מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שפורסם בשבוע שעבר והתאים לציפיות החזאים, שם קץ להתדרדרות המהירה בשערי מדדי האג"ח בת"א.
ירידות שערים ביותר מ-2% במדדי האג"ח הקונצרניות מאז תחילת החודש, הזינו את החשש מתיקון אגרסיבי יותר ומתבקש באפיק המנופח. אלא שאז פורסם נתון האינפלציה המעודד כאמור, והציפיות להותרת הריבית בשיעורה הנוכחי, החזירו את הרוח למפרשי האג"ח.
אך האם יש סיבה להירגע?
היצירתיות המופלאה שמציג פורום המשתתפים בדיון המוניטארי מצליחה לחלץ את פישר מהחלטה כואבת ומחויבת המציאות: להמשיך בהידוק המוניטארי.
בחודש שעבר הייתה זו ההנחיה להגביל את היקף המשכנתאות בריבית משתנה, והחודש הועלה מרווח הריביות לבנקים המסחריים כדי שיגולגל באופן מיידי לצרכני האשראי. פישר מתחמק בכל דרך אפשרית מהעלאת הריבית הנחוצה, וזאת מחשש שזו תפגע בתוכנית העל שלו לייצוב שער החליפין.
יצירתי אולי, אבל אפקטיבי פחות, שלא לומר שהפיתרון לייקור האשראי מסייע כמו כוסות רוח למת. גידול שולי בעלויות המימון הבנקאי ישפיע אולי על העסקים הקטנים והבינוניים נטולי נגישות לאשראי חוץ בנקאי, אך בשום מקרה הוא לא פותר את בעיית העדר האלטרנטיבה למשקיע, כך שהכסף יוסיף לזרום ולנפח את שוק האג"ח והנדל"ן למגורים.
ציפיות האינפלציה המשייטות בעקשנות מעל היעד העליון של הממשלה, הן כמו קוץ מכאיב הנעוץ בישבנו של הנגיד המהולל. עפ"י חוק, יעדו העיקרי של בנק ישראל הוא יעד יציבות המחירים במשק, והתמחור העולה משוק ההון מלמד על חששם האמיתי של המשקיעים מהתפרצות אינפלציונית, ועל אי הנוחות העולה מהמדיניות המוניטארית המקלה מדיי.
ההחלטה על ייקור האשראי הבנקאי הגיעה למעשה במטרה "לטפל" בציפיות האינפלציוניות של הציבור, ולא במטרה להשפיע הלכה למעשה על האינפלציה בפועל. אלא שאת שוק ההון לא ניתן לרמות, ויש להניח שבימי המסחר הבאים הוא יאמר את דברו. הותרת הריבית על כנה תוסיף חומר לבערה וציפיות האינפלציה דווקא יוסיפו להתחזק. היום נדמה יותר מתמיד שבנק ישראל מוכן להקריב את יעד יציבות המחירים בטווח הקצר ומעדיף למתן את ייסוף השקל בכל מחיר.
כן בועה, לא בועה
הויכוח הציבורי סביב בועת הנדל"ן לכאורה מיותר ולא ענייני. עובדה היא שדירה בגוש דן שערכה נאמד בכ-2 מיליון שקלים מושכרת היום ב-5000 שקלים לחודש לכל היותר, מה שמגלם תשואת בדיחה של עד 3%. בסביבת הריבית הנוכחית, אין שום סיבה לצפות לירידה במחירים, ולפיכך לא נותר לנו אלא להניח שכל עוד לא תשתנה המדיניות המוניטארית של בנק ישראל, מחירי השכירות יוסיפו להאמיר כדי לאזן את העיוות הקיים במשוואת התשואה.
מחירי הדירות בבעלות אינם נכללים בחישוב מדד המחירים לצרכן, ועל כן לא הורגשה עד כה השחיקה בערך הכסף כפי שמתקבלת בפועל מהעלייה במחירי הדירות. על פי נתוני בנק ישראל מחירי הדירות עלו בשיעור 11.6% בשלושת הרבעונים הראשונים השנה.
מנגד, מחירי השכירות, עליהם מתבסס מדד מחירי הדיור, כן נכללים בחישוב מדד המחירים לצרכן, ואם תתרחש העלייה הנדרשת ברמתם, המהלך יורגש בבירור במדדים שיפורסמו בחודשים הקרובים.
הריבית הנמוכה תוסיף להאיץ בציבור המשקיעים לרכז השקעה באג"ח, והתעלמות בנק ישראל מיעד המחירים במשק תוסיף לדחוף את ציפיות האינפלציה אל מעל הגבול העליון של יעד הממשלה.
אך בפעם הבאה שיתעורר החשש מתמחור יתר של אפיקי האג"ח, ובצדק, לא יהיה שם הבלם שימנע את ההתדרדרות במדרון. האינפלציה תרים את הראש, ובנק ישראל יאלץ להגיב לאירועים, ובאיחור.
בפעם הבאה לא יעמדו לרשותו הכלים למתן את המכה.
האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
