מעט יותר מ-3 שנים לאחר שרכש את ECI טלקום, שם בעל השליטה בחברה, שאול שני, את החברה על המדף באופן פורמלי. למרבה ההפתעה, מתברר כי ברשימת הרוכשים הפוטנציאלים נמצאות לא רק חברות בתחום ציוד התקשורת, כאלה שיכולות אולי להרוויח מהסינרגיה האוטומטית עם חברת התקשורת הישראלית, אלא גם גופים יותר אקזוטיים, הנמצאים בשליטת ממשלת רוסיה.
"אני מעוניין להביא לידיעתך כי אנו שוקלים למכור 100% ממניות החברה תמורת 2.5 מיליארד דולר, ואני מציע לכם לשקול את רכישת חברת ECI", כך פונה שני, יו"ר ECI ובעל השליטה בה, ללא אחר מאשר דמיטרי מדבדייב, נשיא רוסיה, במכתב מתחילת נובמבר.
ידיעות בנושא, שפורסמו במשך סוף השבוע באתרי חדשות ברוסית, דנות באפשרות שממשלת רוסיה מעורבת במו"מ לרכישת ECI הישראלית, בסכום שהוא פי 2 ממחיר רכישת החברה.
ECI מסרה בתגובה כי "בשנה האחרונה קיבלה החברה כמה פניות מחברות גלובליות לשיתופי פעולה אסטרטגיים מסוגים שונים. פניות אלו נבדקות באופן שוטף על-ידי החברה". ECI מעסיקה 2,300 עובדים, רובם בישראל.
הרימה מסך אל מול הרוסים
זו לא הפעם הראשונה שבה איש עסקים ישראלי פונה במכתב רשמי לגוף אחר במטרה שיקנה את חברתו. ב-2005 עשה זאת איתן ורטהיימר, הבעלים של חברת ישקר, כאשר כתב למשקיע המוערך וורן באפט והציע לו לרכוש את חברתו. התשובה שקיבל הייתה הזמנה לאומהה, וצ'ק. ובכל זאת, קיים הבדל גדול בין פנייה לנשיא של מדינה, שמטרתה להפעיל את גופי הממשלה, ובין פנייה לבאפט, שחקן ראשי במגרש העסקי.
ECI נרכשה על-ידי חברת ההשקעות Swarth שבבעלות שני וקבוצת Ashmore בשלהי שנת 2007 תמורת 1.24 מיליארד דולר. שווי כזה של 2.5 מיליארד דולר נשמע פנטסטי, כמו פעולת השבחה נפלאה לחברת ציוד התקשורת הישראלית, אבל אולי הוא טוב מכדי להיות אמיתי.
באתר Cnews הרוסי טוענים כי מומחים מטילים ספק בכדאיות העסקה, אך מביאים גם את דעת התומכים בה, לפיה העסקה עתידה להיסגר בקרוב.
מדוע שני פונה לרשות ממשלתית? הרציונל, לדברי מיכאל אסיפוב, סגן יו"ר ועדת התיאום באיגוד סיוע כלכלי שתומך בעסקה, טמון בכך ש-ECI היא חברת ציוד התקשורת היחידה שהסכימה לחשוף בפני רוסיה את הטכנולוגיה שלה.
לדברי אסיפוב, באמצעות רכישת ECI וצירופה לכמה חברות וגופים אחרים ובהם החברות MFTI ו-Supertel, וכן המרכז האקדמי של ארגון הביון הרוסי, FSB (יורשו של הקג"ב והמקביל ל-FBI האמריקני), ניתן יהיה "ליצור מרכזי מו"פ טכנולוגיים שיענו לדרישות הביטחון הרוסיות ולדרישות של הנשיא מדבדייב".
בידיעות בעיתונות הרוסית נכתב אף כי נשיא רוסיה הורה לממשלה לבחון את הצעת שני, ומשרד התקשורת הרוסי ביקש פרטים על החברה. ההערכות שצוינו הן כי "ממשלת רוסיה תסכים להצעה".
על הפרק הייתה גם הנפקה
כאשר בוחנים את הידיעה באתרי החדשות הרוסיים, צריך לקחת בחשבון גם את המספרים שצוינו, הנשמעים מנותקים מהמציאות. שווי של 2.5 מיליארד דולר הוא גבוה למדי, גם מבחינת מי שמאמין שעל ECI עברו שנים מוצלחות למדי מאז הרכישה בידי שני, למרות התקופה הלא פשוטה שעברה על שוק ציוד התקשורת בזמן זה. ההערכות בשוק ההון הן כי שווייה של ECI דווקא ירד משמעותית בתקופה זו.
בנוסף, בידיעה נכתב כי החברה מוציאה חצי מיליארד דולר בשנה על מו"פ, מכירותיה היו 4.7 מיליארד דולר ב-2007 וכי היא צופה מכירות של 11.7 מיליארד דולר ב-2010. אלא שעל-פי הידוע, ECI סיימה את 2007 עם מכירות של 650 מיליון דולר, והן טיפסו לרמה משוערת של 710 מיליון דולר ב-2008. עם זאת, הן צנחו חזרה ב-2009 לאזור ה-650 מיליון דולר ובכל מקרה, הן אפילו לא צפויות לחצות את הרף של מיליארד דולר בתקופה הקרובה. מאחר ש-ECI היא חברה פרטית, המספרים שלה אינם ידועים, וייתכן ששני שילב בתוכה פעילויות חדשות, אך עדיין קשה לראות כיצד החברה הגיעה למחזור מכירות מרשים כזה.
העמדת ECI למכירה, גם אם בפרמיה מכובדת, אינה מובנת מאליה. לאחרונה חזר להנהלת החברה גיורא ביתן כסמנכ"ל הכספים, תפקיד שממנו פרש בשנת 2007. חזרתו, לצד הכרזה של המנכ"ל רפי מאור כי הוא עשוי בשנה הבאה להתמנות כיו"ר פעיל וכי ימונה מנכ"ל חדש, חיזקו את התחושה כי פני החברה הן למהלכים אסטרטגיים רחבי היקף.
על הפרק עומדת גם הנפקה שהחברה רוצה לבצע בשנה הבאה, אפילו בשווי נמוך מזה שלפיו נרכשה - 1.24 מיליארד דולר. בנוסף, לפני כחודשיים נודע כי ECI ניהלה מו"מ ראשוני לרכישת גילת. רכישה שכזו יכולה הייתה להכניס את החברה בדלת האחורית לנאסד"ק תוך ניצול השלד של גילת, אותה מכיר שני היטב עוד מהעשור הקודם, אז השתלט על חברת התקשורת GVT הברזילאית שהייתה במקור חברה-בת של גילת, שקיבלה מימון, בין השאר, מקרן מגנום שבה שני היה שותף.
למרות הכול, אסטרטגיית האקזיט של שני מ-ECI נשארת מעורפלת. את רכישת ECI מימן שני בעיקר מהעמסת חוב על החברה, שחלק משמעותי ממנו כבר הוחזר בעקבות תזרים המזומנים של החברה.
משום כך, שני עתיד לרשום רווח הון מעסקת ECI גם אם מכירת החברה תתבצע בסכום שהוא נמוך משמעותית מהמחיר בו נרכשה החברה. במיוחד במצב שבו הוא נהנה מפרמיה.
שני נהנה מהילה כמעט הרואית לאחר מכירת GVT בסוף 2009 לענקית המדיה הצרפתית ויוונדי, עת שלשל לכיסו 1.2 מיליארד דולר. דרך ארוכה הוא עבר עד למכירה עם חברת התקשורת הברזילאית, שבשנת 2002 כמעט שפשטה את הרגל.
עם ECI הוא עדיין לא הצליח לבצע את הסיבוב המרשים הזה, אבל ההילה הסודית שעוטפת את שני מבטיחה כי איש אינו יודע באמת אילו עסקאות הוא רוקח ואילו תרחישים אסטרטגיים עשויים להתבצע בחברה.
האקזיט שהפך את שני לאחד המיליארדרים הנזילים בישראל
"הייתי הרבה שנים לבד כשכולם חשבו שזה רעיון משוגע. כולם דיברו על כך שזה ייכשל, ואני מוכרח להודות שהיו לי לילות שגם אני התחלתי לפקפק". את הדברים האלו על חברת התקשורת הברזילאית GVT אמר שני באירוע שבו נכח לפני כחצי שנה.
הימים שאליהם כיוון היו ב-2002, כאשר ההשקעה בחברת התקשורת הברזילאית נראתה "רעיון משוגע", ימים שבהם המצב הכלכלי של ברזיל היה קשה וחברות התקשורת בכל העולם התרסקו.
לימים יאמר שני כי הסיבה להצלחה הפנומנלית של GVT היא מכך שהיא התעקשה "שלא לקחת שותף ברזילאי מקומי" בתחילת ימיה. לצד זה, טען כי הרגולטור בברזיל הקל את החיים על החברה לבניית התשתיות.
שני ושותפיו להקמת החברה עמוס גניש ועדי מרום, שמלווה את שני גם ב-ECI, הפכו את GVT, שאותה הקימו ב-1999, לאחת מהחברות בעלות שיעורי הצמיחה הגבוהים מבין אלו הפועלות בשווקים מתעוררים.
התוצאה באה לידי ביטוי בהשקעה ובהחזר שגרף עליה. החברה נמכרה לפני כשנה לענקית המדיה הצרפתית ויוונדי לפי שווי חברה של 4.2 מיליארד דולר. שני קיבל לידיו 1.26 מיליארד דולר - אקזיט מרשים משום שהוא השקיע בחברה פחות מרבע מיליארד דולר, והנפיק אותה לפני כשלוש שנים לפי שליש משווייה הסופי.
ההיסטוריה של שני הובילה אותו לעשות עסקים עם אותם האנשים ובעבר ציין כי זו שיטת העבודה האהובה עליו. דוגמה טובה לכך היא ECI. בתחילת שנות ה-80 הקים שני את חברת עוש"פ עם עודד פוליג. ב-1982 התמנה שלמה דוברת למנכ"ל החברה לאחר שהשקיע בה עם אביו, אהרון, והוביל את הנפקתה כמה שנים לאחר מכן.
בשנת 2007 נפגשו דוברת ושני שוב, הפעם סביב רכישת ECI, כאשר דוברת היה יו"ר החברה ושני הוביל את קבוצת הרוכשים. גם המימון לעסקת הרכישה ניתן לו מקרדיט סוויס, בנק שמימן חלק ניכר מעסקיו של שני בברזיל ועל-כן הסכים לתת לו אשראי בתקופה שבה פרץ המשבר הכלכלי העולמי במלוא עוזו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
