מה כל-כך רע בחדשות טובות?

כבר שנים שאנו נוהגים לאחל במהדורה שלפני ראש השנה "שנה טובה - שנה של חדשות טובות". מאחלים - ויודעים שזה לא יקרה.

ולא בגלל שאין כאלה, אלא בעיקר בגלל שהעסק שלנו מכור לדרמה, לדם ולחשיפה של כל מה ש"לא בסדר". זו מהות העשייה העיתונאית מתוקף תפקידה - לחשוף, להתריע.

לעומת זאת, המושג "חדשות טובות" תמיד מעיר אצל הציניקנים גיחוך קל. משהו שמשתווה בעיניהם לחדשות מ"טעם", ניסיון מאולץ להראות השתקפות מיופייפת של המצב. אבל מציאות חיינו הרי בנויה לא רק משחור, היא מורכבת מהרבה גוונים.

אז מה כל-כך מרתיע עיתונאים מלעסוק בחדשות שמאירות גם דברים חיוביים?

לפני כשנתיים, כשיאיר לפיד החל בהגשת "אולפן שישי", הוא שילב כתבה חיובית בכל תוכנית, קראו לה "אנשים טובים באמצע הדרך". כמה חודשים אחרי, הוא הודה בטורו כי בכאב-לב הוחלט לוותר על אותם אנשים טובים. "הקהל הצביע בשלט", הוא סיפר - והשאיר את צופיו עם החומר הממכר והמוכר של האנשים הרעים.

הניסיון הכושל הזה צץ כמעט כמו התניה פבלובית בכל דיון בחדשות טובות. "הנה", יזעקו שוב הציניקנים, "אפילו הצופים לא מגלים בזה עניין, בואו ניתן להם את ליטרת הדם והרפש שהם אוהבים, נמשיך להאיר בפנס את הפינות החשוכות וככה נראה להם את האור". האומנם?

אג'נדה היא לא מילה גסה

מי שמבלה שעות ושנים בדסק חדשות, מכיר כבר את ההתנהלות של העוסקים במלאכה יום-יום. הלחם והחמאה של המהדורות הם צבא וביטחון, פוליטיקה ופלילים. ועם כל-כך הרבה שחיתויות, אלימות ומלחמות, לא מפתיע שאותה ציניות לעיל היא הטון הרווח בדסק.

הגישה הצינית מחלחלת גם לשאלת השפעת הסיקור. לכאורה, חשיפת העוול; הקושי; חדלות האישים, הם אלה שהיינו מצפים שיביאו לשינויים והפקת לקחים. ביום שאחרי, כשהכול (בדרך-כלל) ממשיך להתנהל באותה הדרך, נשחקת השפעת הסיקור. יחד איתה נשחקת גם האמונה של מי שעוסקים בניסיון לחשוף את הדברים.

וזה חבל, כי היכולת של הטלוויזיה להשפיע לא מוטלת בספק. הנטייה היא לראות את השלילי, אבל כמי שעוסקת בתחום, אני מנסה לראות איפה כן ניתן לרתום את העשייה הטלוויזיונית להשראה חיובית. כזו שסוחפת למעשים. דוגמה שהמחישה בעיניי את היכולת הזו באה ממקום אחר. לא חדשותי. אבל בהחלט נתנה לי השראה.

לפני שנים יצא השף הבריטי ג'יימי אוליבר לניסיון לשנות את הרגלי התזונה של ילדי בריטניה. כל המבצע תועד בסדרה דוקומנטרית. והוא הצליח. נושא ההזנה בבתי-ספר רבים עבר מהפכה בעקבות התוכנית, שהביאה לדיון מקיף וסוער גם את הסוגיה הכללית של התזונה הלקויה של הבריטים. בדרך הוא גם עשה טלוויזיה משובחת, עם גיבורים שאוהבים והרבה רגעים מרגשים.

הנטייה היא לראות ברייטינג את חזות הכול בטלוויזיה המסחרית. הוא חשוב והכרחי, אולם בחדשות זהו לא כלי המדידה היחיד. בכל מערכות החדשות בטלוויזיה, העיתונאים עושים מאמצים ניכרים להביא סיפורים בלעדיים ולסקר בצורה הטובה ביותר את מה שקורה במדינה. אבל בסופו של דבר, ה"ליין-אפ" לא שונה באופן קיצוני בין מהדורה אחת לשנייה.

הדרך לבידול יכולה לבוא רק במאמצים מערכתיים לסקר באופן שונה ולתת זווית אחרת לכרוניקה השלטת. התמורה לכך עשויה להתבטא לא רק בנתוני צפייה גבוהים יותר, אלא גם בהשגת מה שאמור להיות גם הוא לחם חוק של מערכת חדשותית - קביעת סדר יום. הנעה לפעולה, בעיניי, היא אחד מהתפקידים שלנו כעיתונאים בעידן הזה.

מצאנו ישראלים 10

לפני שנה הצעתי למנכ"ל חדשות ערוץ 10 פרויקט חדש, שמטרתו לספר את סיפורם של האנשים שפועלים לטובת אחרים. זיהיתי בתוכי את הכמיהה לעסוק בטוב, אחרי כ-20 שנה של דיווח יום-יומי על כל מה שרע. תחושת הבטן שלי היתה שלמרות הציניות והניסיון הלא מוצלח בעבר, יש לי שותפים לכמיהה הזו בקרב הצופים.

לשמחתי, גם מנהליי היו שותפים לתחושה הזו - והתוצאה היתה פרויקט "ישראלים 10". בסוף השנה נציין שנה לעלייתו לאוויר, שנה שבה סופר סיפורם של כ-30 ישראלים שמתנדבים, יוזמים ומניעים תהליכים חברתיים ללא כל תמורה עבור אחרים.

הפרויקט משודר במהדורה המרכזית ומשובץ גם בין תוכניות הערוץ. והנה - הצופים לא בורחים. נהפוך הוא. גם כמות התגובות של אנשים, ששמחים על כך שנמצאה במה להראות עשייה חיובית, היא עצומה.

ומה לגבי ההשפעה?

כל הגיבורים מדווחים על כמות אדירה של תגובות, תרומות ומתנדבים שהגיעו בעקבות הכתבות. השידור והסיקור לא הביאו רק להכרה הציבורית שלה הם היו ראויים, אלא גם להעצמת היכולת שלהם לעזור לאחרים.

דוגמה מעניינת היתה בשיתוף-פעולה שהחל בין הישראלים המסיעים ילדים פלסטינים חולים לבתי-חולים, לבין מנהלי המחסומים.

שיתוף-פעולה שמאפשר יציאה מזורזת של הילדים; במקום אחר, עשרות ילדים ממשפחות מעוטות יכולת מקבלים שיעורים פרטיים במסגרת עמותת פו"ש (פועלים לשוויון), שגייסה מתנדבים נוספים; אנשים בכל הארץ החלו ללמוד את שפת הסימנים, גם מבלי לחיות עם בן משפחה חירש; ואפילו סיירת השיפוצים של שדרות קיבלה תוספת משמעותית של ידיים עובדות. אלה רק כמה דוגמאות בודדות, יש עוד הרבה, וכל ההשפעה הזו באה מכיסוי עיתונאי "חיובי".

אז יש לי חדשות בשבילכם - גם אנשים טובים הם חדשות.

הרשות השנייה תעניק את "פרס פרימור" לתחקיר עיתונאי או כתבה בנושא חברתי לפרויקט "ישראלים 10" של מיקי חיימוביץ' וחדשות ערוץ 10, בכנס העיתונות הקרוב באילת.