ראש עיריית אילת: "מסתתנים כובשים לנו את העיר"

"מבלי שרצינו קלטנו 6,000 מסתננים שהשתלטו פה על מתחמים שלמים. הם גרים בעיקר בשכונות הוותיקות, ומתחילים לייצר תופעות של קהילה פעילה ואלימה, וזה ממש חדירה לתוך החיים של התושבים. זה מצב בלתי נסבל, על גבול הכאוס, ואנחנו זועקים את הזעקה הזו ובזמן הקרוב מאוד נגיב, כי יש גבול ליכולת האיפוק שלנו".

מאיר יצחק-הלוי, ראש עיריית אילת מזה 8 שנים, לא מתכוון להביט מהצד איך העיר בת 60 אלף התושבים משנה את פניה לבלי הכר.

כשנכנס לתפקידו הוא נלחם בעבריינים שהקימו דוכנים לא חוקיים בטיילת והשתלטו על חופים, וכעת הוא יוצא למלחמה חדשה. אז זה עלה לו ברימון שנזרק לביתו ובאיומים על חייו, היום המדינה לא מספקת בידיו אמצעים להילחם בהגירה הלא חוקית, והתקשורת כבר הצביעה מי כאן ה"צד הרע" של הסיפור ומי הם הפליטים המסכנים והשלווים שאין להם לאן ללכת בכל העולם, אלא לחצות את המדבר בדרכם לישראל.

יצחק-הלוי לא מנסה להיות "פוליטיקלי קורקט", ובראיון ל"גלובס" הוא פורש את משנתו הברורה לגבי בעיית העובדים הזרים הבלתי חוקיים: "זו בעיה קשה ביותר שיש למדינת ישראל, והיא לא פסחה על העיר אילת. מדובר באיום אסטרטגי על המדינה: באופן אבסורדי הגבול עם מצרים פרוץ וחודרים דרכו מסתננים מהגרי העבודה בכמויות של עשרות אלפים, שבאים ממדינות עוינות. אני לחלוטין לא יודע אם לא מדובר פה בתשתית פח"ע שביום מסוים עוד הרעמים ירעמו כתוצאה מזה. הם גורמים פה לאנדרלמוסיה שלמה. עיר שרוצה להתנהל בצורה מסודרת צריכה לדעת מי נקלט, מי בא ומי יוצא מתוכה, זה לא אוהל אברהם שכל דיכפין יטה ויכנס, ואין לך שליטה על זה".

- מה אתה מתכוון לעשות בנושא?

יצחק-הלוי: "הגדרתי את ה-11 בינואר 2011 כתאריך שבו המאבק על חירות תושבי העיר אילת יתחיל. אנחנו ממש מרגישים שכובשים אותנו. זה התאריך שבו אנחנו מתחילים בעבודת מטה מאורגנת, להחזיר את אילת לאילתים".

- מאילו מדינות הם מגיעים?

"מסודן, אריתריאה, חוף השנהב, גאנה, סין, לבנון. מכל ארץ בעולם שמצאו אנשיה את הדרך הקלה לחדור ולמצוא פה אולי מקומות תעסוקה. זו נאיביות שגובלת בטמטום".

- בסופו של דבר מישהו הרי מעסיק אותם.

"זה נכון. היה לנו אישור בזמנו להעסקת עובדים זרים, אבל זו הייתה עבודה מבוקרת והעובדים באו עם דרכון וחזרו הביתה. חלק גדול מהמסתננים לא עובדים, ובעצם נוצרה פה קהילה תומכת עם עובדים סוציאליים ומנהיגות. יש גם פאבים, בתי בושת, כל מה שבא בקהילה מאורגנת".

"אני זועק את זעקתה של העיר אילת, בוכה את כאבה. שמעתי שרה"מ נתן הוראה 'להתחיל לבנות את הגדר (על גבול מצרים, שבשלב הראשון תיבנה מאילת צפונה - א.ש.), וזה ייתן פתרון חלקי. צריך לזכור שחודרים כל יום עשרות אנשים לשטחה של מדינת ישראל. היו שפנו אלי מהתקשורת והתייחסו לצד ההומני, אך אני לא ממליץ לאף אחד מהשואלים לראות איך לחצר ביתו מגיעים שני מסתננים ועושים את צרכיהם בתוך הגינה, ולא כי אין להם איפה אלא כי הם רוצים כך. שהעיתונאי יחשוב איך בגן הילדים שהוא היה רגיל לשחק פתאום הוא רואה איך הוא נכבש. אלה דברים שקורים לנו פה באילת, ולכן אני ממליץ לכל אותם יפי נפש שדואגים לאוכלוסייה הזו באמת שידאגו איך מחזירים אותם למולדתם בצורה ראויה ויפה. אין לי ברמה האישית שום בעיה עם אף מסתנן, יש לי בעיה עם מדינת ישראל שלא מגינה על גבולותיה ועל תושביה".

הכפלה תוך 20 שנה

באילת כ-18 אלף בתי אב ובסך הכל כ-60 אלף תושבים. התוכניות המתאריות של אילת מדברות על הכפלת העיר עד שנת 2030. לעיר יש עתודות קרקע לכיוון צפון, אך בניית מתחם שכונת שחמון עדיין לא הסתיימה ולדברי יצחק-הלוי יש עוד שניים וחצי רובעים שצריכים להיבנות (מעל 2,000 יח"ד). שטח השיפוט של אילת הוא מהגדולים בארץ.

אילת מושתתת על תעשיית התיירות, והעיר סיימה לאחרונה תוכנית של מיצוב ומיתוג. המגמה היא שאילת תשמש כעיר של פסטיבלים, ירידים, קונגרסים, תערוכות, עיר ספורט בינלאומית ועיר אקדמית מדעית. באילת יש גם קמפוס של אוניברסיטת בן-גוריון.

יצחק הלוי: "יש לנו את הקמפוס, המכון האוניברסיטאי והמכון לחקר ימים ואגמים, שלוש חממות שמצמיחות אוכלוסיות חזקות ומחקריות. בעיני המטייל באילת העיר נתפסת איפשהו בציר שבין הסוויטות לג'קוזי, אבל יש פה עיר חיה ונושמת ואנו נמצאים בצומת דרכים בתחום התשתיות בעיר".

יצחק-הלוי רוצה להעתיק את כל גורמי התחבורה צפונית לאילת, כולל שטחי עורף הנמל הימי ושדה התעופה שיועבר 12 ק"מ צפונית מהכניסה לעיר, ומעריך שכבר בסוף 2011 הדחפורים יעלו לשטח. העלויות כבדות, ונבחנות דרכים לשיתוף גורמים פרטיים בדרך של פרויקטי BOT.

מלבד תחום הירידים, יצחק-הלוי רוצה לפתח גם את תחום תחרויות ואירועי הספורט השונים בעיר. "מעל ל-150 אלף ספורטאים מגיעים לאילת מדי שנה. אנו אמורים בשנים הבאות לארח 4 אליפויות אירופאיות".

- כיצד תמשוך תושבים איכותיים לעיר?

"העיר אילת רוצה למכור איכות חיים: עיר נגישה, יפה עם אקלים מצוין שמאפשרת לתושביה ליהנות ממגוון רחב של דברים, וכל אלו בסוף גם משפיעים על הנדל"ן. אנחנו בונים עכשיו בשני רובעים (10 ו-6), אך לצערי הרב לא נמצאה עדיין הנוסחה עם משרד השיכון לבנייה לזוגות צעירים, וזה חסר לנו מאוד בשנים האחרונות".

- מה זה קשור למשרד הבינוי והשיכון?

"כל האדמות שלנו הן אדמות מינהל, ולצערי הרב במכרזים ערך הדירה כזה שזוג צעיר לא יכול לעמוד במחירים שלהם. אנחנו מנהלים שיג ושיח עם משרד השיכון ועם המינהל, ואני מקווה שתמצא הנוסחה שתאפשר לתושבי אילת הצעירים לרכוש דירות חדשות במחירים סבירים".

- מה עושים צעירים אילתים שגדלו פה ורוצים לקנות בית?

"הם קונים דירות יד שנייה וכל מיני מבצעים שעולים מעת לעת, אבל זה שום דבר. אין מענה מסודר לזוגות צעירים. אני עובד על זה עכשיו מול משרד השיכון, אם ב'דיור למשתכן' ואם בכל מיני דרכים אחרות. מה שחשוב זה להפחית את עלויות הקרקע ולאפשר בנייה לזוגות צעירים, לעודד קבלנים לעניין הזה. הניסיונות שנעשו לא צלחו בעיקר משום שערכי הקרקע היו יקרים והמחירים של הדירות נגזרו בהתאם".

מנתוני השמאי הממשלתי הראשי, אייל יצחקי, עולה כי מחירי הדירות באילת עלו רק ב-11% בשבעת הרבעונים האחרונים - נמוך מעלייה של 42% במחירי הדירות בתל-אביב וממוצע ארצי של 24% באותה תקופה.

- בכמה באמת עלו מחירי הדירות באילת?

"לפני 4-5 שנים המחירים באילת היו בשמיים כתוצאה מגל גדול של יהודים צרפתים בעיקר שבאו להשקיע באילת, וזה יצר בועה מאוד משמעותית. העסק צנח ואנחנו היינו בירידה כשבארץ הייתה עלייה. בשנה האחרונה המחירים טיפסו ב-3% בערך. היום מחיר של דירת 3 חדרים חדשה באילת בשכונות החדשות הוא 700-800 אלף שקל, ודירות יד שנייה (80-90 מ"ר) אפשר למצוא ב-400-500 אלף שקל".

השכונות הוותיקות (א', ב', ג' ו-ד') הנקראות "יעלים", "ערבה", "אופיר" ו"אלה" הן יותר זולות, וככל שמדרימים הערך עולה למרות שיש מובלעות בתוך העיר כמו שכונות של "בנה ביתך" שהן איכותיות יותר. יצחק-הלוי מעריך שהתשואות על דירות באילת גבוהות בשל היחס בין מחירי הדירות לשוק השכירות, שהוא חזק יחסית. יש גם בניינים שלמים שנרכשו על ידי זרים, אך הדירות סגורות כמעט כל השנה ומכונות על ידי ראש העיר "דירות הווקאנס".

- מה לגבי התחרות בין אילת לעקבה?

"לאחרונה לקחתי לעקבה את הממונה על התקציבים, אודי ניסן, ואת המנהלים הבכירים שלו כדי לראות את ההתפתחות הדרמטית המתחוללת לנגד ענינו. לראות ולהתקנא, איך המלך עבדאללה סימן את העיר עקבה כיעד אסטרטגי, איך הופכים עיר לעיר תיירות ולעיר נמל בהשקעות מטורפות ובהטבות מפליגות. בואו נעשה מה שהם עושים רק יותר טוב, ונהפוך את אילת לבירת המפרץ שמצד מזרח עקבה, מדרום טאבה ואילת מובילה באמצע - זה מה שאני רוצה. הלוואי שיהיו קשרי גומלין והמפרץ ידבר שלום ומוסיקה וריקודים, ובא לציון גואל. ארבע מדינות עוטפות פה רצועת ים, אז מה יותר יפה מזה שבמקום הזה ישכון שלום, תהיה פה תנועה, יבואו תיירים מכל העולם וזה יהיה אזור תיירות פורח ומשגשג".

מה לגבי קזינו, התהייה אילת ללאס וגאס?

"שלדון אדלסון אמר לי שהתערוכות והירידים מכניסים יותר כסף. היום הקזינו זה פחות מ-30% מהמחזור, והכנסים מעל 40% מהמחזור. זה מה שאני רוצה באילת".