מנכ"ל יובנק נהנה: "אנו לא בנק קמעונאי, יש לנו אישיות"

"איך זה לנהל בנק ללא ועד עובדים?", אנחנו שואלים את רון בדני, מנכ"ל יובנק, הבנק היחיד בישראל בו כל העובדים מועסקים בחוזים אישיים. בדני מחייך. הבנק האם, הבינלאומי, סיים רק כעת סכסוך עבודה ממושך, והוא עצמו הגיע ליובנק מדיסקונט, המפורסם במיליטנטיות של ועד העובדים בו.

"מבחינתי בנק ללא ועד עובדים הוא עניין חדש לגמרי שנותן גמישות ניהולית, ויכולת לקדם דברים בצורה מהירה יותר", אומר בדני - שעלה מצרפת לפני 19 שנים - בקולו הרך, בו נותרו עדיין עקבות קלים של מבטא. "אין לי בעיה עם ועד, אבל אני לא מרגיש שהעובדים זקוקים לכך או רוצים בזה. יובנק, בגלל קוטנו, הוא כמו בנק משפחתי. שביעות הרצון של העובדים מאוד גבוהה והם לא מקבלים פחות שכר מאחרים".

עם זאת "לעבודה ללא ועד יש גם חסרונות", הוא טוען. "נדרשות המון תשומות כי אתה מנהל משא ומתן מול כל עובד ולא מול גוף יציג. גם התחלופה גבוהה יותר ומגיעה בדרגים הזוטרים למעל 10% בשנה. מצד שני, הגיל הממוצע נמוך וההשכלה יותר גבוהה מבנקים אחרים".

- אתם הבנק האחרון שנותר עם קרנות נאמנות בבעלותו. מתי תמכרו?

"יש לנו על פי חוק, יכולת למכור את הקרנות עד אוגוסט 2013. קיבלנו לאחרונה הצעות מעניינות למכירה, אבל הגענו למסקנה שעדיף לשמור את הקרנות אצלנו. אנחנו מדורגים גבוה, ולהערכתי הפעילות תגדל משמעותית בשנתיים הקרובות ונוכל למקסם את הערך".

- מדוע אתם לא מאחדים את פעילות ניהול התיקים לתוך הקבוצה האם?

"פעילות ניהול התיקים סינרגטית לפעילות הבנק ויש גבול כמה אתה יכול להיות חלק מהבינלאומי. יובנק אינו בנק קמעונאי. ליובנק יש אישיות, ויש לו לקוחות וקהל יעד ששונים מהקבוצה".

האמידים נופלים בין הכיסאות

בדני נכנס לתפקידו באפריל, כשהחליף את המנכ"ל הקודם, אילן רביב, שעבר למיטב. זה הראיון הראשון שלו בתפקיד. לפני יובנק עבד בדני 15 שנים בבנק דיסקונט, מהן שנתיים כמנהל אגף Global Treasury, ולפני כן חמש שנים כמנהל חדר העסקאות.

באופן מסורתי מתמקד יובנק בשני תחומים: בנקאות פרטית ושוק ההון. לפני שלוש שנים יצא הבנק עם אסטרטגיה חדשה שנועדה לצמוח תוך התמקדות בבנקאות לאמידים (Affluent) - לקוחות עם נכסים נזילים של לפחות חצי מיליון שקל.

ביובנק זיהו כי האמידים נופלים בין הכיסאות. מחד הם לא לקוחות פלטיניום שמטופלים בבנקאות הפרטית, ומאידך, למרות שצרכיהם הפיננסיים שונים מאלו של לקוחות ממוצעים, הם מקבלים שירות קמעונאי סטנדרטי.

לצורך כך נבנתה תוכנית שאפתנית לפתיחת סניפים חדשים, כשכל סניף יגיע אחרי חמש שנים ל-800-1000 לקוחות. תוך שלוש שנים צמח יובנק משני סניפים (בירושלים ובתל אביב) לשבעה: סניפים נוספים נפתחו בראשון לציון, רחובות, רעננה ושכונת מלחה בירושלים, כשרק לפני כמה שבועות נפתח סניף ברמת השרון. "נגיע לתשעה סניפים עד סוף 2012, ונפתח שני סניפים בשנה כל שנה", מפרט בדני.

- מה מגביל אותך לפתיחת שני סניפים בלבד בשנה?

"אנחנו רוצים להגיע ל-15 סניפים, אבל לא נוכל לתת את רמת השירות שנרצה אם נפתח בבת אחת חמישה סניפים בשנה. גם הנדל"ן הוא נושא. יש מקומות עם פוטנציאל לסניף כמו סביון, קריית אונו, צפון תל אביב, דניה, אבל לוקח הרבה הזמן לאתר מקום טוב. אנחנו רוצים למקסם את המיקום ולא מתפשרים. אני לא רוצה שהלקוחות ייסעו אלי אלא רוצה להגיע אליהם, לכן לא אפתח סניף רחוק מהלקוחות".

- עברו שלוש שנים, אפשר כבר להגיע למסקנות לגבי הצלחת האסטרטגיה?

"הקונספט קיים בחו"ל, אבל בארץ הוא חדשני ונותן לנו יתרון יחסי על המתחרים. אנחנו נותנים שירות ממוקד לפלח אוכלוסייה ספציפי. התהליך רק בתחילתו והסניפים הראשונים מגיעים לאיזון רק עכשיו. סניף רעננה, למשל, כבר הגיע לאיזון, ומכאן ואילך עובר לרווחיות. תוך 3-5 שנים, הפעילות תתרום מהותית לרווחיות הבנק".

- והמחיר? הלקוחות האמידים מקבלים יותר ומשלמים יותר?

"ממש לא. גם בעשירון העליון רגישים למחיר. הלקוחות בסניפי האמידים לא משלמים יותר, ואין הבדל משמעותי בין התעריפים שלנו לבנקאות פרטית בבנקים אחרים. אבל הם מקבלים שירות הרבה יותר טוב, משעות פתיחה ארוכות במיוחד ועד למיקום וחניה. כל הבנק מיועד לתת להם שירות. יובנק אינו בנק קמעונאי שמטפל בכל פלחי השוק, אלא בנק ממוקד שחושב רק על הלקוח ולא על חברה עסקית או לקוח קמעונאי".