אופציה משונה במיוחד

מה מחפש שאול שני אצל נשיא רוסיה, דימיטרי מדבדייב? קשה להבין את התהליך שהוביל לפנייה של הראשון אל השני. רוסיה של היום, ובכלל בשני העשורים האחרונים, היא כלכלה קפיטליסטית לכל דבר.

מצד שני, שני אינו איש העסקים המערבי הסטנדרטי. הוא ראה את אופן הפעילות בשווקים המתעוררים כאשר עמד בראש GVT, והבין לעומק את הכוחות שמניעים תהליכים בכלכלות ה-BRIC - השווקים המתפתחים שכוללים את ברזיל, רוסיה, הודו וסין.

האם יש סיכוי שממשלת רוסיה תהיה מעורבת כשושבינה או כרוכשת של החברה הישראלית? הכול יכול להיות. באופן רציונלי, קשה להאמין שהמתואר בידיעות שפורסמו בעיתונות הרוסית אכן יצא לפועל - אף שהמכתב אמיתי.

השווי שנזכר במכתב של שני, 2.5 מיליארד דולר לחברת ECI, נראה תלוש מהמציאות. לא כזה שעקרונות כלכליים סטנדרטיים תומכים בו. אבל ייתכן שבשוליים של הכלכלה הרוסית עדיין מתנהלים כוחות שמבצעים מהלכים על הקו הכלכלי- פוליטי, מבלי שיש להם היגיון ברור למסתכל מבחוץ.

כך או אחרת, ניתן להבין שרכישה עשויה לעמוד על הפרק. ואם אמנם כך יהיה, יש כאן גם ממד היסטורי. בימים שבהם גם האפשרות של מכירת תאגיד ישראלי אחר, מכתשים אגן לסינים, נמצאת על הפרק, מכירת חברת טכנולוגיה לרוסים, מספינות הדגל של ההיי-טק המקומי בעבר, אינה סיפור שונה בהכרח.

אלא שזו הפעם הראשונה שחברת ענק במונחים ישראלים תימכר למדינה או לחברה רוסית. כוונות הרוכשים אם זה יקרה הן לנצל את הקניין הרוחני כדי ליצור בסיס טכנולוגי נרחב בתחום ציוד התקשורת.

תעשיית ההיי-טק הישראלית לא בנויה לכזה מהלך. גם אם רכישה בידי חברות אמריקניות לא מבטיחה דבר לגבי עתיד הפעילות הנרכשת, זו נראית עדיין קרקע בטוחה יחסית.

רכישת ECI תהיה מקרה מבחן מעניין בכל מקרה, אך האופציה שעומדת על הפרק הפעם, נראית משונה במיוחד.