ביום רביעי אחר הצהריים עדיין היה דב מורן, מייסד ומנכ"ל חברת מודו, בטוח ביכולתו להנפיק מפתחת הטלפון הנייד קל המשקל בבורסה של ת"א ולהשיג את הכספים הדרושים להמשך פעילותה. מורן, שבאותן שעות עדיין ניסה לשכנע גופים מוסדיים להשתתף בגיוס, ציפה להנפיק מניות ואג"ח בהיקף של עד 40 מיליון דולר. לצורך ההנפקה אף נבנה מנגנון, לפיו תמורת האג"ח תישאר בחשבון נאמנות ותשוחרר לשימוש החברה, מול אבני דרך בהן תעמוד בתוצאותיה בשנים הקרובות.
כמה שעות לאחר מכן, הכל נגמר. עד יום חמישי בבוקר הצטברו ביקושים בסך 5-6 מיליון דולר בלבד, מתוך 20 מיליון הדולר שציפה מורן לגייס בהנפקת המניות (ללא האג"ח) לצורך שימוש מיידי. הסיבה, כך נודע ל"גלובס", היא שהמשקיעים המוסדיים - ביניהם מגדל, הפניקס ואקסלנס - החליטו לוותר על השתתפות בהנפקה.
לאחר שהבינו מורן והחתמים כי הגופים המוסדיים נשארו בחוץ, והם ללא משקיע עוגן, היה ברור כי ההנפקה נכשלה ולא נותר אלא להודיע על ביטולה. המשמעות היא קודם כל מכה לחברה ולעובדים, שככל הנראה כ-100 מתוך כ-130 עובדי החברה יפוטרו.
ממגדל למשל ציפו החתמים להשקעה של 6 מיליון דולר בהנפקה, ואף התקבלו אינדיקציות לא רשמיות לכך. בסופו של דבר מגדל, כמו גופים גדולים אחרים בשוק, נרתעה מלהשקיע במודו (שבה, אגב, כבר מושקעת בעלת השליטה ג'נרלי).
מהפניקס ומקרנות הנאמנות של אקסלנס שבשליטתה ציפו החתמים להשקעה של כ-3 מיליון דולר כל אחת, אולם "ברגע האמת המשקיעים פשוט לא הגיעו, הציפור נשארה על העץ", אומר אחד המעורבים בהנפקה. "כולם ישבו על הגדר, וכשמגדל החליטה לא להשקיע, החלה מפולת".
ממגדל נמסר בתגובה, כי "מגדל פגשה את יזם מודו כפי שהיא פוגשת הרבה גופים במשק, אך מעבר לכך לא התקדם דבר. העובדה שג'נרלי קשורה בחברה מסוימת אינה מונעת ממגדל לבצע השקעה באותה חברה, במידה שלהשקעה הצדקה כלכלית. עם זאת, במקרה זה צריך לקיים נהלים פנימיים מחייבים ואישור ועדת ביקורת. ההחלטה שלא להשקיע במודו נבעה מהערכות מגדל לגבי הטכנולוגיה של החברה".
מורן: "נכשלתי"
הנפקת מודו, שפיתחה טלפון נייד קטן משקל שניתן להתאמה מודולרית, הייתה מהרגע הראשון שנויה במחלוקת. המספרים אותם חשף תשקיף החברה היו קשים לעיכול, אפילו עבור חברות הסטארט-אפ שהגיעו לבורסה המקומית. התשקיף חשף כי החברה סובלת מהפסדים כבדים, ומעליה תלויה הערת "עסק חי". בתשקיף מעודכן שפורסם לפני שבוע, הודיעה מודו כי היא מעוניינת לגייס עד 40 מיליון דולר, לפי שווי של 90 מיליון דולר לפני הכסף.
מורן, כך נודע, ידע כי הוא צריך לפחות 20 מיליון דולר כדי לשרוד את השנה הקרובה, וכיוון את סכום הגיוס להיקפים האלו. עם זאת, היה ברור שעם פחות מ-12 מיליון דולר תיאלץ החברה לוותר על ההנפקה, מה שאכן קרה.
"נכשלתי", הודה מורן בשיחת ועידה שקיים עם עיתונאים ביום חמישי בערב, רגע לפני שרץ להודיע לעובדים את הבשורות הקשות. עם זאת, לדבריו, "זה לא הסוף של מודו. נפנה לנסות לגייס מקורות הון אחרים, והחברה תמשיך למכור את מוצריה". ככל הנראה יישארו בטווח הקרוב בחברה כ-20-30 עובדים שאמורים לספק תמיכה במכירות ובשיווק, בניסיון להמשיך את הפעילות ככל שיתאפשר.
מודו יצאה לדרך בשלהי 2007 בהובלת מורן, לאחר שמכר את ספקית מוצרי הזיכרון אם-סיסטמס לסנדיסק תמורת כ-1.6 מיליארד דולר. כבר בתחילת הדרך נתקלה מודו בקשיים בעקבות המשבר הכלכלי והתחרות העזה, ומה שהיה נראה במבט ראשון כאופציה סקסית שמונהגת על ידי יזם מנוסה, התברר במהרה כמוצר לא רלוונטי.
מודו הייתה זקוקה מהרגע הראשון לכסף גדול כדי לחדור לשוק הטלפוניה התחרותי, מה שבוודאי היה גם אחת מהסיבות ליחסי הציבור האגרסיביים אותם הובילה החברה. בסך הכל גייסה החברה 124 מיליון דולר, ומורן, במהלך חריג יחסית ליזמים, השתתף באופן משמעותי בהזרמת הכספים לחברה והשקיע בה 13.5 מיליון דולר מכספו.
עוד השקיעו במודו: לינב ספנות של עידן עופר, 25 מיליון דולר, קרן רודיום כ-15 מיליון דולר; קרנות ההון סיכון ג'מיני וג'נסיס, כ-10 מיליון דולר כל אחת; ענקית הטלקום היפנית, סופטבנק, שהשקיעה גם היא כ-10 מיליון דולר; וחברת קוואלקום כ-7.5 מיליון דולר. כמו כן, גייס מורן 5 מיליון דולר מיצרנית הזיכרונות קינגסטון ומקרן גריילוק, וחברת הביטוח ג'נרלי השקיעה כ-11 מיליון דולר נוספים.
הקשיים ניכרו היטב בתוצאות מודו. הכנסותיה מאז הקמתה ועד לרבעון השני של 2010 הסתכמו ב-1.85 מיליון דולר בלבד, ונבעו ממכירות מודו 1, הדגם הראשון של מכשיר הטלפון שייצרה שלא הצליח להתרומם. כתוצאה מכך, החברה רשמה הפסד מצטבר של 115 מיליון דולר בשנות פעילותה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.