מחלת הנטישה

קנסות היציאה שחברות הסלולר נוהגות להשית כשהלקוח מבקש לעבור לחברה אחרת הן עוולה צרכנית שאין כדוגמתה. מדובר בשוד לאור היום שמטרתו אחת - למנוע מהלקוח לנטוש ולעבור חברה.

אחוזי הנטישה בקרב חברות הסלולר בישראל נמוכים בהשוואה לשיעורי הנטישה של לקוחות בעולם, והדבר מצביע כמובן על רמת תחרות נמוכה מדי. המהלך לביטול קנסות היציאה שהוביל משרד התקשורת הוא חיוני, משום שהוא יצמצם משמעותית את חסם המעבר מחברה לחברה.

הבעיה בשיעורי הנטישה קשורה במקרים רבים גם להתחייבויות של הלקוח, שרוכש מחברת הסלולר את המכשיר הסלולרי שלו.

רבים מהצרכנים אינם מודעים לכך שאין קשר בין תוכנית הלקוח לבין המכשיר שרכשו, וחוששים לעבור חברה משום שהם מזהים את ההתחייבות למכשיר ביחד עם ההתחייבות למסלול שאליו נרשמו.

עודף המסלולים והמורכבות שלהם מקשים על הצרכנים להבין עד הסוף את התוכנית שאליה הצטרפו, ולכן חברות הסלולר פשוט הענישו את מי שהעז לנטוש.

ישראל בפיגור

כפועל יוצא של אחוזי נטישה נמוכים והיעדר תחרות מספקת - אחת הרעות החולות של השוק הסלולרי בישראל הוא שוק המכשירים, שבו שולטות חברות הסלולר ללא עוררין. דווקא נציגת המועצה לצרכנות הביאה נתונים מדהימים על הרווחיות של חברות הסלולר ממכירת מכשירים.

הצרכנים בישראל טועים לחשוב שהמכשיר הסלולרי זול יותר כאשר הוא נרכש על-ידי המפעיל, אבל המציאות הפוכה.

מסתבר כי חברות הסלולר מרוויחות הון-עתק ממכירת מכשירים. מחירי המכשירים עומדים לעתים על פי שלושה ממחירם בשוק החופשי.

די להסתכל על הרווח הגולמי של החברות ממכירת מכשירים כדי להבין כמה כסף עולה למשק הכישלון בהקמת שוק חליפי למכשירים סלולריים, שרובם ככולם נמכרים עד היום על-ידי המפעילים: גם מגוון עלוב וגם מחירים גבוהים מדי.

לכן, אין מנוס מלהתחיל להרהר באפשרות לאסור על חברות הסלולר למכור מכשירים סלולריים.

הניסיון הזה נעשה במספר מדינות בעולם לתקופות ביניים, שבמהלכה הוקם שוק חליפי למכירת מכשירים, והסתבר כי העסק עובד.

ברוב מדינות העולם, אגב, יש שוק תוסס של מכשירים סלולריים, שמציע מגוון רחב ומחירים תחרותיים, וישראל מפגרת בצורה חמורה בנושא הזה.