כמה עולה דקת שיחה בסלולר?

השבוע שוב זעקו הכותרות בתגובה להעלאת התעריפים של סלקום - העלאה שבאה בתגובה למהלך הרגולטורי של הורדת דמי הקישוריות. סביב המהלך היו לא מעט קריאות לרגולציה להגיב לכך ולהנהיג פיקוח מחירים.

על כך נאמר היזהר במשאלותיך.

החטא הסלולרי הקדמון

יש שיטענו כי המצב הנוכחי בשוק הסלולר מקורו בחטא קדמון של הרגולטור מימי המכרז על המפעיל השלישי. באותו מכרז (זה שפרטנר זכתה בו) בחר הרגולטור לנטוש את טובת הצרכן לטובת קופת המדינה. במקום לבנות מכרז שבו מתחייב המפעיל על עלויות נמוכות ללקוח, בחרה המדינה לבנות מכרז בו נבחר המפעיל שמוכן היה לרכוש תדרים במחיר הגבוה ביותר האפשרי.

התשלום הגבוה לא הותיר ברירות לשחקן שזכה, והוא היה חייב להיכנס לשוק לא כשחקן דיסקאונט כי אם כשחקן פרימיום שיכול להעלות תעריפים - תהליך שנמשך מאז ועד היום.

יש שיטענו כי החטא הוא לא כל-כך קדמון, ומקורו באפשרות שניתנה לבעלי הון לרכוש את החברות ברמות מינוף שאינן מותירות פתח לדינמיקה אחרת מזו שאנו רואים היום (לפחות המשקיעים בסלולריות יכולים להתנחם בתשואת הדיבידנד שזה מייצר).

אם אנחנו רוצים שוק סלולרי מתקדם, שוק שבו חברות הסלולר משקיעות בתשתית באופן רציף ביישומים חדשים ובשירות משופר (וכן גם בפרסום) - זה כנראה לא יהיה מהלך רגולטורי נכון להטיל פיקוח על המחירים ולתת לרגולטור לקבוע מהי רמת הרווחיות הנכונה שתאפשר לשוק להתפתח.

משפחה חדשה

הפתרון הלגיטימי היחיד בחברה דמוקרטית ליברלית הוא תחרות חופשית. הבעיה העיקרית בשוק הסלולר כיום הוא שאין באמת תחרות - כי אין באמת חשיפה נאותה של כל הנתונים.

והנה סיפור הזוי כדוגמה למקום שאליו חוסר שקיפות מוביל:

בסוף השבוע האחרון סיפרה לי חברה טובה על תלאותיה בהתנהלות עם חברת סלולר מובילה. אחרי חקר שוק מקיף בחרה חברתי בספק סלולר שהציע לה תוכנית בשם "תוכנית משפחתית". התוכנית הבטיחה הנחה משמעותית בשיחות בין בני המשפחה על חשבון הטבות בחבילות גלישה, SMS'ים ושירותים אחרים שניתן לצרוך היום באמצעות הסלולר.

להפתעתה, כשקיבלה אותה חברה את החשבון החודשי, היא גילתה שגבו ממנה מחיר מלא על שיחות בין בני משפחה. התשובה של חברת הסלולר היתה שהכוונה בתוכנית לא היתה למשפחה הגרעינית כי אם למשפחת המצטרפים לתוכנית.

אפשר להתעצבן, לתבוע, לעבור ספק - אבל בשורה התחתונה אין תחרות כי אין שקיפות. כל חברה יכולה להמציא תוכניות כיד הדמיון והיצירתיות העולים בדעתה, והיכולת להשוות ולעקוב היא בעייתית ביותר.

מהו המחיר האמיתי של דקת שיחה? איזה תואר צריך לסיים על מנת להבין את נפתולי החשבון? כמה מכם יכולים להעמיק ולחקור, לבדוק ולהשוות את כל הניואנסים בתוכניות השונות המוצעות לכם?

שיפור התחרות משמעו הקלת הכניסה של מתחרים נוספים, תהליך הנמצא בעיצומו - אבל גם בהירות במבנה החשבון היא קריטית. המטרה צריכה להיות שאדם יוכל להשוות תפוחים לתפוחים ותפוזים לתפוזים. שניתן יהיה במעמד ההתקשרות לחזות בקירוב סביר כיצד ייראה החשבון בסוף החודש, בייחוד לאור כל האפליקציות שניתן להוריד ולצרוך.

אין סיבה שחשבון הסלולר לא יהיה אחיד די שבכול נקודת זמן ניתן יהיה להשוות בין השירותים והמחירים שגובות כל אחד מהספקיות הפעילות בשוק.

במציאות שבה לקוחות יכולים לנדוד עם מספר הטלפון שלו מיצרן ליצרן ללא מגבלות - הרי שמהלך פשוט זה עשוי לתרום דרמטית לרמת התחרותיות של השוק.

יש מחיר לעודף רגולציה, המתגלם היטב במחול השדים הנוכחי, שבו בכול פעם שנקבעת תקנה, השוק לומד לעקוף אותה, ואז הרגולטור מקים מחסום נוסף, והשוק מוצא ערוצים עוקפים, וככל שהמערכת מסתבכת - כך גדלה העמימות וחוץ מקומץ עורכי דין (שככל שמספרם קטן כך הם יכולים להעלות תעריפים) - לא הצרכנים ולא המשקיעים יכולים לנתב את דרכם בבטחה ל"תוכנית משפחתית" בטוחה וראויה.

אלה אלקלעי מכהנת כסמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI. לאלה רישיון של משווקת השקעות. בית ההשקעות IBI ואלקלעי אישית עשויים לסחור או להחזיק בניירות ערך המוזכרים במאמר, ועשוי להיות להם אינטרס מסחרי באחת או יותר מהמניות או הנושאים המוזכרים בכתבה.