינם אז יורים לכל הכיוונים. הם שוכחים שבסופו של דבר יש את הפרטיות והתחושה של משתמש הפייסבוק, ואם אתה משניא עליו את העניין - גם אם אתה כבר שולח משהו רלוונטי, הוא יקבל את זה בצורה לא טובה, או שהוא יתנתק".

ובכל זאת, השניים מאמינים כי העתיד נמצא בפייסבוק. "החלום הרטוב של כל מנהל שיווק זה שתגיד לו מי הצרכנים שלו - בהם, אלה שקונים באמת, הוא מוכן להשקיע עד הגג, כי הוא יודע שהם קונים", אומר קרת.

הוא בונה על בני ה-13-15: "הם המסה הקריטית הגולשת, והם יהיו צרכני העתיד בטווח של עשור. הם בילט-אין עם הנושא של הרשת החברתית, כי הם נולדו לתוכה, גדלו איתה ומשתמשים בה, ולרשת יש מספיק זמן לנטר אותם".

לוחות מקוונים אאוט

את מה שהומלס ושאר הלוחות המקוונים עשו ללוחות העיתונים, מאיים פייסבוק לעשות להם. מיכל כהן, בת 31 מחולון, דיילת אוויר ובעלת תואר באדריכלות פנים, היא לקוחה מאוכזבת של לוחות מקוונים: "אנשים עומדים שעות בתור לראות דירה, מחכים כמו ילדים טובים לטלפון החוזר, רק כדי לגלות בסוף שנתנו אותה למישהו ששילם עוד 200 דולר. והדירה? לא הייתי מאחלת לאף אחד לגור בתנאים האלה".

כהן לקחה את העניינים לידיים, הקימה את קבוצת הפייסבוק "דירות מפה לאוזן בתל-אביב", ושלחה אותה לכ-300 חברי הפייסבוק שלה. שנתיים וחצי עברו, והיום יש שם כמעט 18 אלף חברים, שמעדכנים את הקבוצה באופן שוטף בדירות להשכרה, דירות להחלפה וחיפושי שותפים.

קבוצות נוספות הוקמו באותה רוח, וגם חשבון טוויטר, @tlvapartments, שאותו הקים יהונתן קלינגר, אשר קולט עדכונים מהקבוצות השונות, מסנן אותם ופולט רק דירות להשכרה ורק בתל-אביב.

היתרונות של חיפוש דירה דרך חברים בפייסבוק רבים: המלצה על דירה מחבר אמינה יותר ממודעה שניסח בעל הדירה או המתווך; אפשר לראות את הדירה לבד, בלי 20 מועמדים להוטים שנושפים בגבך ומעלים את המחיר; ועל דירה שמוצאים בפייסבוק לא משלמים למתווך.

אבל השיטה לא נטולת בעיות: חיפוש דירה בפייסבוק הוא מסע ציד, לעתים ארוך ולעתים מייגע. אם הרשת שלכם מורכבת מקבוצה קטנה של חברים אמיתיים - פוטנציאל החשיפה של חיפוש הדירה שלכם קטן יחסית. אם היא מורכבת ממאות או אלפי אנשים, שאת רובם אתם לא מכירים - אתם מאבדים את היתרון של המלצות אמינות מחברים.

המתווכים לא מפחדים

פעילות נדל"נית ברשתות חברתיות פוגעת באופן טבעי במתווכי הדירות. "אם עיקר הלחם של המתווך זה סחר במידע, יש פה בעצם פירצה ענקית בגדר של גן, שפעם היה כולו של המתווכים", אומר צבי טלית, בן 34 מתל-אביב, בעל משרד התיווך "תל-אביבים" ויזם אינטרנט.

"הרבה מהמידע פתוח, אבל לא כל המידע. מתווך טוב נמדד בעיקר בכמה אנשים הוא מכיר, ופייסבוק הוא אלגוריה מאוד נחמדה לעולם של תיווך הדירות. זה קשור לא רק במאמצים, אלא בכמה הקול שלך נשמע".

"זה מבורך שאנשים משתמשים ברשתות החברתיות לחפש נדל"ן, כי לא כל אחד צריך לרכוש שירותים של תיווך, במיוחד חבר'ה צעירים שמחפשים שותפים ומוגבלים תקציבית, וזה נעשה בחוג החברים", מפתיע צפריר ורטנפלד, בן 50 מהרצליה, סגן יו"ר ארגון המתווכים הארצי מלד"ן ובעל משרד התיווך "תילן".

עם זאת, הוא מעדיף לראות בפייסבוק פוטנציאל - בזכות הפילוח, המידע הרב והרישות החברתי. ההרצאה הראשית באחד הכנסים שערך ארגון המתווכים עסקה בשימוש ברשתות החברתיות לקידום העסק. הוא עצמו מפעיל בפייסבוק קבוצה בת 700 חברים לשיתוף-פעולה בין מתווכים, ומדווח כי שיווק דירות יוקרה ליהודים עשירים בצרפת ובארה"ב דרך מתווכים יהודים וישראלים-לשעבר בחו"ל, שלא היה מגיע אליהם בלי פייסבוק.

"זה לגמרי הקלישאה של הלימונים והלימונדה", מסביר טלית. "מצד אחד זה פגע, מצד שני זה נותן כלי מדהים לשיתופי-פעולה בין מתווכים, זה נותן הרבה יותר אפשרויות למי שהפסיק לפחד ולמד לאהוב את הפצצה.

דווקא המדיה האינטרנטית, למי שהחליט לא לפחד מהעניין, היא מכרה זהב. יצא לי להשיג דרך 'דירות מפה לאוזן' בפייסבוק דירות להשכרה לטווח קצר, עבור עסק השכרת דירות לתיירים שאני עובד איתו. מעבר לזה אני משתמש בפייסבוק דרך המרקטפלייס (זירת מסחר מובנית בפייסבוק, ע"ק), לשווק דירות שיש לי בבלעדיות להשכרה ולמכירה. יצא לי להשיג כמה קבוצות רכישה וקשר עם יזמים אחרים".

גם מי שמסרב לשלם דמי תיווך עשוי להפוך ללקוח, אומר טלית. "יש מחפשי דירות שאחרי שנקעה נפשם מהומלס, WinWin, יד2 ופייסבוק, מגיעים אליך - ואתה עוזר להם למצוא. מי שבוחר לא לשלם תיווך, אבל יש לו חברים שאין להם בעיה לשלם, אם הוא חבר טוב הוא יגיד להם, 'אני לא לוקח את הדירה כי יש תיווך, אבל יש כאן דירה מצוינת'".

פרס למוצא הדירה הישר

ויש גם דרך ביניים. רן, מתכנת בן 29 מתל-אביב, חיפש דירה לו ולחברתו. את היתרון שלו מול שאר מחפשי הדירות בפייסבוק הוא החליט לקנות בכסף. "זה מאוד פשוט: מתווך לוקח שכר דירה של חודש. עשיתי את החישוב שלי, ואני מוכן לתת בערך שליש משכר דירה של חודש", הוא מסביר. "הפרס הוא רק בשביל שמישהו מהחברים שלי או מהמעגל שני - לא זרים - יראה את זה ואולי יזכור אותנו ואת הקבוצה".

מיכל רשף, סטודנטית לתסריטאות בת 24 מתל-אביב, פרסמה את מפרט הדירה הרצוי בפייסבוק, בטוויטר ובשורת הסטטוס בג'יטוק, אך מצאה אותה לבסוף דווקא בשיחת סלון עם חברים.

הרעיון של רן מזעזע אותה: "לא אכפת לי בצעד של מחווה להזמין את אותו אדם לבירה על חשבוני או משהו, כן? אבל זה נראה לי רמה נמוכה. אם בא להם לעזור שיעזרו, אם לא אז לא צריך. נראה לי משונה להגיש לחברים שלי 500 שקל".

האם הנישה הזאת יכולה לקרוץ למתווכים? "האגדה כאילו מתווך שולף מהשרוול דירה שהוא עבד עליה שתי שניות ומקבל 3,000 שקל היא אגדה", אומר טלית. "בדרך-כלל מושקעת בזה הרבה עבודת רגליים, קשרי רישות עסקי וחברתי, האיש עבד בשביל זה, ואין סיבה לא לשלם על זה אם אתה מקבל משהו שטוב לך".

- אם מישהו מציע 500 שקל בפייסבוק - אתה תציע לו דירה, או שתשמור אותה למי שישלם מחיר מלא?

"אני אשמור את הדירה למי שישלם 3,000".