תזמון זה כמעט הכול בחיים, והפרסומים מסוף השבוע על כוונת פייסבוק לרשום את המילה face כסימן מסחרי רשום בהקשר של חדרי צ'ט ושירותי תקשורת התלבשו לי בול על משהו שכבר כמה זמן אני רוצה לכתוב על מלחמת פייסבוק-גוגל, על סטיב ג'ובס ועל האינטרנט בכלל.
זה לא קשור לטכנולוגיה, מה שאני רוצה לומר. זה קשור יותר לאופנה ולרוח התקופה. הביטו נא במיליארדרים החדשים האלה, מארק צוקרברג מפייסבוק, סרגיי ברין ולארי פייג' מגוגל: עם חולצות הטי המהוהות שלהם, עם הסניקרס המשופשפים והג'ינס הישנים.
סטיב ג'ובס, מנכ"ל אפל, מסתובב כבר שנים במדים האלה. סימן ההיכר שלו הוא חולצת גולף שחורה. עד לפני כמה זמן היה ניכר ג'ובס גם בנעלי הניו-באלאנס שלו, אבל ב-2006 נפל דבר והאיש עבר לנעול נייקי - מהלך שזכה ללא מעט כותרות.
הם כל-כך לא רשמיים, נכון? הם כל-כך זרוקים וקוליים, לא ככה? איך אפשר להשוות אותם לאנשים האלה בחליפות מפעם, כל היורמים האלה עם המשקפיים מהשנים הראשונות של האינטרנט? ההם היו כל-כך עתיקים וקפוצים, הם היו כל-כך לא מבינים עניין, לא ככה?
אז זהו, שלא. ממש לא. למעשה, לפעמים נראה שזה בדיוק ההיפך. כמעט הייתי אומר שניתן לנסח כלל אצבע: ככל שהמיליארדר שלך נראה יותר זרוק וקול וכיפי - ככה הוא יותר מגלומן, תאב שליטה וקשוח מבחינה עסקית. ככל שהרושם של בחור משוחרר שהוא עושה יותר גדול, ככה הוא יותר קפוץ וקמוץ.
מאחורי החזות הפשוטה והלא מתיימרת, כמעט היפית, של ברין, ג'ובס, פייג' וצוקרברג, מסתתרים המוחות הכי לא היפים שיש בסביבה והמהלך האחרון של פייסבוק ממחיש את זה מצוין. הביטו בהם, בארבעתם.
עם כל החידושים והשיפורים שהם הביאו לחיינו, הרי שמה שמאפיין את עשייתם יותר מכל - במיוחד ג'ובס - זו הסגירות הטכנולוגית והמאמצים לכלוא אותנו בגני העדן הנפרדים שלהם.
הם כל-כך להיפך מדור המייסדים של הרשת. הראשונים אמנם היו ממושקפים שהסתובבו בחליפות ותחבו חולצות מכופתרות לתוך מכנסיים מתרחבים, אבל היו האנשים הכי פתוחים בעולם. הביטו בניסיון הכמעט מרושע של פייסבוק לרשום את המילה face כסימן מסחרי, עכשיו השוו אותו אל מול הדור ההוא: הדור שפתיחות ושיתופיות היו הנר האמיתי לרגליו, לא סתם מילים טרנדיות.
בעוד צוקרברג מבקש לרשום על שמו את המילה "פנים", וג'ובס דורש לאשר כל אפליקציה בחנות האפליקציות של אפל והחברים מגוגל חוסמים את פייסבוק ולהיפך, האנשים ההם מפעם סירבו לרשום פטנט על המצאת הרשת. הם היו יכולים להיות מיליארדים פי מאה מסרגי ברין, הם היו יכולים לקחת כסף מכל גולש, מכל אתר, מכל חברה. הם היו יכולים להעביר את ימיהם בגזירה אינסופית של קופונים - אבל העדיפו לא לעשות את זה ולתת את האינטרנט לכולם, חופשי.
הם היו היפים אמיתיים, אנשים של חופש, חופש ממש - חופש של המחשבה. הם לא לבשו סניקרס מגניבים ולא רכבו על סקטבורדים, אבל הם היו מגניבים באמת. אנשים כמו טים ברנרס לי, כמו וינטון סרף ועוד רבים העניקו לנו את הרשת, והעניקו אותה מכל הלב. אנשים כמו צוקרברג, ג'ובס, ברין ופייג' רק מנסים לנכס אותה - ואותנו - לעצמם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.