וויקיליקס: צה"ל יוצא למבצעים בלי ליידע את שר הביטחון

מסר חשאי משגרירות ארה"ב בתל-אביב לסטייט דיפרטמנט פותח צוהר נדיר לחשיבתו של ראש המוסד, מאיר דגן על איראן, פקיסטאן ומוקדי מתיחות אחרים במזה"ת. המסר, מ-31 באוגוסט 2007, המסווג כ"סודי", מתעד שיחה בין משלחת ישראלית, בראשות מאיר דגן, למשלחת אמריקנית, בראשות תת-שר החוץ דאז, ניקולאס ברנס.

המסר הוא אחד משורת מסמכים, רובם תכתובות פנימיות בין שגרירויות ארה"ב ברחבי תבל למשרד החוץ האמריקני, שפורסמו אמש (א') ב"ניו יורק טיימס", "גארדיאן" הבריטי, "דר שפיגל" הגרמני, "לה מונד" הצרפתי ו"אל פאיס" הספרדי באדיבות "וויקיליקס". במברק מודלף אחר מצוטטת אזהרה של שר הביטחון, אהוד ברק, שהשתהות נקיטת פעולה צבאית נגד איראן תגרום לכך שהתקפה שתוצא אל הפועל מאוחר יותר תחולל "נזקים בלתי קבילים". מברק נוסף מצטט דרישה סעודית "לקצץ את ראש הנחש האיראני".

בשיחה בין דגן לברנס, כפי שהיא מתועדת במברק השגרירות האמריקנית, מנה דגן חמישה יסודות לאסטרטגיה הישראלית נגד איראן:

• גישה פוליטית: דגן שיבח את המאמצים להעלות את סוגיית הגרעין האיראנית במועצת הביטחון של או"ם והביע הסכמה עם המאמצים להביא להצבעה גל שלישי של סנקציות נגד טהראן. הוא הודה שהלחץ על איראן אכן מתעצם, אך הדגיש שלוח הזמנים לפעולה פוליטית שונה מלוח הזמנים של הפרוייקט הגרעיני האיראני.

• פעילות חשאית: דגן וברנס הסכימו לא לדון על כך בפורום הרחב שבו התקיימה הפגישה.

• מאמצים למנוע הגעת טכנולוגיה גרעינית לאיראן: דגן הדגיש שיש צורך חיוני למנוע זליגת טכנולוגיה גרעינית לאיראנים וציין שאפשר לעשות הרבה בנושא.

• סנקציות: ראש המוסד ציין, שבתחום זה הושגה ההתקדמות הרבה ביותר. שלושה בנקים איראניים נמצאים על סף קריסה. לסנקציות הפיננסיות יש השפעה בכל רחבי איראן. המשטר בטהראן שוב אינו יכול להתמודד רק עם הבנקים. הבעיה רחבה יותר.

• שינוי המשטר: דגן אמר, כי ניתן לעשות יותר כדי לחולל שינוי במשטר באיראן, אולי בתמיכת תנועות הסטודנטים שקוראות לדמוקרטיזציה של המשטר, וקבוצות לאומיות, למשל האזארים, הקורדים והבאלוצ'יסטאנים, שמתנגדים למשטר הנוכחי.

"לשנות את המשטר באיראן"

דגן ציין, לפי המסמך, שיש תמימות דעים בין ארה"ב לישראל לגבי הצורך להתקדם בכל אחד מחמשת התחומים האלה. אך הוא קרא לשים דגש חזק יותר על שינוי המשטר. ראש המוסד אמר, כי ניתן לעשות יותר כדי לפתח את הזהויות הלאומיות של המיעוטים באיראן.

לדבריו, הוא משוכנע שישראל וארה"ב "יוכלו לשנות את המשטר באיראן ואת יחסו למשטרים תומכי טרור. "נוכל להניע אותם (את האיראנים) לדחות את הפרויקט הגרעיני שלהם", אמר דגן, לפי המסמך. "איראן תוכל להיפך למדינה נורמלית".

ראש המוסד אמר בסקירתו, כי לאיראן יש נקודות חולשה שאותן ניתן לנצל. לפי המידע שבידיו, שיעור האבטלה הכלל-ארצי באיראן מגיע ל-30%, אך בכמה עיירות וכפרים שיעור המובטלים מגיע ל-50%, בעיקר בקרב גילאי 17-30. שיעור האינפלציה הממוצע הוא 40%, ויש ביקורת בציבור על השקעות הכספים של המשטר בחמאס, כשהטענה היא, שהמשטר צריך להשקיע יותר באיראן עצמה.

"הכלכלה דואבת", אמר דגן, "והדבר מחולל משבר אמיתי בקרב מנהיגי איראן". לדבריו, המיעוטים "מתחילים להרים ראש ומתפתים לנקוט פעולות אלימות". כאמור, מדובר במסמך מ-2007. הוא מצוטט ב"גארדיאן".

שנתיים קודם לכן, בפגישה עם סנטור קורזיין (לימים מושל מדינת ניו-ג'רזי), הודה דגן כי איראן החליטה לפתח נשק גרעיני וכי שום דבר לא יוכל לבלום אותה.

כן נחשף, כי צה"ל לא מבקש אישורים מהממשלה - לעג אמריקני לקשר שבין הדרג המדיני לצבא בישראל. האמריקנים טוענים כי צה"ל יוצא למבצעים צבאיים משמעותיים מבלי ליידע את שר הביטחון או הדרג המדיני.

אהוד ברק ו"חלון הזמן" לתקוף באיראן

במסר חשאי לממונים עליו בסטייט דיפרטמנט, במאי 2009, דיווח שגריר ארה"ב בישראל, ג'יימס קאנינגהאם, ששר הביטחון, אהוד ברק, אמר למשלחת של מחוקקים אמריקניים, שלעולם יש חלון הזדמנויות של של שישה עד 18 חדשים (כלומר עד סוף 2010) שבו "למאמצים למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני יש סיכוי להצליח". לאחר מכן, אמר ברק, לפי הדיווח, "כל פיתרון צבאי יסתיים בנזקים בלתי קבילים (לאוכלוסיה אזרחית)". מברק זה מתפרסם ב"ניו יורק טיימס".

העיתון מציין, שהאיום המרומז של ברק, שישראל עשויה להנחית מהלומה צבאית על איראן, אינו מפתיע. במשך שנים נהגו הישראלים לנקוט טקטיקות של לחצים ולהציב דדליינים, כפי שעשה ברק בשיחתו עם המחוקקים האמריקניים.

אבל כעבור שישה חודשים היה זה שליט בחריין שאמר לארה"ב, ש"חובה לעצור" את תכנית הגרעין של איראן, לפי מסר אחר שהתקבל בסטייט דיפרטמנט. "הסכנה בהמשך התכנית גדולה יותר מהסכנה שבבלימתה", אמר השליט הבחרייני.

דרישתו באה לידי ביטוי במסרים של שליטים ערביים אחרים, לרבות עבדאללה מלך סעודיה, שלדברי מסר אחר קרא לוושינגטון "לקצץ את ראש הנחש" האיראני, כל עוד יש זמן לכך". את הדברים נטיתן לפרש כהפצרה לנקוט פעולה צבאית נגד איראן.

המסרים שמתפרסמים עתה מראים, בפעם הראשונה, שארה"ב מאמינה שאיראן השיגה טילים מתקדמים מקוריאה הצפונית, וטילים אלה יוכלו לפגוע בבירות אירופה המערבית ובמוסקווה.

מברק אחר, מ-12 בפברואר השנה, מדווח על שיחה בין שר ההגנה האמריקני, רוברט גייטס, לעמיתו הצרפתי, ארוו מורין. מורין העלה את השאלה העדינה האם ישראל תוכל לתקוף את איראן ללא הסכמה של ארה"ב.

גייטס השיב ש"הוא אינו יודע אם התקפה כזו אכן תצליח, אבל ישראל תוכל להוציא אל הפועל מבצע כזה" (ובמשתמע: בלי הסכמה אמריקנית).

והוא השמיע את ההערכה הקודרת, שהתקפה צבאית כזו "רק תדחה את התכניות האיראניות בשנה עד שלוש שנים, והיא תאחד את העם האיראני שיחוש לנצח משטמה כלפי ישראל".

מברק אחר שנחשף מגלה תרעומת קשה של סעודיה על ארה"ב וממשל בוש בגין המבצע האמריקני נגד עיראק. ב-2005 הביע מלך סעודיה זעם על שממשל בוש התעלם מעצתו לא לצאת למלחמה בעיראק. לפי מסר מהשגרירות האמריקנית בריאד, טען המלך: "בעוד שבעבר ארה"ב, סעודיה וסדאם חוסיין הסכימו שיש צורך לבלום את איראן, הרי המדיניות האמריקנית (החדשה) נתנה את עיראק לאיראן כ'מתנה על מגש של כסף'".

באפריל 2008, בפגישה עם גנרל דייוויד פטראוס, שהיה אז ראש מטה פיקוד המרכז של ארה"ב, הזכיר שגריר סעודיה בוושינגטון את "הפצרותיו הרבות (של מלך סעודיה) לתקוף את איראן. שר החוץ הסעודי אמר באותה פגישה, כי בעוד שהוא מעדיף לחץ כלכלי על טהראן, "לא צריך להוציא מכלל אפשרות לחץ צבאי".