תחרות סטארט-אפ בעולם החכם של IBM; גם ישראלית השתתפה

בתים חכמים ומשרדים ירוקים הם אלמנטים שחברות שונות מנסות לקדם כבר תקופה ארוכה. המגמה המובילה היא שילוב של מוצרים שיאפשרו לחסוך בחשמל, בדלק ובחומרים שפוגעים באיכות הסביבה. בעוד ענקיות האלקטרוניקה מנסות למצוא טכנולוגיות חדשות שעליהן עובדות חברות סטארט-אפ שונות בעולם, ב-IBM מצאו דרך להציף את הסטארט-אפים האלה כלפי מעלה - תחרות.

כנס היזם הגלובלי שהתקיים בשבוע שעבר בדבלין שבאירלנד ריכז תשע חברות סטארט-אפ מארה"ב, אנגליה, צרפת, שבדיה ודנמרק.

חברת פנורמיק פאואר הישראלית, שהגיעה לתחרות אבל לא זכתה בה, מציעה מוצר המשלב חיישנים אלחוטיים זולים, המציעים ניטור בזמן אמת של צריכת החשמל בבתי מגורים ומשרדים, מה שאמור להביא לחיסכון של כ-20% בצריכת האנרגיה. המערכת יכולה גם לחזות מראש ולמנוע תקלות, עומסי יתר ושריפה בארונות החשמל.

"כולנו מוקפים ברשתות כמו טלפוניה, כבלים, סלולר וחשמל", אומר ד"ר דויד אלמגור, מנכ"ל פנורמיק פאואר. "אנחנו יודעים מה קורה מבחינת תעריפים ועל מה אנחנו משלמים בחשבון הסלולר, אבל חשבון החשמל נשאר לא ברור". הטכנולוגיה של פנורמיק אמנם מיועדת בעיקר למשרדים, אולם היא ישימה גם בבתים פרטיים - הלקוח יקבל באופן רציף מידע על המתנהל בבניין שלו באמצעות אפליקציה שהחברה מספקת לו, למשל לאייפון של אפל. אחת היכולות של המערכת היא לדעת מה חשבון החשמל בין הדיירים השוכנים באותו בית או בין משרדים. "אפשר לחסוך 10%-30% מהחשמל בבניין על-ידי מדידה שלו; כאשר יודעים על מה מבזבזים חשמל", אומר אלמגור.

המודל הכלכלי של פנורמיק, לדברי אלמגור, הוא תשלום עבור המידע שהלקוחות מקבלים. לדבריו, חברת החשמל בארץ כבר השקיעה בהם 2 מיליון שקל וכך גם משקיעים פרטיים, כמו אלכס שניידר ומימון דרך קרן בירד. עד היום החברה גייסה 1.4 מיליון דולר ועכשיו היא בתהליך גיוס של 1.5 מיליון דולר דרך משקיע פרטי.

בעוד פנורמיק פנתה לכיוון של צריכת חשמל נמוכה, מי שזכתה בכנס של יבמ היא חברת StreetLine מסן פרנסיסקו, שהציעה מוצר קל לשיווק ויותר פרקטי לצרכנים - פתרון לבעיות חניה. "כשאדם נוסע מנקודה א' לנקודה ב', נקודה ב' היא לא היעד שלו אלא נקודה ג', כי הוא לא חונה מול הבניין", אומר זיה יוסוף, מנכ"ל סטריטליין. "אנחנו יודעים היום כמה זמן לוקח לנו להגיע ליעד שלנו, אבל אנחנו לא יכולים לדעת כמה זמן ייקח לנו למצוא חניה".

המוצר של סטריטליין מציע שילוב של סנסורים בשולי הכביש באזור שבו חונים. כך, הסנסור יידע מתי מכונית חונה במקום ומתי היא עוזבת אותו. באמצעות אפליקציה שבה ישתמשו הלקוחות על הטלפון שלהם, הם יוכלו לדעת איפה יש מקומות חנייה פנויים. בערים שישתמשו בטכנולוגיה הזו גם יוכלו לדעת אם מישהו חונה בצורה לא חוקית, כאשר לדברי יוסוף, "30% מהתנועה כיום בערים היא של אנשים שמחפשים מקומות חניה והמוצר שלנו יכול לעזור לצמצם אותה".

עיריית סן-פרנסיסקו כרגע מנסה את המוצר של סטריטליין. אולם, בעוד המוצר מחייב מהעיריות ברחבי העולם לפתוח כבישים ולהכניס את המוצר אליהן, ללקוחות הקטנים יש פתרונות פשוטים וחינמיים, כמו אפליקציית Open Spot למכשירי אנדרואיד של גוגל או TweetPark הישראלית, המציעה את התוכנה שלה לאייפון. שתי התוכנות מאפשרות ללקוחות לדווח על חניות שזה עתה עזבו.

ספיד דייטינג למשקיעים

הרעיון שמאחורי הכנס של IBM הוא לזהות חברות סטארט-אפ בשלבים המוקדמים שלהן, לפתח איתן מערכת יחסים ואז לעבוד איתן בצמוד. "האסטרטגיה של IBM חופפת את האסטרטגיה של הקרנות, כיוון שגם לנו אינטרס לעזור לחברות בשלבים המוקדמים, כך שיהיו יותר קרובות אלינו", אומרת אן שכמן, שותפה בתחום קרנות ההון סיכון לדרום-מערב אירופה ב- IBM ישראל. "החברות שאנו משתפים איתן פעולה ושנמצאות בתחרות פונות בין השאר ללקוחות של יבמ, וזה נותן לנו אינטרס משותף לעבוד איתן. בסופו של דבר, זה אנחנו יכולים ליצור סינרגיה עם החברות האלו בשלבים מאוד מוקדמים".

החברות בכנס קיבלו הדרכות ממנטורים שונים מתעשיית הכלכלה העולמית, כאשר נערכו מעין שיחות הסבר על הטכנולוגיה שלהן עם מנהלים מקרנות הון סיכון. השיחות נערכו במסגרת של ספיד דייטינג - כל 20 דקות המנהלים מקרנות ההון סיכון עברו בין השולחנות שבהם ישבו הסטארט-אפים.

"IBM היא אחת החברות הגדולות בשוק העולמי שלא עבדו, עד התחרות הזו, באופן שוטף עם חברות קטנות. מיקרוסופט למשל עושה את זה כבר המון זמן", אומרת יפעת טורבינר, מנהלת האקוסיסטם העסקי ב- IBM ישראל. "היינו מעוניינים בתחרות הזו, שמאפשרת לעבוד בצורה קלה יותר עם חברות קטנות, בניגוד לעבודה הרציפה עם חברות ישראליות, כמו קומברס וצ'ק פוינט.

"האסטרטגיה של IBM לפעול לכיוון עולם חכם היא לנהל אותו בצורה טובה יותר על-ידי הכנסת חיישנים לבור מים, לבור נפט או לתא הדלק באוטו, וזה לא משנה מה המטרה של החברה או העירייה. במטרה לעשות זאת, אנחנו צריכים לעבוד עם הסטארט-אפים היותר חדשניים. החברות שעושות את זה הן קטנות וחדשות בשוק, אבל הן חיוניות ל- IBM. אנחנו מנסים לאתר את החברות האלו באמצעות מנהלי קרנות הון סיכון, ומביאים אותם לסמארט-קאמפ שלנו בשביל שנוכל לעזור להן להתקדם", אומרת טורבינר.

לדבריה, IBM מעריכה כי ההיי-טק הישראלי משפיע על מקבלי החלטות בעולם בהיקף של 14 מיליארד דולר. הכוונה היא שאם אמדוקס או קומברס מוכרות את פתרון הבילינג שלהם למפעיל סלולרי, הפתרון הזה רץ על הפתרון הטכנולוגי של IBM, כך שאותה מפעילה סלולרית חייבת גם לרכוש את הפתרון שמגיע מ- IBM.

הכותב היה אורח IBM בדבלין