והרי החדשות: לא קצת נסחפתם?

הוויכוח על עתיד חדשות ערוץ 2 עם המעבר לשיטת הרישיונות משקף את הרעל שחלחל לד.נ.א של הישראליות.

אני מודה שלא גיבשתי עדיין דעה לגבי מה שיקרה לחברת החדשות של ערוץ 2 עם המעבר לשיטת הרישיונות. אני יודע רק שההיסטוריה של התערבויות פוליטיות מצד המדינה בכל מה שקורה בשוק התקשורת יצרה כאן מפת תקשורת מעוותת, ולפיכך - כל רגולציה נוספת בנושא היא מגונה בעיני מעצם היותה, ועוד לפני שדיברנו על תכניה.

מה שכן, בכל הדיונים על מה שצריך לקרות לחברת החדשות "ביום שאחרי" הוצג הגוף הזה כיצור מגלומני, כמעט מונופול בשוק החדשות, משהו שיש להגביל את כוחו הרב בטרם ייעשה בו שימוש לרעה.

אפשר להבין מהיכן באות הטענות האלה: לשורה של גורמים, מפוליטיקאים ועד מתחרים, יש צורך להציג את המלחמה בחדשות ערוץ 2 כמלחמה למען האינטרס הציבורי, אבל הציבור מצידו מצביע בכל ערב הצבעת אמון בחדשות ערוץ 2.

בלהט הוויכוח אפשר היה לחשוב שערוץ 2 - ללא ספק המותג החזק ביותר בתקשורת הישראלית בכלל ובענף הטלוויזיה בפרט - הוא שיצר את הפופולריות יוצאת הדופן של החדשות, אבל מה לעשות שלטענה הזאת אין כל אחיזה במציאות, ההיפך הוא הנכון.

עם תחילת שידורי ערוץ 2, בסוף 1993, היתה מהדורת החדשות החוליה החלשה של שידוריו. הצופים, שנהרו בהמוניהם אל הערוץ החדש, העדיפו לחזור "הביתה", אל ערוץ 1 ומהדורת "מבט".

חיים יבין נהנה אז מאחוזי צפייה עדיפים לעומת המתחרים החוצפנים, שלא רק הגישו את החדשות באופן קצבי יותר - אלא אף העזו להקדים את שעת השידור שלהם מ-21:00 ל-20:00.

ערוץ 1 הלך ואיבד צופים בכל יום שידורים, אבל נהנה מיציבות בתחום החדשות עוד זמן רב לאחר שחדשות ערוץ 2 היו באוויר.

כוחה של חברת החדשות לא נבנה אם כך בזכות הפלטפורמה, אלא למרות שהערוץ השני נתפס כמוצר קליל ובידורי שיכול לספק סדרות ושעשועונים, אבל לא חדשות - שהן כידוע עניין רציני.

נכון שעם השנים הפכה מהדורת החדשות של 20:00 למשדר החזק ביותר של הערוץ השני, משהו שמביא כמעט בכל ערב נתון קרוב ל-20% רייטינג, אבל החוזק הזה בא מבפנים, בזכות עבודה טובה, מהרמה העיתונאית ועד לרמת ההפקה וההגשה.

לחדשות ערוץ 2 יש היום כוח אדיר, אז מה? למישהו יש טענה קונקרטית אחת על שימוש בכוח הזה לרעה? על סחיטה, חלילה, של מפרסמים? על "חיסול חשבונות" עם פוליטיקאים או אנשי עסקים?

זה המקום להודות כי בימים א'-ה', חדשות ערוץ 2 אינן הטעם המועדף עליי. אין לי אפילו נימוק אחד ראוי מלבד העובדה שכנראה דווקא מיקי ויעקב עושים לי טוב (וממילא גיליתי שהעניין שלי באקטואליה הולך ופוחת עם הגיל), אבל אפילו לי, כמי שלא נמנה עם האוהדים הקבועים, נמאס כבר לשמוע טענות מופרכות נגד גוף שחטאו היחיד הוא ההצלחה.

אפשר שיש כאן גם משל על עצמנו, על הישראליות שאוכלת את מצליחניה, על חוסר הפרגון המובנה שנדמה שחלחל כבר לד.נ.א שלנו: מי שמפחד מחברת החדשות של ערוץ 2 הוא רק מי שהצלחתה מזכירה לו את כישלונו.