הנה חרדי שהייתי יכול להצביע עבורו

צריך להתייחס ברצינות, גם אם זהירה, לתופעה שמייצג ח"כ חיים אמסלם בש"ס. למה נחוצה הזהירות? מכיוון שלעסקני התורה של ש"ס יש דרכים ברוטליות ויעילות לכופף אנשים המתנגדים להם, ולהחזיר אותם לתלם הציות העיוור למנהיג מר"ן יוסף, ולשליחו אלי ישי.

שיטת ש"ס היא פשוטה בתכלית: לעולם אל תתייחס לגופה של הביקורת, אלא לגופו של המבקר. בהתאם לכך נכתב לאחרונה בביטאוני ש"ס שאמסלם "החל לרקוד ולפזז לצליליהם של כלי התקשורת, תוך שהוא מפזר דברי חנופה והתייפייפות לכל הכיוונים וככל העולה על רוחו"; והאשמה הגדולה מכולן: "הוא רוצה לזכות בגרם של אהדה וטפיחות על השכם מבני הציבור החילוני". שכן, זכות גדולה היא לאדם חרדי המבקש לזכות מן החילונים בטונות של ממון - אבל אהדה וטפיחות על השכם הן בגדר תועבה.

מהן עמדותיו של אמסלם, שמרגיזות כל-כך את ראשי מפלגתו?

הקלת גיורם של עולים שהם צאצאי יהודים גם אם אינם יהודים לפי ההלכה, ובמיוחד את גיורו של מי ששירת בצה"ל; אזכיר את העובדה שש"ס רחוקה מתפיסת העולם הספרדית המקורית; התנגדות לנוהג הקיים בחלקים גדולים של הציבור החרדי שלפיו רוב הגברים לומדים בכולל ואינם עובדים לפרנסתם - לדעת אמסלם, יש לאפשר לימודים בכולל רק לאלה המתאימים ללימוד אינטנסיבי, ועל השאר להשתלב בשוק העבודה.

עמדות אנושיות ויצרניות

נדמה שהשורה התחתונה של עמדות אמסלם היא הרצון לראות את החרדיות כקצת יותר אנושית, חברתית ויצרנית. לו היו אנשי ש"ס מסוגלים לחרוג מצרות אופקיהם, היו אולי מצליחים להבין שאימוץ דרכו של אמסלם עשוי דווקא להיטיב איתם.

העמדות החשוכות והפרימיטיביות רק מרחיקות את החרדים ואת ש"ס מהציבור החילוני והדתי-ליברלי.

כמובן שאין סיכוי שש"ס תאמץ את אמסלם ואת עמדותיו. כוחם של הרב יוסף ואנשיו בא להם מהצייתנות הכיתתית של תומכיהם. החשש שלהם הוא שכל פריצת דרך, כל פתיחות אינטלקטואלית, כל גילוי של ליברליות, עלול לפגוע בכיתתיות, ולכן גם בסמכותם כמנהיגים.

כמו בדתות אחרות, כמו בכנסייה הקתולית, כמו באסלאם, כהני הדת ומנהיגיהם מעדיפים לשמור את מאמיניהם במצב של סגירות לרעיונות מתקדמים, כי הבערות והפרימיטיביות הן אלו שנותנות להם את השליטה בצאן מרעיתם.

מה יהיה עם אמסלם? הוא כבר הודיע שלא יעזוב את הכנסת אפילו אם הרב "הנערץ עליו" יורה לו לעשות זאת. אבל מה יעשה מעבר לכך? הספקולציות מדברות על חבירה לאחת המפלגות הדתיות בכנסת, או על הקמת מפלגה חדשה בהנהגתו של אריה דרעי.

אני מקווה שאמסלם לא יבחר באף אחת משתי האפשרויות הללו. הוא אינו זקוק למנהיג מוכר כדי לחסות תחת כנפיו. הוא עצמו הוכיח מנהיגות חזקה הן בדעותיו הן במעשיו. אין לי ספק שרבים יצטרפו אליו בזכות עצמו, בזכות עמידתו האיתנה, בזכות עמדותיו.

יותר מ"גרם של אהדה"

כידוע לקוראי, אני לא אדם מאמין, ויש לי טענות קשות אל הדת, כל דת. בעיקרון אני מאמין שיש להפריד את הדת מהמדינה.

אבל אם אמסלם יקים מפלגה, ואם ימשיך בדרכו, הוא עשוי לקבל ממני, החילוני, יותר מ"גרם של אהדה וטפיחות על השכם" - אני יכול לראות אפשרות שאתן לו את קולי בבחירות, כי אני מייחס חשיבות רבה לחיזוק אנשים ומגמות היכולים לגשר על הפער בין דתיים-חרדים לבין חילוניים.

אנחנו החילונים איננו צריכים לנהוג בסגירות מחשבתית כמו החרדים - אדם חושב צריך להיות פתוח גם לאפשרות כזאת, כשנוצרת ההצדקה לכך.

matigolan@globes.co.il