זו אינה התחייבות

"התחייבויות צריך לקיים", הטיח אתמול (ב') בנימין בגין במנהיגו, בנימין נתניהו. יש למדינת ישראל מזל אחד גדול: שאביו של בני, מנחם בגין, לא חשב כך. לו נהג האב על פי עצת בנו, לא היה לנו הסכם שלום עם מצרים.

נדמה שבתולדות קיום המדינה לא הייתה הפרת התחייבויות דרמטית יותר מזו של מנחם בגין. כשם שאולי לא הייתה הפרה שהייתה כל כך נחוצה וחשובה למדינה.

למי שאינו זוכר: אחת ההתחייבויות של מנחם בגין בבחירות 1977 הייתה אי-הורדת יישובים. בגין אף חיזק את התחייבותו עם האמירה המפורסמת "תיבש ימיני לפני שאהרוס יישובים יהודיים". ואז בא נשיא מצרים, אנואר סאדאת, לביקור ההיסטורי בירושלים, התחיל משא ומתן בין המדינות, ובגין, תמורת הסכם שלום, ויתר על כל סיני, והסכים להרוס את כל היישובים שנבנו בה, ובהם ימית.

"בקמפ דייוויד הבנתי"

ד"ר יהודה בן מאיר היה באותה עת יו"ר סיעת המפד"ל, שהיו לה אז 12 מנדטים בכנסת - מה שהפך אותה לחברה בכירה וחשובה בממשלה. בגין בא אל סיעה זו כדי לשכנע אותה לתמוך בעמדתו שהייתה, כאמור, הפרה של התחייבותו, וגם של מצע הממשלה. במאמר שכתב שנים רבות לאחר מכן סיפר בן מאיר כך: "לאחר הפגישה בסיעה נשארתי עם בגין לבד.

שאלתי 'טוב, תשמע מר בגין, אנחנו נתמוך בהצעתך, אבל הסבר לי איך הסכמת להורדת היישובים'. הוא תפס אותי בשתי ידיי ואמר לי: 'יהודה , משום שבקמפ דיוויד הבנתי שבלי הורדת היישובים אין הסכם'".

היו מקרים לא מעטים שבהם מנהיגים נכנסו להיסטוריה על מעשים גדולים שעשו תוך הפרה של התחייבויות קודמות. שארל דה גול, למשל, נבחר לנשיאות צרפת על גבי ההתחייבות המוחלטת לעולם לא לעזוב את אלג'יריה - אבל כאשר כיהן בתפקיד הבין שהמחיר יקר מדי, ועשה את הצעד בניגוד לעמדת הצבא, שכמעט התמרד נגדו.

עם זאת, ברור שהפרת התחייבויות, כעיקרון, אינה ראויה לשבחים. אבל גם קיום בכל מחיר של התחייבויות אינו מעלה גדולה. השאלה היא מה עומד מול ההתחייבות, כי יכולים להיות דברים חשובים יותר מקיום התחייבות, כפי שהבין בגין האב. באותה מידה יכולים להיות מקרים שבהם קיום התחייבות קודמת עלול לגרום נזקים. אחרי הכל, נסיבות משתנות, ואי אפשר להתעלם מכך.

מה גם שבני בגין עצמו אינו ראוי להיות מורה הלכה בעניין זה. אתה זוכר איך אמר עליך, ביבי, שאתה "הרע במירעו"?

ואיך כעבור כמה שנים, כשהשתוקק לקבל כיסא בממשלה, אמר ששינה את דעתו - לא למען המדינה, אלא למען עצמו? לכן, ביבי, אל תקשיב לבן אלא לאב, מנחם, שהביא לנו הסכם שלום ראשון. בסופו של דבר, זה לא ולדוולדבה (התחייבות), כנאמר בפרסומת ל-HOT.