תגובות להודעת ב"י: "פישר יעלה את הריבית בחודש הבא"

בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' סטנלי פישר, הותיר היום (ב') את הריבית במשק לחודש דצמבר על כנה ברמה של 2%, זה החודש השני ברציפות. עם זאת, בבנק מבצעים הידוק מוניטארי והחליטו להגדיל את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) שהבנקים המסחריים לווים מבנק ישראל ב-0.25% ל-0.5%. מדובר בחלון האשראי והפיקדונות של בנק ישראל לבנקים המסחריים, אשר יעלה כעת ל-2.5%.

החלטת הריבית עולה בקנה אחד עם הציפיות המוקדמות בשוק, שכן מרבית החזאים העריכו שהריבית תיוותר ללא שינוי. זאת, על רקע משבר החוב באירופה וההאטה הכלכלית בארה"ב, אשר החלה "לזלוג" למשק הישראלי. כלכלת ישראל צמחה ב-3.8% ברבעון השלישי של השנה, לעומת 4.6% ברבעון הראשון.

בתגובה להודעת בנק ישראל אומר אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של דש ברוקראז', כי בהחלטתו לא להעלות את הריבית בחר בנק ישראל להעדיף את שיקולי הצמיחה בטווח קצר, על חשבון השיקול של יציבות המחירים, שהוא היעד המרכזי של מדיניותו. השתהות של בנק ישראל בתהליך החזרת הריבית לרמה "נורמאלית", כפי שהוא מגדיר זאת, עלולה להובילו בעתיד לעליה מהירה יותר בריבית תוך הגעתה לרמה גבוהה יחסית אלמלא היה פועל בהקדם כבר כעת.

"האינפלציה במשק מתחילה להיות מורגשת לא רק במחירי הדירות ולא רק כתוצאה מהשפעת הגורמים מחוץ לישראל, כגון מחירי הסחורות, אלא גם כתוצאה מהביקושים במשק על רקע ירידה באבטלה ומיצוי עודפי כושר הייצור. לכאורה מדד המחירים האחרון עלה בהתאם לציפיות, אך אלמלא הירידה המפתיעה בסעיף הדיור המשקף מחירי השכירות, שלהערכתנו הייתה מקרית בלבד, היה המדד עולה הרבה מעבר לתחזית בגלל התייקרות בשורה ארוכה של מוצרים והשירותים. נוסיף לכך המשך עליה במחירי הדירות בבעלות ונגיע למסקנה שהסיכון להתפתחות האינפלציה במשק מתגבר, והחלטתו של בנק ישראל מהיום אינה עוזרת בהרגעתה".

רפי גוזלן, אסטרטג המאקרו של לידר שוקי הון, אומר כי בנק ישראל החמיץ הזדמנות נוחה לשדר נחישות במיוחד על רקע העלייה האחרונה בציפיות לאינפלציה. סביבת הפעילות במשק על רגע סגירת פער התוצר צפויה לתמוך בעלייה בקצב האינפלציה בשנה הקרובה. למרות זאת, הבנק בחר להותיר את הריבית ללא שינוי ולכן לא מותיר לעצמו מרווח ביטחון במקרה של הפתעה כלפי מעלה באינפלציה. בכך הוא עלול למצוא את עצמו נגרר אחר האירועים בתרחיש שבו אחד המדדים הקרובים יפתיע כלפי מעלה כשם שהיה קורה אלמלא הירידה המפתיעה האחרונה בסעיף הדיור באוקטובר.

ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל, מציין כי ניתן ללמוד שההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי לא הייתה קלה כמו בחודש הקודם. "להערכתנו, קיים סיכוי סביר להעלאת הריבית בחודש הבא. הודעת הריבית חוזרת על תחזית חטיבת המחקר בבנק ישראל כפי שפורסמה גם לפני חודש: התחזית צופה שהאינפלציה ב‑12 החודשים הקרובים תעמוד על 2.5%, תוך העלאה הדרגתית של הריבית לכ‑2.9% בסוף 2011 (כלומר העלאת ריבית בערך כל ארבעה חודשים). להערכתנו, גם שיעור האינפלציה וגם שיעור הריבית יהיו מעט גבוהים יותר".

"אנו מעריכים שהנגיד יעלה את הריבית בחודש הבא לרמה של 2.25%". כך אומר דן רון, סמנכ"ל השקעות של תכלית בית השקעות, בעקבות החלטת הנגיד שלא להעלות החודש את הריבית במשק. רון ציין כי "התבטאותו של הנגיד באחרונה, כי אין צורך להגיב מיידית לעלייה בציפיות האינפלציוניות, הכינה את השוק למצב שהריבית לא תעלה".

רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה, החטיבה לנכסי לקוחות וייעוץ בבנק מזרחי טפחות, אומר כי בנק ישראל אומנם לא העלה את הריבית פעם שנייה ברציפות, אך נתן להבין שיהיה עליו לפתור מספר בעיות במקביל בחודשים הבאים; לכן, לא ניתן להסיק מכך דבר לגבי החלטותיו הבאות. אנו נראה מה מתחולל בזירת המט"ח העולמית ואיך הדבר משפיע על השקל ובה בעת נבחן אם מחירי הדיור נעצרים ואם שכר הדירה לא משלים פערים. הנתונים הללו, יחד עם נתוני המשק בחודשים הבאים, ינענעו כמו מטוטלת את ההערכות המוקדמות והתחושות לקראת כל אחת מהחלטות הריבית הבאות. משמעות הדבר - תנודתיות ועצבנות גבוהה ששוק האג"ח המקומי ייאלץ להתמודד איתן בחודשים הקרובים.

יוסי פריימן, מנכ"ל קבוצת פריקו המתמחה בניהול סיכונים פיננסיים, מסר כי "חולשת הדולר בשוק המקומי עם הייסוף אל רמות של 3.63 שקלים לדולר, לצד העובדה כי מדד המחירים לצרכן רשם ב-12 החודשים האחרונים אינפלציה בשיעור מצטבר של 2.5% מלמד כי בנק ישראל מעדיף בשלב הנוכחי להמשיך ולבחון את השפעת העליות האחרונות בשער הריבית העומדת כיום על 2% בטרם ינקוט צעדים, אולם להערכתנו, שער ריבית השקל צפוי להמשיך ולעלות. העובדה. בנק ישראל ייאלץ בעתיד הקרוב להתמודד עם שיעורי מדד גבוהים יותר ולשם כך הוא ייאלץ בעתיד לבצע העלאות של הריבית במשק".

"ההתערבויות של בנק ישראל בשוק המט"ח ואי עליית שער הריבית פועלים שניהם באותו כיוון של מדיניות מרחיבה שעשויה לגרור את בנק ישראל בהמשך לצורך להגיב בצורה חריפה יותר ממה שהורגלנו עד היום".