שוב נאלצים המשקיעים לחזור ולדון במדינות ה-PIIGS. לכאורה נראה היה שהשארנו מאחור את הבעיות ביוון וחברותיה כבר בחודש מאי, עת הקים האיחוד את קרן החילוץ הענקית שלו בשווי כטריליון אירו.
אבל משקיעי העולם גילו שהם נכנסים לסיבוב חדש, רגוע יותר בתגובת שוקי המניות, אך בעל פוטנציאל הרס גדול יותר. הגיע הזמן שראשי האיחוד יפנימו כי ללא הסדרי אג"ח ומחיקת חובות, הבעיות יחזרו אלינו שוב ב-2011.
לאחר שמשקיעי האג"ח "סיימו" (רק זמנית) עם יוון בסיבוב הקודם, הם עברו לטפל באירלנד. כרגע, נראה כי אירלנד תפנה לקרן החילוץ של האיחוד האירופאי ותקבל ממנה את הסכום שירגיע את משקיעי האג"ח לפחות לתקופה הקרובה.
אבל לחילוץ שכזה אין כיום כל משמעות אמיתית. לאירלנד אין חוב שהיא צריכה לגלגל בתקופה הקרובה, כך שמבחינת נזילות אין לה צורך בכל סיוע. בנוסף, מכיוון שאין מתנות חינם, גם הסיוע מהאיחוד יישא חוב אותו אירלנד תצטרך להחזיר. בסופו של דבר המדינה תצטרך להמשיך עם הקיצוץ התקציבי וצעדי הצנע, שרק יגדילו עוד יותר את הלחץ החברתי ויעלו את יחסי החוב והגרעון.
אך נאמר ואירלנד תפנה לאיחוד האירופי, ונאמר והצעד ירגיע את משקיעי האג"ח שיורידו את התשואות חזרה לאזור "נורמלי". מה יהיה השלב הבא? שיעור יוון מלמד אותנו כי כנראה באיזה שלב "ייזכרו" המשקיעים ב"עלות" האמיתית של צעדי צנע.
ייתכן ופרסום נתון גרעון תקציבי בגובה של 30% יזכיר למשקיעים כי לא ניתן לחלק מתנות יש מאין. במצב כזה התשואות יחזרו לעלות. ממש כמו התנהגות התשואות ביוון בחודש האחרון.
אחת מהטענות לגבי אי החשיבות של יוון בסיבוב הקודם הייתה כי היקף החוב שלה מכלל החוב העולמי (או התמ"ג) הינו מזערי וחסר חשיבות. החשש היה כי משבר החוב יתגלגל הלאה לפורטוגל, אירלנד, איטליה וספרד שהחוב החיצוני שלהן כבר מהווה משקל גדול יותר מהתמ"ג העולמי.
בסיבוב הנוכחי הכוכבת הראשית היא אירלנד בסיוע שחקני המשנה יוון ופורטוגל. וייתכן כי זו תחילתה של מגמה. בתחילה "טיפלו" שוקי האג"ח בחברה הקטנה ביותר ב-PIIGS - יוון. לאחר מכן עברו לטפל בחברה הבאה על פי אחוז מהתמ"ג של גוש האירו - אירלנד.
האם השלב הבא יהיה לטפל באיטליה הגדולה יותר? מה יהיה לגבי ספרד? ב-1997 החלה רוסיה משבר עולמי כאשר סך החוב החיצוני שלה היה כ-180 מיליארד דולר בלבד כשאת רובו שילמה. היקף החוב החיצוני של יוון עובר כיום את השווי של חצי טריליון דולר. החוב האירי גדול מ-2 טריליון דולר.
להזכירכם, גם במרץ 2008, טענו ה"מומחים" כי משבר המשכנתאות מכיל רק את סגמנט הסאב-פריים, שהוא "בקושי" 2-3% מהשוק הפיננסי (והשווקים המשיכו לעלות עד יולי-אוגוסט), ייתכן שמשבר החוב האירופאי שהתחיל ביוון שהינה בקושי 2-3% מהתמ"ג האירופאי יתרחב עד לספרד, ואז רעידת האדמה תהיה קשה יותר.
הפתרון האמיתי והכואב עוד יותר הוא, כפי שרמזה קנצלרית גרמניה, הסדר חוב. מדינות אירופה מתקשות להתמודד עם יחסי החוב הגבוהים שלהם, ואין משמעות האם הן מגייסות מהשוק או לוות מהקרן של האיחוד האירופאי. רק שיתוף של בעלי החוב בחילוץ המדינות, יכול לעצור את הגלגל הזה ולא למשוך אותו שנים קדימה.
הסדר חוב בגוש האירו אינו דבר של מה בכך. בבסיס הקמת הגוש עומד העקרון של ערבות כלכלית הדדית, כך שפעולה כזו תהיה בעלת משמעות מעבר לאותם מחיקות של כמה מילארדי אירו בחוב ריבוני. פעולה שכזו תהיה כואבת, ועלולה להרעיד את השווקים הפיננסים, הסחורות והמניות באופן משמעותי.
אבל האלטרנטיבה היא הנתיב בו אנו צועדים עכשיו. בעיה מתמשכת שהולכת וגדלה, וגוזלת מהמשקיעים זמן ועצבים. ללא טיפול שורש, משבר החוב יעיב על השוק גם לאורך 2011, ואני מבטיח שזו לא הפעם האחרונה שנאלץ להתייחס לנושא.
-
הכותב הוא ראש צוות מאקרו במנורה מבטחים פיננסים
-
האמור לעיל אינו מהווה המלצה לפעילות פיננסית מכל סוג והנוקט בה עושה זאת על דעתו שלו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.