להיסטוריה של ההיי-טק הישראלי יש נוסטלגיה חיובית כלפי חברות בתחום הזיכרונות. בין החברות הבולטות כיום בתחום נמצאת אנוביט (Anobit), שהציגה אמש הוכחה נוספת לפוטנציאל שלה כאשר השלימה סבב גיוס של 32 מיליון דולר, בהובלת אינטל קפיטל. גיוס זה מעלה את סך הכספים שהושקעו בחברה ל-72 מיליון דולר.
בתחום הזיכרונות בלטו בעבר בעיקר אם-סיסטמס של דב מורן וסייפן של ד"ר בועז איתן, ששתיהן מוזגו לחברות גדולות: את אם-סיסטמס רכשה סנדיסק בסוף 2006 ב-1.6 מיליארד דולר, במיזוג שהצלחתו מוטלת בספק; ואילו סייפן נרכשה על-ידי ספנשיין בסוף 2007, תמורת 360 מיליון דולר, וכמעט מיד נגררה איתה לקריסה פיננסית.
למרות הסוף המאכזב יחסית של אם-סיסטמס וסייפן, המשקיעים שלהן ידעו גם רגעים יפים לאורך הדרך, ובסופו של דבר הידע הטכנולוגי שנוצר בישראל סביב תחום הזיכרונות הוכיח את עצמו ככדאי מנקודת מבטם של המשקיעים.
אנוביט הוקמה ב-2006, והיא מפתחת טכנולוגיה לבקרה ולניהול של זיכרונות בלתי נדיפים. זיכרונות אלה לא נמחקים עם הניתוק מזרם החשמל, והם מיועדים לאחסון כמויות גדולות של מידע בהתקני מחשוב ותקשורת עבור הצרכנים הפרטיים, למשל טלפונים חכמים.
מאחורי החברה עומדים כמה מהשמות המרשימים בזירת הטכנולוגיה הישראלית: פרופ' אודי ויינשטיין, המנכ"ל; אריאל מיסלוס; וד"ר אופיר שלווי. מלבד אינטל קפיטל, השקיעו בחברה גם הקרנות פיטנגו ובאטרי, וכן משקיעים אסטרטגיים.
ויינשטיין, מיסלוס ושלווי היו מעורבים כמשקיעים וכיזמים ברשימה ארוכה של חברות בתחומי השבבים והתקשורת, כגון ליבית שנמכרה ב-1999 ל-TI תמורת 365 מיליון דולר, ופסעבה שנמכרה ב-2006 ל-PMC Sierra ב-300 מיליון דולר.
רוב העובדים באנוביט - 140 במספר - הגיע מאותן חברות, וכן מחברות אחרות בתעשיית הזיכרונות, כגון מסנדיסק, מאינטל, ומסייפן.
ממשק עם אינטל
בכנס השנתי של אינטל קפיטל שנערך אתמול בעמק הסיליקון, דווח על השקעה כוללת של 77 מיליון דולר ב-18 חברות ובהן אנוביט.
אינטל קפיטל אינה קרן הון סיכון תאגידית רגילה שכן ההשקעה שלה היא עם דגש פיננסי. כלומר, יש לה כוונה לקבל החזר משמעותי על הכסף, וחלק מההשקעות שעליהן הודיעה אמש כללו חברות מתחומים טכנולוגיים הרחוקים משוק השבבים שבו היא פועלת.
עם זאת, לטכנולוגיה של אנוביט ממשק ברור עם אינטל, מה שמספק דגש אסטרטגי ברור להשקעה.
אנוביט השיקה לפני חצי שנה קו מוצרי זיכרון (מסוג SSD)שמבוסס על זיכרון בלתי נדיף, ומיועד להחליף את הדיסק הקשיח המגנטי שמהווה כיום את תשתית הזיכרון במחשבים האישיים, בשרתים ובמערכות אחסון.
לפי הערכות, בעתיד הלא רחוק, כאשר טכנולוגיית הזיכרון תהיה מבוססת בעיקר על זיכרונות בלתי נדיפים, החיבור בין מעבדי אינטל לטכנולוגיית הזיכרון של אנוביט יוכל לספק יתרון למוצרי אינטל.
הבעיה שמעיבה על חדירת פתרונות ה-SSD היא המחיר הגבוה יחסית לכל ביט זיכרון, אם כי פתרון מסוג זה מספק גישה מהירה ונוחה יותר. הניסיון של מייסדי אנוביט מגיע מתחום טכנולוגי שאינו קשור לכאורה לעולם הזיכרון - עיבוד אותות (DP). אנוביט ייצרה באמצעות הידע הזה אלגוריתם לתיקון השגיאות בזיכרונות, שמשתלב בהתקן השליטה והבקרה, וכך מאפשר לספק דחיסה גבוהה יותר של זיכרון לתאים תוך שמירה על אמינותו.
שוק ה-SSD נחשב לאחד הצומחים ביותר בעולם המחשוב, הרדום באופן כללי. לפי גרטנר, השוק יצמח מ-1.3 מיליארד דולר ב-2009 ל-2.9 מיליארד דולר השנה, כאשר הקצב הזה אמור להמשיך עד 2014. המספרים האלה, לדברי סמנכ"ל השיווק של החברה דרור סלעי, הם שהובילו את אנוביט לגייס סכום כסף גדול שיאפשר לה לרוץ קדימה מהר.
"יש בשוק קפיצה מטורפת מבחינת הביקושים, וככל שיש יותר כסף אפשר להתרחב מהר יותר מבחינת ייצור ופריסה שיווקית", אומר סלעי, "הכסף מאפשר לנו להאיץ את התהליכים. כרגע זה נראה הדבר הנכון, כי הביקוש של הלקוחות גבוה והמהפכה של העולם הזה מתרחשת היום. אנחנו רוצים להכות בברזל בעודו חם".
באוגוסט אנוביט דיווחה על שני הסכמי שיתוף פעולה. האחד עם Hynix הקוריאנית, והאחר עם סמסונג. הסכמים אלה ואחרים - כגון הערכות על הסכם שת"פ עם EMC שגרם גם להשקעה אסטרטגית שביצעה בחברה - הביאו את החברה לסיים את 2010 עם הכנסות שמוערכות ב-10-20 מיליון דולר. ב-2011 אמורה החברה להציג הכנסות של 40-50 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
