פואד על המלצות ששינסקי: "אני בעד מיסוי, אבל נגד שחיטה"

נכון לליל שני, שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, לא קיבל שום טלפון ממשפחת עופר או משתדלנים מטעמה ומטעם כימיקלים לישראל. זאת, חרף מלחמה שכי"ל מובילה על כוונת המדינה להחריג אותה מהחוק החדש לעידוד השקעות הון. "אלי לא מתקשרים", הוא אומר ומוסיף: "ובכל זאת, החוק החדש אטרקטיבי מאוד. בשונה מהחוק הקיים, משקיע בפריפריה יוכל לקבל גם מענק וגם הטבות במס. זה מה שיחזק את הפריפריות ושם אני שם את כל הכוח שלי. כשבאתי לכאן אספתי את כל האנשים של המשרד ואמרתי להם 'אתם עובדים מגדרה ודרומה ומחדרה וצפונה. במרכז לא צריך אתכם'".

בן אליעזר מדבר על מקומות עבודה חדשים שייפתחו בדרום ובצפון בזכות מיקוד פעולות משרדו באזורים אלה, ומציין בהתלהבות שהמודל שעל בסיסו הועברה מחלבת טרה ממרכז הארץ לאזור נתיבות במימון המשרד - יימשך, לצד הקצאת משאבים למען עידוד פיתוח יזמות וחדשנות בטכנולוגיה ובקלינטק.

"הכי הרבה סטארט-אפים"

"השנה המדען הראשי של משרדנו הוא נשיא ארגון יוריקה, המקדם פיתוח של טכנולוגיות חדישות יחד עם עוד עשרות מדינות באירופה. זה לא קורה סתם. זה בזכות ההישגים שלנו בתחום, בזכות זה שיש לנו הכי הרבה סטארט-אפים בנאסד"ק".

- ועדיין, תקציבי המדען הראשי נגמרו כבר לפני כחצי שנה.

"אנחנו נלחמים על הגדלת התקציב וכבר גיבשנו בקשה לאוצר לקבלת עוד 230 מיליון שקל לשנה זו, במטרה להוציא לדרך תוכניות. אנחנו מחכים לאישור. צריך לשמר את העובדה שאנחנו מובילים ביזמות ובחדשנות, ואסור לנו לשכוח לרגע שלא לעולם חוסן. לצערי אין כבר ציונות, היא נעלמה. הכל כסף, העולם גלובלי ועלינו לעשות כל מאמץ כדי לשמור על הסטארט-אפים בארץ, ולא תמיד זה מצליח. הרבה מהם בורחים החוצה. ישראל היא המדינה המובילה בעולם בכל הקשור להובלת מיזמים בטכנולוגיות המים. מכל העולם באים לראות את הפלא".

- ואיך קורה שהטכנולוגיות פורצות הדרך האלה, לא חסכו לנו את משבר המים?

"כבר לפני חמש שנים קבענו יעד להתפלת 450 מיליון קוב מים לשנה. אלא שאז, באו ילדי האוצר וקבעו שהיעד הזה מיותר. הם הורידו אותו ל-200 מיליון קוב. מזה נגרמה מצוקת המים. עכשיו בונים מתקני התפלה בכל הארץ והם יספקו בתוך כארבע שנים 750 מיליון קוב בשנה. אז, כל המיזמים יבשילו ונצא מהמשבר. נהיה במציאות אחרת. 55% מצריכת המים בארץ, יהיו מהתפלת מי ים".

"בממשלה שמו לי רגליים"

בן אליעזר אופטימי ביחס לעתיד הקשרים בין ישראל לבין טורקיה: בעוד האחרונה ממשיכה להתבצר בדרישתה להתנצלות ישראלית בפרשת המרמרה, ומחבקת בחום את שונאי ישראל, שר התמ"ת שם על השולחן נתון שלדעתו מעיד על מציאות הפוכה בשטח: "הסחר הישראלי בטורקיה עלה בחודשים האחרונים ב-30%. צריך להבין, הפוליטיקאים רבים אבל הביזנס נשאר כמו שהיה, כולל עסקים שעליהם לא מדברים. הקשרים האלה שועטים קדימה".

- ויש כאלה שכבר החלו להספיד את היחסים.

"אני בכלל לא בטוח שנסתם הגולל על יחסינו עם הטורקים. צר לי שיש אנשים בממשלה ששמו לי רגליים עם הנסיעה שלי לפגישה עם הבכיר הטורקי. לפני שבועיים ישבו אצלי בלשכה שני בכירים מכובדים מאוד מטורקיה. כולנו מבינים שאסור לוותר עם היחסים האלה. עלינו לזכור שיש כאן מדינה עם 74 מיליון מוסלמים. גם אנשי העסקים שלה לא רוצים לוותר עלינו. הם ממשיכים לבוא".

יותר מהמשבר עם הטורקים ניכר שבן אליעזר מוטרד במיוחד ממה שיהיה כאן בתוך כחצי עשור, אם החברה הישראלית לא תשכיל לשנות את עצמה: הוא מדבר על יציאת גברים חרדים ונשים ערביות לשוק העבודה, נושא שלדבריו מעסיק אותו עד לשעות הקטנות של הלילה מדי יום. לדברי בן אליעזר, "סיירתי במגזר החרדי, והמצב שם מהקשים שידענו. מה, בברוקלין אין תורתו אומנותו? ואנשים הולכים שם לעבודה.

"אבל כאן, לך תבקר בבני ברק, תצא מהסמטאות שלה עם דמעות. אותו הדבר עם תעסוקת הערבים. יש עשרות אלפי אקדמאים ערבים שלא עובדים במקצוע שלהם. תבין מאיפה באים התסכול והשנאה. ואין לנו ברירה, אלא לשלב אותם במעגל העבודה. לגביהם, צריך להוביל העדפה מתקנת".

- כי אחרת, מה יקרה?

"אחרת הבית שלנו יתפוצץ. זה הבית שלנו, למה לא לשמור עליו? למה לא לתת להם יחס של בני אדם? בכל הסדר מדיני הערבים יישארו איתנו".

"אני בעד מיסוי, אבל נגד שחיטה"

אם מישהו היה שואל לדעתו של בן אליעזר, בעניין התמלוגים שידרשו לשלם לקופת המדינה חברות הגז, סביר שהיה נענה בעצה אחרת, שונה מהותית מהמלצות ועדת ששינסקי. "אני בעד המיסוי כי מחצבי הטבע הם של המדינה. הם שלך, שלי ושל כולנו. אבל אני נגד שחיטה. צריך לדעת מתי להתנפל על אנשים ומתי לא. במשך שנים דיברו כאן על הפרטה. מי שרוצה אותה, שידע גם לשאת בתוצאותיה. לא ייתכן מצב שבו מי שרוצה להפריט, לא יישא בהשלכות".

בן אליעזר ממליץ למעורבים ולמערבבים בגז של תשובה לחכות, לפחות בשלב הזה, ובעיקר להירגע. הוא מסרב להצהיר חד-משמעית את עמדתו בנושא, למרות שיש לו כזו והיא "מוצקה לחלוטין", כהגדרתו. "צריך לחכות לשימוע הציבורי בעניין, ועד אז, אני לא אגיד בעד או נגד".

- בכל זאת, איזה חשק יישאר למשקיעים לבוא לכאן?

"כל דבר צריך להיעשות בשכל, צריך להתחשב. שוב, אני בעד מיסוי, אבל כל משקיע זר שיבוא לכאן ירצה ודאות עסקית. אתה יודע כמה מאמצים המשרד הזה משקיע כדי להביא לכאן משקיעים זרים? חברות בינלאומיות גדולות שידהירו את המשק קדימה? אבל אנחנו חייבים להבטיח שכל משקיע שיבוא - יוכל לעבוד. המשקיעים רוצים לדעת שההשקעה שלהם בטוחה".

- אז מה עושים?

"צריך לראות איך מתמרנים עם זה, כיצד משמרים את האיזון הנכון. בשלב הזה, משרד התשתיות צריך להכין לממשלה תוכנית מסודרת ולהביא בה את כל הדברים בחשבון. שימצאו את שביל הזהב. אין ספק שאוצרות הטבע של המדינה הם נחלת הכלל, אבל צריך שגביית המס תהיה בהיקף שתאפשר למשקיע את כדאיותו העסקית, את הוודאות".