לעיתונאי תחקיר אין תחליף - כך עולה ממחקר חדש של אוניברסיטת בן-גוריון. לפי מחקר שביצע עודד ג'קמן מהמחלקה לתקשורת על דפוסי העבודה של עיתונאי תחקיר בעיתונות הכתובה בישראל, כתבי חדשות מהשורה אינם בנויים למלא את מקומם ולבצע משימות תחקיר בהצלחה.
ממצאי המחקר יתפרסמו במלואם בכנס אילת לעיתונות 2010, שיתקיים בשבוע הבא באילת.
לפי המחקר, בעוד היחסים בין כתבי חדשות למקורות המידע שלהם מבוססים על אמון - אצל העיתונאים החוקרים מבוססים יחסים אלה על חוסר אמון, שמחייב איסוף ראיות ותימוכין, כדי לספק תשתית ראייתית שהיא מעבר למבחן המשפטי של "הספק הסביר".
המחקר מצא כי בעוד כתבי חדשות נוהגים להתבסס על כ-2.5 מקורות לידיעה, כתבי תחקיר מתבססים לעתים קרובות על עשרות מקורות מידע לכל תחקיר. כתבי חדשות מתבססים בדרך-כלל על גירסאות מקור הנמסרות בעל-פה, ולעומתם כתבי תחקיר מרבים להסתמך על מסמכים, כדי להיערך להתגוננות משפטית לאחר הפרסום.
צירוף נתונים זה מעלה, לפי מחבר המחקר, כי כתבי תחקיר מהווים "זן עיתונאי ייחודי, שאינו ניתן להחלפה על-ידי כתבי חדשות".
המחקר, בהנחייתו של ד"ר צבי רייך, מתאר כיצד מתפתח התחקיר משלב גילוי קצה החוט הראשוני ועד להשלכות שלאחר פרסומו.
המחקר קובע כי בניגוד לדימוי המקובל, העיתונאים החוקרים לא מחכים בדרך-כלל למדליף, אלא נוטים למידה רבה של סיקור יזום. הם גם מגלמים בעבודתם תפיסת עולם ערכית, בעלת רגישויות חברתיות וציבוריות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
