בחלוקת העושר והחסכונות שבידי הציבור, השקעה בנדל"ן נשמעת אפילו הכרחית. ארבעה קירות שאינם תלויים (לפחות באופן ישיר) בסוחרי הבורסה, שמניבים פירות מידי חודש, ושהופכים בשעה כזו או אחרת לעוגן לימי הפנסיה.
לכן, משקיעי הנדל"ן גם נהנו לאורך השנים מהטבות מס שאף אחד אחר לא קיבל.
אבל בשולי הנתונים שפרסם בשבוע שעבר מינהל הכנסות המדינה, עולה בבירור שחלק יותר מדי גדול ממשקיעי הנדל"ן בכלל לא מחפשים את היציבות.
כמו יהודים טובים, הם פשוט גילו שכסף עושים ממסחר ומהשקעות, לא פעם קצרי טווח, ולא מעבודה קשה של שכירים (או משכירות על פני שנים).
תסתכלו על באר שבע: 35% מהמשקיעים שם בשנה האחרונה קנו יותר מדירה אחת להשקעה בשנים האחרונות - רובם יותר משתי דירות להשקעה. בממוצע הארצי, 31% מהמשקיעים הישראלים קנו יותר מדירה אחת להשקעה בשנים האחרונות!
ולא מדובר על מיליונרים שאוספים דירות, אלא על אנשים שמתגלגלים בהצלחה (בינתיים) מאקזיט לאקזיט. אפילו אם רצו, הם לא יכולים להחזיק 2 כדורים (דירות) באוויר: מחצית מהמשקיעים מביאים הביתה 10,800 שקל ברוטו מידי חודש, כך שאין להם בלי סוף הון עצמי כדי לקנות עוד ועוד נכסים.
המשקיעים של היום רואים בנדל"ן - 'נכסי דלא ניידי' במקור - נכס נייד במיוחד. ואגב, לספקולנטים כאלה, שמנפחים את השוק לעצמם ולנו, באמת שלא מגיע הטבות במיסוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
