הנה הימור: "כלבוטק" של הערב (ג') תצליח להשיג רייטינג גבוה יותר מהנתון הממוצע (הטוב מאוד לכשעצמו) שלה.
זה לקח לחברים במערכת התוכנית קצת יותר מדי זמן, אבל בסוף הם הבינו: נוכלים כבר לא עושים רושם על אף אחד במדינה שבה חשוד חלק ניכר מהצמרת הפוליטית בשחיתות בדרגה כזאת או אחרת. מה כן אכפת לנו? מה ששמים לנו בפיתה, וחמור מכך - מה שמוכרים לנו בסופרמרקט.
כי אם מר ישראלי, בבואו אל דוכן השווארמה החביב עליו, לא משלה את עצמו שמדובר במקום סטרילי (מזל שרוב חיידקי הקולי טובעים למוות בעמבה), הרי כשהוא מוזג חלב לקערת הקורנפלקס של הגורים לבית ישראלי - הוא, או בעיקר היא, בטוחים שעשו זאת למען בריאות ילדיהם.
אם רפי גינת יכול להיכנס לתוך שקית הקורנפלקס, ולהגיח ממנה כמו בובת הפתעה של "שרק" (ואני לא טוען חלילה שחברת הדגנים ששיווקה "שרקים" קטנים בתוך האריזות שלה חשודה במשהו) - הרי שמגיע לו שנלווה אותו בתהליך.
נכנס לנו למזווה
הצופה הישראלי הוכיח כבר שכמעט כלום לא מעניין אותו: התרגלנו כנראה שהמוסדות - ממוסדות השלטון ועד לבנקים הפרטיים, קופות-החולים וחברות הביטוח והסלולר - מנסים להרוויח על חשבוננו על כל צעד ושעל, אבל באוכל, חברים, אל תגעו לנו! לא סתם זוכרים, גם אחרי 30 שנה, את התחקיר ההוא עם החומוס.
לא סתם השערורייה הגדולה ביותר מאז היתה זו של המאבק בין "כלבוטק" לטיב טעם. באיחור מסוים נפל לגינת וצוותו האסימון: אם זה לא במקרר שלו, הציבור מאבד עניין.
אז הערב הוא נכנס, בכל כובד משקלו, אל המזווה שלנו. אל תשאלו מה שהוא ימצא שם: ההבטחה בקדימונים הוא שרבים מאיתנו יפסיקו, בעקבות התחקיר, לאכול חלק מהמוצרים הבסיסיים ביותר שאנו נוהגים לצרוך.
אני כבר נערך בסלון עם כמה מוצרי יסוד לבלוס הערב מול "כלבוטק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.